הִתחלנו ב"אור-גינה-לי" שבאוּניברסיטה והִמשכנו בגינה הקהילתית יד אליהו. בכל מוקד אנו פועלים עם אנשי המקום, חומרי הגלם הם מקומיים במידת האפשר, והחלוקה מקומית ונושאת מסר, המתייחס לאותו מוקד.

אז אנחנו מכינים המון שתילים של חמניות, וצירפנו גם חיטה בשביל המגוון הביולוגי. אנחנו רוצים שכולם יתחילו לגדל חמניות וגם חיטה לכבוד הקיץ המתקרב: בעציצים במרפסת, בגינה של הבית המשותף או (לאמיצים) במרחב העירוני.

מה עושים, אם מתגלגל אֲליכם (לא חס ולא חלילה) ח"ח?
בקיצור: משקים יום יום וכעבור כמה ימים חורצים חריצים בהיקף הכוס, פותחים את התחתית ושותלים עם הכוס באדְמת הגינה או בעציץ גדול בתוספת קומפוסט.
וּביתר פירוט: קודם כל קחו את הכוס אִתכם הביתה. שם תנו לנבטים להמשיך לגדול קצת במקום מואר וּמאוורר, כדי שיתרגלו. השקו אותם יום יום, פן יתייבשו, אבל אל תציפו! אין בכוסות ניקוז. תוך מספר ימים יגיע הזמן להעביר את הילדים למקום גדול יותר, שבו יוכלו להתבגר. בינְתיים תחשבו על מקום הולם. הכי טוב יהיה לשתול אותם באדמה, במקום עם שמש. אפשר בעציץ גדול.

מוכנים להעביר את השתילים למקום גדול?
שורש של חמנית יכול להעמיק עד שני מטר אם שותלים אותו באדמה ואז תהיה לו תפרחת גדולה וּמלאה ביותר גרעינים, אבל גם מיכל גדול יצלח. שמש חשובה מאוד הן לחמנית והן לחיטה. שיתלו את השתילים יחד עם הכוס! למה? כיוון שאחרת היא תגיע למטמנה, שם תצטרף להרי האשפה המזהמים את האוויר שלנו, את המים ואת האדמה.

אצלְכם במיכל או באדמת הגינה רוב הכוס תתפרק עם הזמן, ורק שכבה דַקּיקה של פוליאתילן תשרוד ותישאר באדמה, שם לא תפריע בִמיוחד לחמנית וכנראה גם לא לשום דבר אחר. היא פשוט לא תביא תועלת. חירצו חריצים לאורך הכוס בעזרת סכין חיתוך - זה קל מאוד. פיתחו גם את התחתית. הרעיון הוא לאפשר לשורשים לפרוץ וְלגדול מעבר לִגבולות הכוס. זה נחמד גם בשביל השתיל להישאר בכוס - המעבר עדין יותר.

הוסיפו קומפוסט וכסו בַאֲדמה כך שהכוס תוסתר. השקיה: משקים פעם ביום או יומיים, עד שהגבעול מתעבה, ואז יורדים לפעמיים בשבוע. נסו לא להרטיב את הֶעלים - הם לא אוהבים מים.

תוך חודשיים שלושה יצוצו להם פרחי חמנית, תלוי בִתנאי הגידול ובזן. כמובן, אפשר להנביט את הגרעינים על קליפתם למאכל. כדי לשמור זרעים לַשנה הבאה תנו לפרח לחיות בשקט ואז למות, קיטפו את ראש התפרחת היבש ושימרו בשקית נייר במקום חשוך עד לאביב הבא. החיטה תעלה ותוציא זרעים מהר מאוד. את הזרעים היבשים ניתו לשמור וּלהתחיל שדה חיטה קטן כבר בסתיו! : )

הנה הֶחומרים שמהם עשויה הכוס שלנו, כך שתוּכלו להכין כאלה בעצמכן: כוס "נְייר" חד-פַעֲמית, שמישהו בִסביבתנו השתמש בה, אדמה מקומית לא חולית מדי ולא כבדה מדי - במקרה הצורך ערבבו אדמה מכמה סוגים, קומפוסט משובח, רצוי מתוצרת עצמית, גרעין של חמנית, שלא עבר חיטוי, עם הקליפה, מֵחנות זרעים תל אביבית (או מגינה שלנו או של חברים) וכמה גרעיני חיטה אורגנית, נְייר משומש ודבק פלסטי.

יש מידע מפורט על חמניות בוויקיפדיה.

וגם בגאמנון הֶחביב עלינו.

ושיר, שנכתב בלי היכרות המשוררת עם הפרויקט.

תגובות

שימו לב, שמספר הֶעלה של הקמפיין הראשון היה 175, ואילו זה 1752, כלומר, 175 מספר 2.

-- אלון אלירן, 19/05/11