שלום לגנן העירוני היקר,
כן, שמענו על כך, וגם על הפחד ש"אולי חתול עשה פיפי על הנענע שלי!". כדי לענות תשובה "מדעית" לשאלות מסוג זה, נצטרך לשלוח את הירקות שלנו לבדיקות מעבדה באופן קבוע, אבל אין בכוונתינו לעשות כן בשלב זה. כרגיל אנו מבססים את ההרגלים שלנו ואת המלצותנו על תחושות בטן ורסיסי מידע שאספנו תוך כדי גידול. את הערך של הירקות שאנו אוכלים אי אפשר למדוד ברמה אחת בלבד (אחוזי מתכות), ואת הרעלים של העיר אנחנו סופגים בהמון דרכים (גם כשאנחנו ב"כפר"). לא היינו ממליצים לאכול ירק שגדל על אי תנועה, אבל אם הוא גדל בחצר אחורית או גינה רחבת ידיים ומסביבו עצים - אז היינו מתנפלים עליו ואוהבים אותו יותר מכל ירק אחר. למה? בגלל הערך המוסף האנרגטי שנותן לנו מזון מקומי באמת שגידלנו בעצמנו, בגלל הקשר לאדמה שהוא מעניק לנו, בגלל הטעם והשמחה שהוא מביא לחיינו, ומתוך אמונה שלמה שכל אלו יחפו על רעלים שאולי יש בו - האם אנחנו תמימים? נחכה לשמוע מהמומחים ובינתיים נמשיך לגדל צמחי תועלת, שבדרך אגב גם תורמים לאיזון האויר ולנקיונו... עוד נקודה לסיום: ככל שיהיו יותר אנשים בעיר שיעסקו בגידול ירקות, הסיכויים שיהיה שינוי תודעתי גורף בהרגלי התחבורה (וכתוצאה ישירה מהם, רמת הזיהום) ילכו ויגדלו, וזאת ביותר מדרך אחת. השינוי התודעתי הציבורי יביא בסופו של דבר גם לשינויי מדיניות עירונית - בזה אנו בטוחים!