| נושאים בענף |
שיווק אורגני
הקרדיט על השם הנהדר שחיבר את העולם שלנו לעולם ה"זר לנו" של השיווק, הולך לאופיר אביגד, שפרץ כאן מחסומים עם הקורס שלו בנושא.
עכשיו אנחנו כבר קוראים לילד בשמו המעודן: "שיווק אורגני". למה אנחנו מתכוונים?
אנחנו מתכוונים לכל מה שאנחנו עושים ממילא, אבל עם התכווננות. אנחנו מספרים לאנשים שהם חברים שלנו על דברים שאנחנו יודעים שיעניינו אותנו. אנחנו מנצלים משאבים שיש לנו, אף פעם לא לרעה:
~~ רשת ענפה של קשרים בעולם הסביבתי
~~ יכולות כתיבה, עריכה ודקדוק
~~ רשימות תפוצה מדויקות שנבנו אחת-אחד
~~ עצים (אנחנו מעדיפים לטפח עצים מאשר להשתמש בנייר ולא משנה לכמה אנשים כביכול נגיע אם נדפיס פלאיירים).
איך אנחנו מגיעים לאנשים? לאט לאט, אחד אחת. זה בסדר, כל עץ גדל לאט, גם שלנו.
"מנת הטבע", הדר יוסף, וגם חנות אופניים דהרי
הכותרת "בית-טבע" כשלעצמה עדיין אינה מבטיחה חוויה חיובית - מזון אורגני בַאֲווירה של סופרמרקט אינו מצדיק את המלה "טבע", אך בִ"מְנת הטבע" במרכז המסחרי שבִרחוב הדר יוסף בִשכונת הדר יוסף שבִצפון תל אביב ההרגשה נוחה ביותר.
בחנות הקטנה, המשפחתית והשכונתית...
יש ארוחות חינם
כתבתי כאן עכשיו המלצה על החקלאי האורגני, ערן רוזן, אך דווקא בֶחֳדשים האחרונים הצטמצמו קניותיי אצל ערן כמעט לאפס עקב אילוצים כלכליים של תקופת ביניים בלי מלגה, צמצום, שנועד להיות קְצר-מועד יותר, והפך לניסוי מוצלח (שהתבקש ממילָא) של הסתפקות בירקות, שאני מגדל בגינות קהילתיות, בצמחי-בר וּבפירות מלוקטים וּקנייה של תוצרת "יבשה" בעיקר, שאותה אני עושה במסגרת הקואופרטיב האורגני בִשכונת התקווה. עוד קודם לכן הסתמכתי על מקורות אלה יותר ויותר, ואילו כעת מתברר לי, לשמחתי, שהם אכן מספקים את רוב צרכיי בתוצרת טרייה.
כמובן, חלק מהתרגיל הוא הסתפקות בָמֶה שיש. כיוון שהיש מגוון ושופע, זה לא קשה.
אני ממליץ מאוד על גידול עצמי, ולו גם מועט, ועל ליקוט צמחי-בר וּפירות, וּממליץ גם על קנייה ישירה ממגדלים אקולוגיים, כגון ערן רוזן, רעי פויכטונגר או צביקה. זוֹ בחירה באמצעות הארנק, לתמוך ישירות באנשים, התומכים בִבריאותנו וּבסביבה, שאנו יכולים להכיר אותם אישית - מומלץ - וְלדעת בְדיוק, כיצד הם מתנהלים, וּמה אנחנו מקבלים, כשאנחנו קונים אצלם.
אלון
נ"ב: גילוי נאות: כמה וכמה ארוחות בַשבוע אני אוכל במטפח המהולל של תמי... שאני מזכה אותו לעתים מזומנות בתוצרת הגינות והליקוט.
ערן אורגני עם נשמה - מושב נטעים
זה למעלה משלוש שנים אני מזמין ירקות אורגניים מֵערן רוזן ממושב נטעים שעל-יד ראשון לציון. המושב מתאפיין בריכוז של כמה וכמה מגדלים אורגניים, שלהם גם חנויות. ערן רוזן עוסק במשלוחים בשיטת החקלאות הנתמכת ע"י הקהילה (CSA), כלומר, מנויים, המקבלים משלוח הביתה, ללא תיווך חנויות.
הִגּעתי אל ערן בעקבות המלצה של חברים מהגינה הקהילתית מעוז אביב.
יש שתי אפשרויות להזמנה: 1. ארגז מכל המבחר העונתי בִמחיר של 160 ש"ח כולל משלוח נכון ליום הכתיבה. 2. לפי בחירה בחנות האינטרנטית. במקרה זה אפשר להוסיף על התוצרת הטרייה גם תוצרת "יבשה" - קטניות, פירות מיובשים וכיוב'. המשלוח בחינם בִקנייה של 180 שקל וָמעלה.
אז מה גורם לי להיות לקוח נאמן של ערן?
צביקה מבית חנן - אורגני לכל כיס
ירקות אורגניים בעונתם יכולים להיות לא יקרים, ורבים מהם קל לגדל או ללקט בחינם. פירות אורגניים, לעומת-זאת, יקרים מאוד על-פי רוב. לא אצל צביקה (שיף).
עלויות שינוע, אחסון, תחזוקה, קירור, אריזה, פרסום וכיוב' אין לו. רק כמה שולחנות, משקל, ארגזים ועוד חבר, אלי, עם הרבה הומור, שגם יודע חשבון, וזהו - לקטוף וְלמכור טרי טרי.
הייתי שם - שוק האיכרים, 'סניף' הרצליה
למען הסדר הטוב, הייתי בשוק פעמיים – בפתיחה, 1.10.09; ושבוע לאחר מכן, 8.10.09. אני מחבב מאוד את שוק האיכרים, וקרה המקרה והוא הגיע לעירי.
מה קורה שם ? (ביקרו: אסף שוחמי ושלי אנשל)
הייתי שם - השוק האקולוגי בשפיים
למען הסדר הטוב – הייתי בשוק פעמיים – בפתיחתו, ה3.9.09, ושבוע לאחר מכן, ה10.9.09. לכאורה מדובר באירוע מאוד חיובי שנועד לכנס יצרנים וחקלאים המתעסקים בתוצרת אורגנית ו\או אקולוגית. אני בעד אירועים חיוביים ואני משתדל להגיע אליהם במידת האפשר. מה קורה שם בשוק הזה ? (ביקר: אסף שוחמי)
חבשוש
פירות יבשים, תבלינים, קטניות, הפתעות. במילה אחת: חבשוש. רחוב החלוצים 18. תסתלו במפה, זה רחובון קטן מקביל לרחוב העליה ממערב, יוצא לו דרומה מדרך יפו. חבשוש הוא עסק משפחתי מקסים שנמצע על הגדה המערבית של רחוב החלוצים, דרומה ללוינסקי. אם הגעתם לגרובשטיין, אז פספסתם, תחזרו אחורה שתי חנויות.
השלט לא בולט, ולפעמים הם סוגרים כבר בשתיים. אבל מי שצריך, יודע איפה הם ומתי להגיע. האב אריה ושני בניו למשפחת חבשוש מנהלים במרץ חנות לכל הדברים ה"יבשים". את הכורכום הם טוחנים בעצמם, אז הוא תמיד טרי, ובכלל, קונים אצלם בכמויות סיטונאיות מסעדות ובשלנים גדולים אז הכל תמיד בתנועה, הכל טרי.
התור גם הוא ארוך לעיתים, וכאן נכנס האלמנט של ה-"Slowshop" כמו פעם, אי אפשר להתעצבן אצל חבשוש, כי האווירה כל כך טובה ונעימה ומשפחתית שפשוט כיף לעמוד אצלו בתור!
אין כמעט דברים אורגניים, אבל אפשר לסמוך על בני חבשוש שייתנו מידע מלא והוגן על כל מה שהם מוכרים. למשל המשמשים המדהימים מאודבקיסטן, או החמוצויות שבאמת אינן ממותקות שגם הן מגיעות מרחוק רחוק ומאוד יקרות.
אם חפצתם בשקדים ישראליים, הם מצויים עכשיו בשפע ומחירם רק 38 שקלים לקילו של שקדים, בלי הקליפה.
כל עונה עם ההפתעות שלה אצל חבשוש. אני תמיד חוזרת לשם.
- תמי
ושוב בחזרה לטחינה, והפעם עוד יותר בזול!
ככה זה כשהולכים צעד אחרי צעד. בסוף מגיעים למקור. גילינו שהמקור של הטחינה הזו מהשומשום המונבט נמצא בקריית מלאכי, במפעל הטחינה "טחינה זהב". אז פתחנו קו קריית מלאכי-ת"א, שבו עוברים דליי טחינה על בסיס שבועי. הדליים מגיעים לסלון האקולוגי, וגם צנצנות משומשות. אנו מנקים את הצנצנות ומחטאים אותן (במים רותחים) וממלאים בטחינה זהובה.
אז צנצנת של 720 גר' עולה עכשיו 23 שקלים בלבד! ואם תביאו צנצנות ותמלאו אותן בעצמכם תקבלו שקל הנחה.
ממי מגדל ירקות
ומביא מהם לסלון של עץבעיר, פעם בשבועיים. זה חלק מהניסיון שלו, עדיין לא מסחרי, ואנחנו נהנים בינתיים. הנה דרך נהדרת להנות מירקות אורגניים: למצוא מגדל מתחיל ולתת לו להתאמן עליכם!
ממי מגדל סלקים נהדרים, חסות כל כך שונות בטעמן מאלה של רעי, שומר, כרובית מהממת ועוד הפתעות. יש לנו רשימה של לקוחות שמתחייבים מראש להתייצב כאן ביום הירקות. כמובן, הסחורה נארזת בשקיות או ארגזים משומשים, והמהדרין יבואו מצוידים בתיקי בד. הסל קבוע, אבל גמיש... מי שמגיע קודם יכול לנצל את הגמישות יותר מהמאחרים... למשל, אם הלקוח לא רוצה חצילים, כי יש לו חשבון עם משפחת הסולניים, ייקח בטטה או שתיים נוספות וישאיר אקסטרה חצילים למי שדווקא מסתדר איתם.
ואני, בעלת הסלון האקולוגי, מקבלת את פניו המחייכים של ממי, ואת אלה של הזוכים בסל ירקות, ואחר כך אוספת את החול מהרצפה אל פח הקומפוסט, ואת הירקות שנותרו מאמצת בשמחה, ועושה הרבה קרקרים אם נשארו יותר מדי ירקות.
תמרים ללא תוספת סוכר
כותרת הזויה משהו - ללא תוספת סוכר? והרי הם באים עמוסים בסוכר, מתוקים מתוקים באופן טבעי! ובכן, יש מי שחושב שלא מספיק...
היום אחת המתנדבות בעץ הציעה קינוח - היא שלפה מהתיק קופסת תמרים קטנה. הסתכלתי עליהם, הם הסתכלו עלי מבויישים. משהו לא נראה לי, אבל חשבתי לעצמי:
"אולי כבר תפסיקי להיות כזאת פריקית? אז מה אם זה לא אורגני, פעם בכמה זמן את יכולה לאכול תמר לא אורגני, לא ייקרה לך כלום!"
עצמי ענה: "בסדר" ולקחתי תמר.
משהו לא נראה לי. אז אמרתי לעצמי: "וואו בחיי שנהיית פריקית לגמריי, את כל כך מאמינה בשטויות של עצמך שאם משהו מגיע בלי התווית האורגנית את כבר מדמיינת שהוא לא טעים לך! תאכלי, תאכלי, מה כבר יכול להיות רע בתמר?"
עצמי ענה לי: "לא יודעת, יש לזה טעם כל כך מוזר, מתוק אבל אחר, מתוק אבל יותר מדי. אני לא לוקחת עוד אחד. בקושי בולעת גם את זה"
אמרתי לעצמי:"יא משוגעת, מקרה אבוד את, בחיי".
הערב הגיע והצעתי לאלון תמר. אמרתי לו, תראה זה לא אורגני, תגיד לי איך הטעם בעיניך. אלון טעם ופניו החמיצו קלות. אמרתי לעצמי: "תראי, את כבר מסתובבת עם משוגעים כמוך". אבל אלון עשה מה שאנשים שקוראים עושים, והעיף מבט במכסה הקופסה. אתם לא מאמינים! חוץ מ-"תמרים ונהנים" ו-"תמר מובחר" ו-"כשר", כתוב שם באותיות של קידוש הלבנה: "מכיל: תמרים, גלוקוזה". נפלתי מהכיסא. אני משוגעת??? הם משוגעים! מי מוסיף סוכר לתמרים? איזה סיבה יש להם? יש להם חבר במפעל הגלוקוזה? מישהו שפך להם משאית של גלוקוזה במפעל ולא היה להם מה לעשות איתה? הם באמת חושבים שהתמרים לא מתוקים מספיק? אולי הם עושים משהו אחר לתמרים שהגלוקוזה באה לכסות? אני יכולה להמשיך ולפתח כאן תאוריות קונספירציה. תמרים אורגניים עולים הרבה יותר מ"תמרים ונהנים" אבל יש גם את התמרים מזן "חידראווי" שחבשוש מוכר. הם גם זולים, גם ללא תוספת סוכר, ואומרים עליהם שהם הזן היחידי שבאמת מייבשים אותו בשמש (לא בדקתי עד הסוף, כרגע זה סוג של סיפור).
התמרים האורגניים של שדה אליהו יכולים לעלות 19.90 לחצי קילו. אנחנו מוכים קילו תמרים אורגניים ב-25 שקלים. שווה לא? ואין בהם גלוקוזה! : )
תמי
בחזרה לטחינה - והפעם עוד יותר בזול
האקו-יוגה היה תירוץ נהדר לחשוב שאני צריכה המון המון טחינה. אז התקשרתי לירון וביקשתי שני דליים. אחרי ששמעתי שדלי אחד שוקל 17 קילו ועולה 480 שח, נרגעתי והחלטתי להסתפק באחד. הדלי הגיע אלי באדיבותם של זוג הורים חביבים שעשו את הדרך מחיפה לתל אביב ממילא. בכל מקום בו הדלי עצר בדרכו אלי הוא הוריד קילו ממישקלו, מזל שלא היו יותר מדי תחנות...
בקיצור, עכשיו יש לי שפע טחינה ולא אף צנצנת נוספת מיותרת ועכשיו היא עולה לי 28 שח לקילו - הכי זול שיכול להיות. הדלי ישמש אותי יפה בגינה או בבית לכשתיגמר, חסכתי לירון ניירות והדבקות ובאופן כללי אני נהנית מכל העניין. מי שמכור כמוני יכול להתקשר לירון ולהזמין ממנו דלי: 054-498-2239 או אם אתם בצפון הישן ורוצים להגיע אלי עם צנצנת ריקה או שתיים למילוי מחדש במחיר זול זול, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר (דרך האתר ב"צור קשר", כיתבו לתמי).
השוואת מחירים
בחיפוש פשוט ברשת אחר הזמנת ירקות אורגניים עולים מספר אתרים אשר ניתן לעשות דרכם הזמנה און ליין. ישנם עוד חברות וחקלאים אשר ניתן להזמין דרכם טלפונית אך הבדיקה אשר ערכתי כאן הינה אך ורק לאתרים הזמינים ביותר כיום באינטרנט.
תמיד רצוי לערוך השוואת מחירים וכאן לקחתי דוגמית של הזמנה ללא חישוב דמי המשלוח. זו אינה המלצה על אתר מסויים זו הזמנה לעריכת השוואה.
דובדבנים מפתים
"את לא מאמינה כמה שילמתי על דובדבנים היום!"
"בכמה כבר יכולת לקנות??"
"את יושבת?"
"נו כבר..."
"טוב. 35.90"
"לקילו."
"קצת פחות..."
"חצי?"
"לא, חצי מזה"
"מההההה????"
"כן, גם אני בשוק מעצמי"
"נו, והיה שווה?"
"אין לי אומץ להיכנס לשוק הכרמל... איכפת לך לעשות את זה?"
תמר הלכה לשוק הכרמל ופגשה במציאות המתוקה והמרוססת...
גרעיני חמניה
"יש לך במקרה בארון גרעיני חמניה? מכל הדיבור על חמניות באתר נהייה לי ארג' חמור אבל כל מה שיש לי זה גרעינים שחורים להנבטה"
"בדיוק הבאתי בשורשים, חצי קילו ארוז של מרשל"
"בכמה קנית?"
"15.90 ש"ח לחבילה"
"מה, זה נורא יקר"
"כן, אבל זה אורגני"
"בחבשוש זה כמעט חצי מחיר, 14 ש"ח לקילו שלם"
"ואיך הטעם?"
"צריך להשוות"
מספר ימים מאוחר יותר ורד עושה מבחן טעימות עיוור...
"זה האורגני?"
"יו איך ידעת?"
"אני מרגישה שיש פה חיים, רגע תני כפית מהשני"
"נו מה את אומרת?"
"הלא אורגאניים יותר מרוכזים בטעם שזה בעצם הופך אותם ליותר טעימים. זה הטעם המוכר הזה מהילדות. אבל יש תחושה שהם בילו קצת יותר זמן על המדף, הם כאילו פחות רעננים".
"נו אז מה השורה התחתונה?"
"אצלי הטריות מנצחת. אני הולכת על האורגני".
טחינה גולמית
"את חייבת לטעום את הטחינה הזו של לחם ארז"
"מממ... הכי טעימה מסוגה, אבל עוד לא טעמת את הטחינה של ירון מחיפה"
[כמה ימים מאוחר יותר...]
"אוקיי... מוכנה?"
"כן, תפתיעי אותי"
"קחי כפית..."
"חשבתי שאני כבר יודעת הכל על טחינה"
"מסתבר שטעית"
"איפה קנית? אני רוצה ארגז"
"בארגז יש 18 צנצנות, כל אחת מכילה 720 גר' של הזהב הזה במחיר 25 ש"ח לצנצנת, אם את רוצה לקנות ישירות מירון. בניצת הדובדבן הצנצנת הזו תעלה לך 32.5"
"יותר זול מארז. אצלו צנצנת של 360 גר' עולה 21 ש"ח"
"חגי קונה את הטחינה של אדמה שהיא הכי זולה בליגה האורגאנית - 14.6 ש"ח ל 500 גר' בניצה"
"דרך אגב, יש לך מושג מה לעזזל ההבדל בין "טחינה משומשום מלא" לבין "חמאת שומשום"??
"שאלתי את ירון. הוא אומר שאין שום הבדל. סתם קטע של שיווק..."
עדשים ירוקות
"בכמה את קונה עדשים?"
"תלוי איפה"
"אז איפה את קונה?"
"אז ככה. בניצה קניתי חבילה עדשים ירוקים אורגאניים שזה חצי קילו ועלה לי 9.20. אבל עכשיו קיבלתי את המחירון של הקואופרטיב האורגאני של שדה וארבורג ושם הם לוקחים על אותו המוצר רק שש שקל!"
"וואו, איזה חיסכון!"
"כן, אבל יודעת מה, שווה לברר כמה עולה בשוק"
"ממתי בשוק יש עדשים אורגאניים?"
"גם אם אין, מעניין אותי לדעת כמה אנחנו משלמות יותר בשביל עדשים שיש בהן פחות"
"פחות מה?"
"פחות ריסוס מותק"
"ומה עם הטעם?"
"את יודעת מה? אני הולכת לבדוק גם את הטעם"
"ואני אבדוק את ההנבטה"
"צריך לבדוק גם בסופר"