נושאים בענף |
26/09/09
פארק כמשל
תיאור הבעיה
המתחם המכונה קריית ספר הוא שטח של 27 דונם, הנמצא בלב תל אביב בסמוך לצומת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן. רוב השטח שימש עד שנת 2008 כסדנה לתיקון רכב של המשטרה. על חלק מהשטח בגודל שמונָה דונם ניצב מבנה המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). השטח בבעלות מִנהל מקרקעי ישראל (ממ"י). למרות שהשטח מסומן בתוכנית המתאר כשטח "חום", כלומר, כזה המיועד למבני ציבור, יש תוכניות לבנות עליו מבני מגורים. קיימות שתי חלופות לבנייה: מגדל אחד, שיותיר שטח פתוח גדול יחסית, או בנייה מרקמית בגובה 5-6 קומות על-פני חלקים גדולים מהשטח, שתשתלב טוב יותר בְנוף הסביבה.
עם פינויו ע"י המשטרה הושכר השטח ע"י המִנהל לחברה פרטית בשם "צוקית נדל"ן" לחמש שנים לצורך הקמת חניון זמני תמורת 1.5 מיליון שקל. העבודות, שהחלה החברה לבצע במקום, נעצרו, לאחר שהתברר שליזם לא היה היתר לביצוען. ועדת המשנה לתכנון וְלִבנייה של העירייה, שאמורה לדון באישור החניון, אישרה פה אחד בקדנציה הנוכחית בקשות לשימוש חורג להפעלת 12 חניונים, וסביר, שתאשר החריגה גם במקרה זה. אם לא תאושר בקשתו, מאיים היזם לתבוע את ממ"י.
זה כעשר שנים פועלים תושבי הסביבה להקמת פארק במקום. לטענתם, האזור מחוסר שטחים ציבוריים פתוחים וירוקים בעלי גודל משמעותיו רחוק מלעמוד בהנחיות הממשלה לתכנון באשר לגודל השצ"פ לתושב (להנחיות אלה, אין, אגב, תוקף של חוק). על-פי הנחיות אלו דרושים 7 מ"ר של שטח ירוק לתושב, ואילו באזור זה יש כחצי מ"ר לתושב בלבד. באזור כולו יש 37 מ"ר של שטחים ירוקים בלבד במקום 200, המתחייבים על-פי ההנחיות. התושבים מקיימים פעילות שוטפת במקום כדי להראות נוכחות ולקבוע עובדות בשטח.
עיריית תל אביב טוענת, שכדי לקנות את השטח מממ"י, יש ליצור גורם הכנסה, כלומר, לבנות למגורים, ולו גם על חלק מהשטח. למרות הבטחות של ראש העירייה, שהפארק קום יקום, לא עשתה העירייה דבר בכיוון זה. העירייה תומכת בתוכנית, שעל-פיה תהיה בנייה למגורים על רוב השטח, ותוקם גינה על חלק קטן בגודל 4.5 דונם בלבד.
תיאור על-פי הכלכלה הניאו-קלאסית
השטח נמצא בלב תל אביב, ולדירות שייבנו עליו צפוי ביקוש רב. יש שטחים מעטים פנויים לִבנייה בלב תל אביב, כלומר, ההיצע נמוך. מכאן, שמחיר השוק לדירות במקום זה צפוי להיות גבוה. כמו-כן, מבני מגורים יכניסו לעירייה כסף רב ממסים. כך גם הקמת חניון.
הועלתה טַענה, שמספר המשתמשים הצפוי בפארק אינו מצדיק את קיומו, והפארק יעמוד שומם. הטענה מתבססת על השוואה של מספר התושבים וגודל הפארק לסנטרל פארק בניו-יורק, אך בחינה של המספרים שומטת את הקרקע מתחת לטענה: צפיפות המגורים באזור הסנטרל פארק היא כ-70,000 נפש לקמ"ר לעומת כ-6,200 באזור קריית ספר, ואילו שטחו של ס"פ 3200 דונם, ובקריית ספר פחות מ-20. זאת בנוסף למצב הקיים של מחסור בשצ"פ לנפש: פחות מ-0.5 קמ"ר לנפש כאן, לעומת כ-25 שם!
בניית פארק אינה משתלמת כלכלית, שכן יש הוצאות בבנייה ובתחזוקה, ואין הכנסות. לשם העלאת ערך הדירות די בבניית גן על-פני חלק קטן מהשטח. קיים הסכם בין העירייה לממ"י, שעל-פיו יועבר השטח לידי העירייה תמורת מימון העלות של פינוי המשטרה משם. לטענת העירייה, אין ברשותה די כסף לקנות את השטח מממ"י, בפרט לאור העובדה, שיש שטחים נוספים בעיר, שתושבים דורשים לקנותם כדי להופכם לציבוריים, כגון כיכר המדינה, שהיא שטח פרטי, המיועד לבנייה. לעומת זאת, הכנסות העירייה מהיטל השבחה היו גבוהות בשנים האחרונות, שבהן עלה שווי הנכסים בתל אביב. לשם כיסוי ההוצאות דרושה בנייה של 47 יחידות דיור.
ההשפעות החיצוניות אינן מובאות בחשבון: הכנסת עוד מכוניות לאזור, שפירושה הגדלת זיהום האוויר הֶחמור ממילא, החרפת עומס התנועה, צמצום שטח המשחק לילדים והגדלת הסיכון שלהם עקב צורך לשחק בקרבת כבישים, מניעת רווחה מהתושבים ומהמזדמנים לאזור ופגיעה באיכות חייהם עקב מחסור בשטחים פתוחים ירוקים בסמוך לבתיהם, מניעת חלחול למי התהום, ירידת ערך הדירות הקיימות. כמו-כן, לא נבדקה השפעת המגדל על הסביבה ועל הפארק.
תיאור על-פי הכלכלה הסביבתית
אפשר לפצות את התושבים על הנזקים, שייגרמו להם בגין הבנייה למגורים בשטח, וַעדיין ישתלם לבנות למגורים.
ועדת התכנון מחויבת לתקן בנייה ירוקה, ועל-כן אין חשש מפגיעה לסביבה בעקבות הבנייה.
תיאור על-פי הכלכלה האקולוגית
לפארק אין תחליף, שכן אין פארקים אחרים בסמוך, ואין שטחים פנויים אחרים לבניית פארק. פיצוי לא יפתור את הבעיות, הנובעות מהבנייה ומהעדר הפארק. פיצוי לא יועיל גם לדורות הבאים, שימצאו את עצמם עם הבעיות וּללא פארק. הפארק הוא מוצר ציבורי, שאין עניין כלכלי להקימו, ולכן דרושה התערבות השלטונות.
התושבים מַציעים לממן את עלות הוצאת המשטרה מתרומות, והעירייה וּממ"י מסרבים לנקוב בסכום המדויק. הערכות נעות בין 8 מיליון שקל לִ-35, כלומר, לכל היותר 1% מהתקציב השנתי של העירייה. אילו רצתה העירייה, לא היה כל קושי לגייס סכום זעום זה, בשעה שקנסות החניה לבדם מכניסים לקופת העירייה 200 מיליון שקל בשנה, וכאמור, כסף רב נוסף נכנס מהיטל ההשבחה. הכסף אינו באמת משאב בחֶסֶר, החסר הוא מדומה ומלאכותי.
יש סתירה פנימית בִבניית מגדל: ביד אחת מקימים פארק, שנועד לשמש מפלט מהסביבה ההומה, וּביד השנייה מרימים מעליו מגדל, שימנע את תחושת ההתנתקות מההמולה. המטרה צריכה להיגזר משירותי הסביבה, שאין להם תחליף, וכך תימנע פעולה, העונה לכותרת "פארק", אך מחמיצה את המטרות האמִתיות.
וּמבחינת הצדק החברתי: בניית בתים תשרת את אלה שיגורו באותם בתים, ואם תהיינה אלה דירות יקרות, תוגבל התועלת לעשירים בלבד. פארק ישרת את כל תושבי הסביבה ואת המזדמנים אליה. למעשה, עצם הטַענה,שיש לפדות את השטח בכסף מידי המִנהל, יש בה כדי להציג את המנהל כגוף פרטי, המתנהל על-פי שיקולי רווח, בעוד שהמנהל הוא גוף ציבורי, אשר בתוכניתו האסטרטגית משנת 2005 ניתן לקרוא: ”איכות וכמות השטח הפתוח העירוני הנו מרכיב מהותי באיכות החיים של תושבי הֶערים".
האפשרות לבנות פארק על חלק מהשטח אינה מביאה בחשבון, שפארק הוא מוצר דחיס, כלומר, אם יהיה קטן מדי, יהפוך לִיריבי. (הערה: הכוונה, שמשתמשים רבים מדי בו-בזמן יפריעו אלה לאלה). כמו-כן, יש ערך ברצף גדול של מרחב ירוק, שאינו מושג בגינה קטנה, ואין לכך מחיר כלכלי.
הטַענה הנ"ל, שלפארק אין ביקוש, אומנם יש בה, לכאורה, מן העיקרון של התאמת הפתְרון לקהילה, אך בִבחינה מעמיקה יותר, כמוה כִשאלת הביצה והתרנגולת. אם בודקים את הרגלי החיים של התושבים לאורך השנים, הרי שבהעדר פארק אפשר לקבל את הרושם, ששימוש בפארק אינו חלק מחייהם, אך לִכשיקום הפארק, הוא ימשוך אליו משתמשים. העצומות, שחתמו עליהן התושבים יעידו על הביקוש, וכך גם הפעילות השוטפת המתקיימת במקום, המוכיחה, כי השימוש קיים גם בהעדר ה"מוצר" המוגמר, וכל שכן יגבר וילך עם הקמתו.
להלן מבחר כתבות בנושא:
חולדאי הבטיח פארק במתחם קריית ספר, אבל בשבוע שעבר החלה בניית חניון, מאת יגאל חי
הערך "מתחם קריית ספר" בוויקיפדיה
הדילמה: פארק במרכז תל אביב או עוד מגדל, מאת שני שילה
יום שישי: פיקניק אקטיביסטי בלב תל-אביב מתוך תל-אביב 101 הבלוג של שוקי גלילי
וּדברים שפרסמנו כאן, בעץבעיר:
קריית ספר: ערימת קומפוסט כבר יש, עכשיו כבר באמת אפשר להקים פארק
יוזמת "'קוראים לך בגינה" - פואטיקה קהילתית בגינות - נמשכת