| נושאים בענף |
09/02/09
מסיבט"ו
|
|
|
|
|
|
מה אומר ומה אדבר?
שוב הלב נפתח במטבח... שם הייתי רב הזמן, לא יודעת למה : ) והיה כל כך צפוף שם, שיכולתי רק לדמיין מה קורה בשאר הבית. טוב, לא ממש השארתי זאת לדמיון, מדי פעם הגחתי החוצה, עם כוס של עראק מחוזק, רודפת אחרי מישהו שרחק, או עם מגש של עוגת ט"ו בשבט מעשה ידיה של אפרת גומא (המעצבת התעשייתית המקיימת) או תבשילים מסיריה של מירה מלניקוב (הבשלנית הביתית הבריאותית), או תבשיל בטטות שפשוט התבשל מעצמו בתחילת המסיבה או חמאת זרעי חמניה מעוצבת להפליא ממטבחו החי של שי דוידוויץ' או קרקרים ועוגיות ישר מהתנור ייבוש שלי.
וכמובן שהיו מי שהביאו איתם יין, וגם דבלים הגיעו, ופרי העץ: אשכוליות שממי ליקט ואלה שקטף אלון הפכו לממתק מיובש עם קינמון, ואבוקדו, ולימונים, ועשבי תה ועוד ועוד הפתעות.
חוץ מאוכל, כרגיל היו אנשים שנהנו ממנו, ומחברתם זו של זה. השיחות רעשו עוד יותר מהמוסיקה, אבל היו גם רגעים של ריקודים שמחים בסלון האקולוגי, על רקע התפאורה שתמר שלנו סידרה בכישרון כה רב ובעזרתה של שי החמודה.
היו מי שניצלו את ההזדמנות לקנות טחינה וגרנולה, אחרי שאלה חזרו מהופעה בעושים שוק בירקון שבעים (מומלץ בפני עצמו!), והיו אלה שנשארו עד אחת בלילה לסדר ולהחזיר את כל הבאלאגאן לסידרו.
אבל הפואנטה המפתיעה באמת הייתה ביקור ספונטאני של לא אחר מאשר ראש העיר שלנו, רון חולדאי!. הוא עצר סקרן מול הדלת הכחולה בשעה די מאוחרת, סופי הזמינה אותו להיכנס, וכך עשה. הוא זכה לסיור מודרך בדירה, ואפילו עד לקומפוסט התולעים שבאמבטיה הרחיק. התכבד בעוגיית טחינה ותמרים (מיובשת, לא אפוייה חלילה), והתמודד מקורקע כתמיד עם מתקפות חסרות שחר בנושא שיא תפוקת הנפט ופרויקט הקומפוסט של רמת אביב ג'.
כולי תקווה שמר חולדאי ישוב לכאן במהרה להכיר את העץ שבעיר וללמוד לאהוב אותו. ובכל מקרה עיני נשואות אל פורים... כבר יש תכניות!
-- תמי
