מחנות העולים רואים בגינה הזו את הגינה לדוגמה, ואם הפרויקט יצליח, הם מתכוונים בשנים הקרובות להקים גינות דומות במחנות השונים שלהם ברחבי העיר - מה נגיד? מפחיד ועם זאת מרגש - האחריות שיש לנו, אבל מידת השינוי שהגינה הזו מהדהדת מרגש יותר.

על מנת לוודא שהפרויקט הזה יצליח הם הציבו קומונרית י"גמלית שממונה בבלעדיות על הפרויקט, וזה אומר שהיא אמורה מדי חודש לייצר "פסטיבל" גינתי אליו יוזמנו תושבי השכונה. בפסטיבלים המתוכננים יתקיימו פעילויות חברתיות, קהילתיות וסביבתיות בהשראת ולטובת הגינה. הפעילויות המתוכננות אמורות להיות בתשלום שיממן את הגינה - כלים, חומרים וכן הלאה.

הפסטיבל הראשון מתוכנן ל 22.9, ומיד שבועיים אחר כך מתוכננת מטעם העיריה מסיבת גינה. אני לא בדיוק יודעת למה לימור בייגל מתכוונת כשהיא מתכננת את הנ"ל, אבל מסיבה וגינה בצירוף הזה נשמע לי מצוין.

כמו כן אני שמחה לבשר שיש ברשותי כרגע שני מפתחות חשובים - האחד הוא למתחם המחנה - דהיינו שישנה גישה למחנה גם כשהממונים של המחנה אינם, והמפתח השני הוא לקופסה של מחשב ההשקיה. זה אומר שאני עכשיו צריכה ללמוד את כל הנושא של ההשקיה והמיחשוב - אם יש מישהו שיש לו כמה דקות לבוא ולהסביר, או אפילו להראות לי איך עושים - אשמח מאוד לעזרה.

עכשיו אנחנו מחכים ל"פתק" מלימור שאיתו נלך למשתלה העירונית לקחת שתילים, וגם למחסן הכלים כדי להצטייד כמו שצריך, ואז אני אמורה לקבל מפתח שלישי והוא למחסן שהמחנות העולים הקצו לנו בתוך המתחם.

שלושה מפתחות - אני מרגישה מאוד חשובה עכשיו!

בשבת זו אנחנו נפגשים לחגוג בהרמת כוסית מים את החיבור המבורך למקורות, ואז מתחילים לעבוד.

עד כאן החדשות הטובות.