טבע הסביבה - מהדרכת הסביבה לקיימות - פעל גם בקיץ החולף במסגרת קייטנת אוּניברסיטת ת"א בשיתופעולה עם עץבעיר ואור-גינה-לי, הגינה האקולוגית-קהילתית של האוּניברסיטה.

הפעילות התמקדה ביישום מעשי בשטח לחיזוק הסביבה הירוקה באוניברסיטת ת"א, בדגש על עידוד חשיבה ירוקה, אהבת הטבע, לימוד הבעיות הסביבתיות השונות בישראל ודרכי פתרונן.

בין הפעילויות...

בתוכנית הקייטנה ביוזמת "טבע הסביבה" מבצע לשימור מיני הציפורים והפרפרים ופיתוח וטיפוח הגינה האקולוגית באוניברסיטת ת"א ובמרכז הספורט. פעילות זו נעשתה בשיתוף ובהדרכת אנשי מדע, מומחי שטח וארגוני סביבה מהמובילים בארץ בפעילות ירוקה בישראל, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באונ' ת"א, עץבעיר ועוד רבים אחרים וסטודנטים ללימודים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט) מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת ת"א וּפעילי הגינה האקולוגית, בעידוד של אגודת הסטודנטים.

הפעילות כללה בניית 40 תיבות קינון לדרורים וירגזים והצבתן על עצים בשטח אוניברסיטת ת"א דרור הבית והירגזי המצוי הם מקנני החורים הנפוצים ביותר בארץ. הירגזי והדרור בונים את הקן בטבע בחללי עצים, בחורים נטושים של נקרים ובמבנים מעשה ידי-אדם ואפילו בתוך צינורות. ירגזים ודרורים מקננים בשכיחות גבוהה גם בתיבות קינון. בעשור האחרון נוספו מתחרים חדשים לחללי הקינון ששימשו עד עתה את הירגזי והדרור: מיינה הודית ודררה ירוקה. עופות אלו הם מינים פולשים, גדולים ואגרסיביים, הדוחקים את המינים המקומיים, הקטנים יותר, מאתרי הקינון שלהם, וכך נותרים אלה ללא מקום מתאים לקנן בו. המיינה ההודית אף טורפת את הגוזלים של המינים המקומיים, כמו גם של ציפורי שיר אחרות. על מנת "לפצות" את הירגזי והדרור על אבדן אותם חללי קינון מבוקשים, ניתן לספק להם תיבות קינון ממוגנות מכניסתם של מינים פולשים גדולים יותר. תיבות אלה הן בעלות פתח כניסה קטן דיו כדי לעצור ציפורים גדולות מלהיכנס דרכו, אך מאפשר את כניסתם של הירגזי והדרור הקטנים. ד''ר מוטי צ'רטר הוא החוקר באוניברסיטת ת"א והרכז המדעי של פרויקט "תנשמות ובזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות". באחריותו של ד"ר צ'רטר 1800 תיבות קינון של תנשמות ובזים, הפזורות ברחבי הארץ, ועוד 720 תיבות קינון של ירגזים ודרורים שנבנו על ידו, המשמשות למחקר וזוכות לאחוזי קינון גבוהים מאוד. השתתפה בהדרכה גם שלומית ליפשיץ, סטודנטית לתואר שני בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב ומנהלת המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה. ילדי הקייטנה נטלו חלק פעיל בפרויקט, כשהרכיבו וקישטו תיבות קינון לירגזים ודרורים. תיבות הקינון הוכנו בעבודת יד והותאמו במיוחד למטרה זו, חלקן מעצים שנרכשו מנגריית בית ספר ארז מפתן הרצליה לצרכים מיוחדים, שתלמידיו מכינים עצים מתאימים לתיבות קינון. ההכנסות ממכירת החומרים לתיבות מוקדשות לפיתוח ולרווחת תלמידי בית הספר (בעידוד המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה).

במסגרת זו התקיים שיתוף פעולה פורה עם סימו"ן וממ"ד ניסויי שלום מפתח תקווה, הפועלים למען בעלי צרכים מיוחדים במסגרת החינוך המיוחד (עד גיל 21), שהכינו חומר פסולת כחומר גלם משובח לפעילות הקייטנה וזכו לתגמול, לתעסוקה שוטפת משמעותית ומתגמלת והכנה לקראת יציאה לעבודה.

סקר הציפורים בסביבות הקמפוס נערך ע"י ילדי טבע הסביבה בעזרת מגדירי ציפורים ומשקפות, לאיתור וזיהוי ציפורים וצמחייה מזמינה למשיכת מגוון מיני הבר. זאת בהנחיית שלומית ליפשיץ ואפרת ליבמן, שתיהן סטודנטיות ללימודים מתקדמים בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוני' ת"א. תהליכי העיור (אורבניזציה), התמעטות השטחים הפתוחים בעיר ושינויים בסביבת החיים של הציפורים, משפיעים על מיני הציפורים בסביבה העירונית, על מספרן ועל הרכבן. תוצאות סקר זה וסקרים קודמים שנערכו במהלך חופשות החנוכה והפסח 2012-2011 במסגרת מחנות טבע הסביבה, נועדו להעריך את הרכב מיני ציפורי הבר באוני' ת"א ובקרבת בתינו ואת מספרן, וכן לאפיין מגמות ושינויים באקולוגיה שלהן במהלך השנים ולקבּוע, היכן יוצבו תיבות קינון. תוצאות הסקרים באוניברסיטה, העתידים להתבצע בשנים הבאות, יפורסמו באופן קבוע באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה. בסיום הפעילות זכו ילדי טבע הסביבה במדריך מודפס של ציפורים בקרבת משכנות האדם בהפקת המרכז.

הוקדשו פעילויות לשימור הפרפרים ותפוצתם בארצנו. 700 ילדי המדענית (כיתות ג'–ד') וילדי טבע הסביבה בקייטנת אוניברסיטת תל אביב למדו את נושא הפרפרים בעזרת תערוכת פוסטרים ותצוגת זוחלים ופרפרים, בהדרכת דובי בנימיני, מומחה עולמי לפרפרים ויו"ר אגודת הפרפרים בישראל. לעידוד שימור הפרפרים ותפוצתם בביתם, כל אחד מילדי הקייטנה יצר לביתו (לגינה או במרפסת) עציץ בזיליקום תימני – צמח תיבול וצוף מושך פרפרים מקופסאות שימורים מפח בשימוש חוזר. הילדים גם עיטרו את העציץ והוסיפו חומרי הזנה וקומפוסט, שהופק בגינה האקולוגית באוניברסיטת תל אביב (בשיתוף מסעדות בקמפוס: שניצל איילה ועלים ירוקים), וחיידקים טובים לקרקע בעזרת אשר מימון, מומחה לחיידקים טובים לקרקע בשיטה היפנית EM, וּבהדרכת סטודנטים ללימודים מתקדמים מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת ת"א, שרון קרלינסקי, שירלי כהן ויפתח ענבר, ופעילי הגינה האקולוגית, נעם אלקיים ורֹמן פילקובסקי וּבשיתוף סימו"ן וממ"ד ניסויי שלום מפתח תקווה, בעלי צרכים מיוחדים, שהכינו את קופסאות השימורים - חומר פסולת - כחומר גלם לעציצים.

כמו-כן, הוקמה ערוגת צמחים מושכי פרפרים בגינה האקולוגית בהנחיית דובי בנימיני. בערוגה החדשה נשתלו צמחים מיוחדים המשמשים למאכל וצוף עבור הפרפרים, וּבהם עפרית הכיף, שיח שהיה מאוד נפוץ בגינון הציבורי ובעשור האחרון נדחק על ידי צמחים "אטרקטיביים" יותר בעיני הגננים ומנהלי מחלקות הגינון העירוני. עופרית הכיף עושה בשלוש השנים האחרונות "קמבק" וזאת בעקבות ספרו של דובי בנימיני, "גינת הפרפרים בישראל". ספר זה, המעודד צמחייה מזמנת פרפרים, נותן משקל רב לצמחים הפונדקאים, הצמחים שעל עליהם גדלים הזחלים והם בעלי חשיבות עליונה להשבת הפרפרים לטבע העירוני. עפרית הכיף מזמנת אליה פרפר קטן, כחליל האספסת, פרפר זריז, אשר מתרוצץ בהמוניו בין ניצני הפרחים שעליהם הנקבה מטילה את הביצים. כחליל האספסת מוצץ צוף מצמחי צוף כגון ריחן הבזיליקום (זן תימני), רוזמרין רפואי וּמיני נענע. נשתלו גם כאסיה סוככנית לטובת הפרפר הנודד לבנין הכאסיה, המעופף לאורך רצועת החוף ומאתר את שתילי הכאסיה שעל עליו מוטלות הביצים בתפזורת, הזחלים גדלים במהירות, ומרגע הטלת הביצה עד להשלמת הגלגול לפרפר בוגר עוברים בין 20 יום לחודש. ערוגת הפרפרים הוקמה בגישה המשמרת את המראה הטבעי: תיחום ערוגות (מאבנים שנמצאו במקום) ושילוט (גזעי עצים). מאז הוקמה נראית עלייה משמעותית במספר הפרפרים בגינה, בפרט על אותם צמחי צוף.

במסגרת המשך פיתוח וטיפוח הגינה נוסף פסל חדש מגרוטאת אופניים, שיצרו מאות ילדי מחנה המדע וילדי טבע הסביבה בקייטנת אוניברסיטת ת"א, בשיתוף ובליווי הסטודנטים הנ"ל ובהדרכת הפסל והאמן הסביבתי הבין לאומי אמיליו מוגלינר. כמו-כן, שופצו ונצבעו הספסלים והכיור שנבנו בִשני הקֵיצים הקודמים תוך שימוש חוזר בחומרי הסביבה ופסולת: אדמת חמרה, בקבוקים, ברזלים, עגלת סופר וחומרים נוספים.

כ-1000 מילדי מחנה מדע ושכבת המדענית וילדי טבע הסביבה (כיתות ג'-ז') התנסו באנרגיה סולארית שימושית. הם זכו להסבר על האנרגיה המתחדשת ממדריכי הגן הסולארי בבנימינה תוך כדי הדגמות והתנסויות שונות: הנעת מכונית צעצוע בעזרת אנרגיית השמש והרתחת מים ששימשו לחליטת תה צמחי תבלין באמצעות צלחות לאנרגיה סולארית (המגיעות לטמפרטורה של מאות מעלות). ילדי הקייטנה יצרו תנור שמש מאמצעים פשוטים (קופסאות קרטון וכו') והמיסו בעזרתו שוקולד עם מרשמלו בהדרכת ד"ר רוני אשכנזי, שניהלה בעבר את מערך ההדרכה של גן המדע במכון ויצמן.

הסטודנטים ללימודים מתקדמים בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב למדו והתמחו בתחום חומרי הניקוי האקולוגיים בעץבעיר ואת הידע העבירו לילדים. יפתח ענבר ושירלי כהן בישלו עם הילדים קליפות תפוזים בתוספת מים והפיקו לכל ילד בקבוקון חומר ניקוי (למשל, שטיפת רצפות) לשימוש ביתי מהנוזל המורתח.

לסיום נהנו הקייטנים מלימוד מהנה של נושא המזון השלם כולל טעימות של המייפל האמיתי, סוכר בריא מאגבה ועוד, בשילוב מולטי מדיה בהדרכת מודי דויטש - מפתח ומנחה קורסים מלווים במולטימדיה במרכזי מחוננים ומצטיינים.

מפתח וּמרכז "טבע הסביבה" הוא מיכאל גרניק.

עוד תמונות: יצירת ספסלים, פסלים שימושיים, סדנת צילום המשלבת את יצירת הפסלים בגינה האקולוגית , בניית תיבות קינון לדרורים וירגזים והצבתן על עצים בשטח אוני' ת"א והקמת ערוגת צמחים מושכי פרפרים בגינה האקולוגית.

אלון