כשהתחלתי את עץבעיר, התחלתי אתר ולא חשבתי שאני צריכה עזרה. אבל אנשים הגיעו והציעו לעזור. מכיון שהרקע שלי הוא בעיצוב ובעסקים, לא הבנתי מאיפה הם מגיעים ולמה הם מציעים לי עזרה. הרבה פעמים פספסתי אותם לגמרי.

אני מודה ומתוודה, מעולם לא התנדבתי ולא דבקה בי אותה רוח נתינה של תנועת הנוער או התנועה הסביבתית. פשוט לא משם אני מגיעה. ולכן לא הבנתי מה למתנדבים ולפרויקט שלי ואיך לעבוד איתם. בכל זאת הם המשיכו להגיע, חרף חוסר ההבנה שלי, והצורך שלי בעזרה הלך וגדל ככל שהעץ צמח ובמיוחד מאז שעברתי לדירה בכיכר ביאליק.

הדירה הייתה במצב כל כך רע שלא היה לי שום מושג איך אני הולכת לעשות את זה, ביחוד לאור החוסר המוחלט בתקציב. לקחתי אותה כי פשוט אי אפשר היה להגיד לא לדירה עם דלת לכיכר ביאליק. ואז התחילו לקרות ניסים של ממש. קבוצה של סטודנטים מסמינר הקיבוצים הגיעה לעזור בטיוח חדר השינה, ויחד איתם קבוצה של מנחים מחווה ואדם הופיעו ללמד אותנו איך עושים את זה. כשכולם נעלמו ועדיין נותרו קירות חשופים הופיע לו אורי עם שתי חברות מגרעין בינה ויחד סיימנו את העבודה.

ואז הופיעו ה"סמדרים", חבורה של צעירים יוצאי נאות סמדר שחיפשו ליצור לעצמם קסם בעיר וחשבו שעץבעיר זה המקום לנסות. אין לי מושג מה הייתי עושה לולא הופיעו. הם לקחו על עצמם את הכנת המטבח לצביעה - והוא התקלף לא פחות משלוש פעמים. הם לא נשברו גרדו ושייפו, וגם עשו טיח וצבע בשאר החדרים.

הגיעו גם שיפוצניקים מקצועיים. יאיר משיח עשה טיח בתקרה בסלון ולא הפסיק לקלל, ואחר כך ניגש לעבודה האמיתית וניגר קסמים למטבח. החליף אותו ניר יסעור שהשלים את המלאכה במטבח ונתן נגיעות גם באמבטיה ובכיסאות לחצר, דקה לפני בתים מבפנים 2008. לאחרונה הופיע אלעד דהמאיו שנהנה מהלמידה במטפח, והחליט שהוא רוצה לעזור. הוא חזר לבנות לנו בויידם ועוד ידו נטוייה.

מדי פעם מגלים אותנו מתנדבים מחו"ל. ככה הגיעה קבוצה של מתנדבים מקנדה שבילו כאן יומיים ועבדו בבנייה מנייר. ויש את המתנדבים שנשארים והופכים להיות חלק מהצוות. אלון הוא אחד כזה - כבר אי אפשר לדמיין את העץ בלי אלון. איה הפכה להיות קומפוסטאית ראשית, טס הצטרפה לאחרונה, ותרזה, וכמובן אורי ועכשיו גם אסף.

יש את הגננים שכותבים תכנים באתר, וכל אחד מהם בתחומו גם מעורב בפעילויות. [[595| חנן] מלמד אותנו על אנרגיה, ויונתן על כלכלה, ורד מראה לנו מה זה לגדל עציצים בבית, ואורי מספר לנו על קוד פתוח.

הרשימה כל כך ארוכה. רשימה של ניסים ונפלאות. רשימה של אנשים נהדרים שפשוט מופיעים, תמיד ברגע הנכון.

ואני, בהתחלה המומה, לאט לאט מתרגלת, ולאחרונה אפילו מכירה בהתנדבות כערך קיים ויציב בעץ, לא משהו חולף וזמני, "עד שיהיה לי כסף לשלם". תוך כדי עבודה עם מתנדבים הבנתי לאט לאט שיש להם סיבות להגיע. הסיבה העיקרית היא למידה. תוך כדי עבודה, שהיא עצמה חדשה ומרעננת בעולם שבו מלמדים אותנו שעבודת יד היא נחלת העבר או נחלתם של הנחשלים: זה כיף לתפור ולהדביק ולצבוע. בעולם שבו הטייח הוא תמיד ערבי, זה כיף ללמוד איך לטייח, בעולם שבו העגבניות גודלות בקופסאות פלסטיק זו חוויה מעוררת לשתול שיח של עגבניות.

והכל באמצע העיר, ממש במרחק הליכה.

אז אני כאן, מודה לכולכם וממשיכה להציע מה שאני יכולה למתנדבים - מקום ללמוד בו, מקום לפגוש בו אנשים אחרים שגם רוצים ללמוד. מקום להתחיל בו יוזמות אקולוגיות שישנו את העולם שלנו.

-- תמי