| נושאים בענף |
קמפיין מ' חוזר
חבר קהילה יקר תורם תרומה משמעותית לעץ, מול תורמים חדשים. "תורמים"?? אנחנו לא אוהבים את המילה הזו, שמנציחה את יחסי הכוחות בין מי שיש להם ומי שאין להם - כסף. מ' מגיע לסדנאות ולקורסים שלנו, הוא חבר קהילה ומכיר אותנו כבר שנים, הוא לא איזה דוד מסתורי מאמריקה. דווקא כיוון שכולם מכירים אותו, הוא מעדיף שלא יידעו מי זה מ'. וה"תורמים" שמולו? כל מי שמצטרפת כחברה, בעצם אומרת: אני מוכנה לעשות דברים אחרת! אני רוצה להיות חלק מזה - חלק מתרבות חדשה, שבה אין "יחסי כוחות", אבל יש הרבה יחסים, והרבה התייחסות. אנשי העץ מתייצבים לצידו של כל מי שרוצה לשנות.
אז על מה מדובר?
אנו נרגשות לקראת מימוש חזון האואזיס האקולוגי. למעשה, כבר התחלנו לארח יותר. הצעד הבא יהיה ייפוי הדירה והתאמתהּ לייעודהּ זה.
מ', חבר של העץ, נרתם שוב לעזור לממן את הדבר. בדומה לַשנה שעברה, גלגולו הקודם של הקמפיין, שנועד לאפשר תשלום שכר־הדירה בִתקופה של קושי כלכלי בעץ, הקמפיין פועל כך:
רק חברים חדשים, כלומר, מי שלא שילם חברות עד עכשיו.
-- מ' ישווה כל תשלום חברות של 500 ש"ח ומעלה. כלומר, אם בחרת לשלם דמי חברות בסכום המומלץ של 60 לחודש (720 לשנה) - מ' ייתן בחדווה את אותו הסכום!
-- אנחנו נמשיך עד שהקהילה תגייס 12 אלף ש"ח, ו-מ' ישווה בעוד 12 אלף ש"ח - סה"כ 24 אלף ש"ח, שיאפשרו לנו לשפר את הדירה האקולוגית, להתאים אותה עוד יותר לשימוש הקהילה ולאירוח!
תמיר בורשטיין נבו
תמיר הוא איש עסקים, שעסק שנים רבות בעסקי האלכוהול. יותר ויותר הבין, שהוא יזם.
לפני שנתיים וחצי, כחלק מתהליך של התפתחות רוחנית, הבין, שהִגּיע הזמן לצאת מן המרוֹץ, וּמכר את עסקיו.
בשלב זה החל בחיפוש,
ברק בן חנן
כשהופיע ברק בן חנן עם חיוכו הכובש בִשמי הגינה הקהילתית במעוז אביב, שכונת מגוריו, הִרגשנו תוספת תנופה משמעותית וזכינו בעוד ראש, לב וידיים, שחושבות, מרגישות ועושות פרמקלצ'ר.
חדור התלהבות וחמוש בידע טרי מקורס פרמקלצ'ר אצל יהונתן תפוחי, מצא בגינה כר נרחב ליישום הדברים והתמסר לכך, תוך שהוא מביא משלו וּמקפיד להיות סקרן וְללמוד ממי שאפשר וּבכל תחום. עד מהרה הפך לאַחד המובילים בטיפוח הגינה.
ערך מוסף מיוחד מביא ברק לִקהילת הגינה והשכונה בִדמות הג'ם סשן החודשי, שהוא יוזם וּמארגן בגינה ואף משתתף בו עם הסקסופון וההומור שלו.
אין פלא, שנוצר עד מהרה חיבור בין ברק לבין עץבעיר, וּברק היה מעורב בהנחיית המחזור השביעי של הקורס לשינוי עירוני ברוח הפרמקלצ'ר. כמו-כן, היה שותף בַהֲקמת "אוהל הכֵּן" במסגרת המאהל בִשׂדרות רוטשילד בקיץ 2011 ואף הקים אוהל כן בגינת מעוז אביב.
עשייה נרחבת זוֹ אינה שמורה רק לִשעות פנאי, אלא ממלאת מקום גדל והולך בחייו. בהדרגה מפתח ברק את העיסוק באקולוגיה כִמְקור פרנסה נוסף וַחֲלופי לַעֲבודתו בהייטק, המצטמצמת בהיקפהּ. לשם כך הקים ברק יחד עם מליסה בלום ועידית לב רן את חברת "דרך היער", עסק חברתי לתכנון, יישום וחינוך פרמקלצ'ר (גם בפייסבוק).
כמו-כן, לא הסתפק בקורס הפרמקלצ'ר, וכיום הוא לומד לדיפלומה.
ברק מעורב בפעילות לַהֲפיכת מעוז אביב לִשכונה מקיימת וּמקדם את הקיימות בביה"ס ונצואלה שבשכונה.
אלון
אחותי אהובתי, מורה ליוגא (עלה ליומולדת)
אומרים שככל שאנחנו יותר קרובים, זה נהייה יותר קשה. זה נכון. הכי קשה לנו להיות מי שאנחנו מול המעגל המשפחתי, ולהתמודד שם, במגרש הביתי, עם כל אי הבנה הכי קטנה, כל אי הסכמה עם הדרך שבה בחרנו.
לכן אני מרגישה בת מזל אמיתית של ממש שיש לי אחות כמו אחותי מיכל. מיכל הגיעה לעולם שמונה שנים אחרי ובמשך שנים רבות לא הבנתי איזה מתנה קיבלתי. אני הייתי בדרכי, היא בדרכה, והמעגל המשפחתי לא היה מקום נוח, מקום של קבלה. אבל משהו בתוך שתינו חיפש את המקום הזה של האיחוד.
אני מצאתי אותו דרך האקולוגיה ומיכל מצאה אותו דרך היוגה, והנה התאחדו דרכינו ואין שימחה גדולה מזו! היא עושה מספיק אקולוגיה ואני עושה מספיק יוגה כך שנוצר לנו מרחב משותף, והכי כיף זה כשאנחנו עושות את זה ביחד – היא מלמדת אותי יוגא (ככה היא אוהבת, כמו שכתבו את זה פעם) ואני מספרת לה על הגילויים האקולוגיים האחרונים שלי.
אז יש לי יומולדת, ואין לי בכלל ספק מהי המתנה הכי גדולה שקיבלתי, ועוד מההורים שלי, שכבר נואשו מזמן מלנסות לקנות לי מתנות! : )
החדשות האחרונות הן שהמתנה שלי מתאמנת בלהיות מורה ליוגא. אני מקבלת ממנה שיעורים מענגים כבר שנה וסוף סוף היא מרשה לי לספר ולהזמין אתכם לשיעורים איתה – אצלי בסלון! (או אצלכם, או אצלה – איך שנוח).
השיעור הוא פרטי ומשלב שיחת היכרות, תירגול עדין ועמוק, מגע, ואם הוא מתקיים אצלי, אז כמובן פינוק מהמיטפח לסיום. כל זה ב-30 שקלים (ואתם יכולים להוסיף תשורה לעץ), אפשר לקבוע עם מיכל לימי ראשון, שני או שישי בבוקר, כאן, או אצלה בבית בבקרים אחרים, פשוט תתקשרו אליה: 03-544-6929. היא תגיע למסיבה האקולוגית הקרובה, אם בא לכם כבר לדבר איתה על יוגא ועל איזה ילדה מעצבנת הייתי לפני שהתחברתי לעניינים.
גל גולן, המגדלור - בית לריפוי והכוונה
אנחנו שטים לנו בים של רגשות סוערים, תמורות כלכליות, מחשבות מפותלות ומציאויות מפתיעות, ומבקשים לנו איזה מגדל של אור שיעמוד איתן במקומו וייתן לנו כיוון. כל אחד מוצא את המגדלור שלו מתישהו בחיים ומתחיל להיעזר בו בשביל להתכוונן. חברים, ספרים, מטפלים שונים, יכולים לאייש את המגדל שלנו בתקופות שונות, בהתאם למקום שלנו בים החיים. כל פעם כשנדמה שהחושך גובר, מופיעה לה שוב קרן האור ומזכירה לנו את הדרך שבחרנו. כל פעם שאנחנו בסכנת טביעה, המגדלור מראה לנו את הדרך לחוף מבטחים.
בשנתיים האחרונות, גל היא מגדל האור שלי.
פעם בשבוע, על הספה, אני שופכת את אשר על ליבי, וגל, כמו מטפלת טובה, מקשיבה ומייעצת. ואז היא אומרת: "טוב, שנעבוד?", אני סותמת את הפה, נשכבת על מיטת הטיפולים, עוצמת עיניים, ומוסרת את עצמי לעבודה - אז קורה הקסם שהרבה יותר קשה לתאר במילים.
גל משתמשת בקצות אצבעותיה, בקול המדהים שלה, ובקריסטלים, ומזרימה אלי תדרים ממימדים אחרים. ממגדל מכוונן היא הופכת למגדל תקשורת, תחנת הממסר הפרטית שלי, שקולטת בשבילי מסרים ומעבירה אותם אלי בשפה שהגוף שלי מבין.
הראש לא מבין. כמה נגיעות, מילים מתנגנות, נשימות, מנוחה של עשר דקות, ואז עוד שיחת קצרה. מה קורה שם? אני לא יודעת להסביר, אבל אני יכולה לספר על תובנות נפשיות, מחשבתיות וגופניות שמגיעות אלי בעקבות הטיפול, ואפילו על תופעות פיזיות ברורות, כמו גמישות מפתיעה שמופיעה למחרת הטיפול בזמן היוגה, או ערפול שנמשך לפעמים יומיים בעקבות טיפול אינטנסיבי במיוחד.
גל מתמסרת עכשיו לקלינקה שלה, ובונה אותה בביתה אשר בשכונת התקווה. אני ממליצה לחברים של העץ לא לחכות שהקלינקה תהייה מתוקתקת, ופשוט להתחיל טיפול, אם אתם במחסור כלשהו של אור מכוון.
תתקשרו אליה: 077-214-4556
טיפול היכרות ראשון יעלה 180 ש"ח לחברים של העץ, ואחריו כדאי להירשם לתהליך. מהניסיון שלי (גם בשיטות אחרות) לתהליכים יש השפעה מעמיקה. יותר שווה : )
-- תמי
עמית צינמן
עמית, צלם מקצועי, הפך זה כבר ל"צלם הבית" של עץבעיר.
כמה וכמה אנשים מוכשרים (נשים בעיקר) מילאו תפקיד זה במשך שנות פעילותו של עץבעיר, ואף אני (אלון) הִתחלתי את פעילותי בעץבעיר בתפקיד זה.
זוהי דוגמה מובהקת לאפשרות של החברים בִקהילת עץבעיר להשתתף בחיי הקהילה בהתאם לכישוריהם והעדפותיהם.
כך, לשמחתו וּלשמחת כולנו, עמית משתתף ביותר ויותר מהמפגשים שלנו, וכשהוא וּמצלמתו בסביבה, אנו יודעים, שמובטחות תמונות יפהפיות בִמיוחד.
ולא רק בצילום, כישרון נוסף של עמית, שאנו נהנים ממנוּ במסיבות האקולוגיות, הוא הנחיה של קונטקט, שהשתכלל עם הזמן וכולל גם משחקי היכרות, וזאת בהרבה חן והומור.
עמית הוא גם מוזיקאי יוצר וּמבצע, וגם מכך זכינו כבר ליהָנות.
לא במקרה "נדבק" עמית דווקא לעץבעיר. באורח חייו עמית מיישם מעבר מֵחיים של מסגְרות לוחצות לחיים של פשטות מרצון, בחירה בעיסוקים משמחים, הפחתת הלחצים ואימוץ הרגלים של תזונה בריאה והתחשבות בחברה וּבסביבה.
בועז שילה
בועז הוא דוגמה יפהפיה לחבר בִקהילת עץבעיר. בועז הוא בוגר מחזור ה' הנמרץ של קורס הפרמקלצ'ר העירוני, המשתלב לעתים מזומנות בפעילויות של העץ וכן מוביל פעילות עצמאית בקהילה של שכונת מגוריו, יד אליהו, שם הוא מוביל את הגינה הקהילתית. גם גינות אחרות בעיר, כגון אלה שבמעוז אביב וּבאוּניברסיטה נהנות מביקוריו הפוריים. אף מן הקומפוסט אינו מושך ידו.
כבעל ידי זהב (וּכִמפקח וּמנהל פרויקטים בִבנייה לפרנסתו), המופעלות ע"י ראש טוב ושופע הומור, בועז נרתם לעתים מזומנות לִמשימות של שיפוצים, התקנות, תיקונים וכיוב' עוד מימי הדירה האקולוגית בִביאליק 23, וּממשיך לעשות זאת בעקביות. תוך-כדי שהוא מזכה אותנו בחברתו המשמחת, שופעת טוב-הלב והאהבה.
את נושא הגינון הקהילתי למד בועז מהר וְלָעומק, והוא ממשיך לעשות כן. יותר ויותר הוא מתמקד בנושא החלוצי של גידול מזון בעיר במטרה להניב יבול משמעותי בִתנאים של מיעוט או העדר אדמה. בועז שותף בִקבוצת הלימוד של גינון אקולוגי עירוני, שהוקמה לאחרונה.
בועז נשוי לגלית חלפון, אף היא פעילה בגינה הקהילתית, ואוהב להסיע את ילדיו ואת חבריהם בעגלה הקשורה לאופָניים, כפי שניתן לראות בתמונה...
ליאורה פסקר
אני טבעונית כ-30 שנה וחשוב לי שהאנשים סביבי יהיו מרוצים ומאושרים. אחד הדברים שתורמים לכך הוא הבריאות שלנו. כמנחת סדנאות בישול טבעי ובריא וגם כמדריכת פילאטיס צר לי לשמוע על אדם נוסף שנאלץ להתמודד עם מחלה, כאב או חוסר אנרגיה, במקום להיות מלא חיוניות ושמחת חיים
החזון שלי הוא עולם בריא. החזון שלי הוא אנשים חווים חיים בריאים ואנרגטיים מבלי להזדקק לרופא, תרופות, ניתוחים וטיפולים אף פעם. אני יודעת שזה אפשרי – כך אני חיה.
בעיני, יש 2 דרכים עיקריות לשנות ולשפר את מצבנו הגופני והבריאותי – תזונה נכונה ופעילות גופנית שעובדת בהרמוניה עם הגוף.
זה כמה שנים, שאני חברה של עץבעיר ומשתתפת בפעילויותיו. בכוונתי להעמיק וּלהרחיב את שיתוף הפעולה עם העץ, ואתם תוכלו ליהנות מכך, כמובן.
האתר החדש שלי, "אוכל בריאות - זה קל ופשוט", מכיל בתוכו הרבה מידע בנושא הבישול הבריא: מאמרים וסרטוני וידאו וגם הפתעות מיוחדות, אשר יתנו בסיס להתחלה של מטבח בריא בביתך או שדרוג המטבח הבריא שכבר הקמת. מה תמצאו שם?
*מה כדאי שיהיה בבית *איפה כדאי לקנות כדי לחסוך *איך להפוך את הבישול הבריא לקל ופשוט * אילו תחליפים יש למצרכים הנחשבים מזיקים *פינת הטיפ המדליק ועוד.
אני מקווה כי תעשירו את ידיעותיכם ותוכלו לגוון את המטבח הבריא שלכם.
מהפיכת התזונה הבריאה כבר כאן – ומה אתכם?
במיוחד בשבילכם הכנתי את המדריך "מטבח בריא – איך מתחילים?” הכולל מתכון מיוחד. עד סוף החודש אני נותנת את המדריך במתנה למי שמצטרף באופן מיידי.
אשמח אם תספרו לחבריכם!
ליאורה
מאיה - ספרית מסוג אחר
מאיה היא ספרית מסוג אחר, כזו שלא מנסה להפוך אותך לאדם אחר ולרוץ למספרה כל חצי שנה. שיטת העבודה של מאיה לא כוללת חומרים או פן, ומטרתה ליצור תספורת שמתאימה לאדם ויוצרת אי תלות במספרות.
עירד אייכלר
כשפוגשים את עירד, כולו רצון לעזור וּלשנות לטובה, רצון הנובע מֵרוחניות הקורנת ממנוּ וּמיכולת הכלה נדירה, אין פלא, שעיסוקו אכן מגשים רצון זה. עירד הקים וּמנהל את עמוּתת "שכולו טוב", המשלבת בקהילה אנשים, המתמודדים עם נָכות נפשית. זוהי אמנם עמוּתה, אך היא עונה לרוב ההגדרה של "עסק חברתי", והסיבה שזו עמוּתה היא, שעסקים חברתיים עדיין לא מוכרים בישראל.
עירד גם מתארח בקורס הפרמקלצ'ר שלנו בנושא: "לעשות שאנשים יהיו עצמאיים".
בקרוב יפתח עירד קורס עסקים חברתיים במסגרת יוזמה נוספת שלו: פורום עסקים חברתיים.
אכן, איש שכולו טוב! אז מה הפלא, שהוא חבר של עץבעיר?
למה אני כל כך אוהבת את אורי מאיר צ'יזיק?
השבוע שוב ישבנו בטעם הדובדבן. יש משהו מעורר ומפקס באוכל נאה. הפעם על הדוכן ניצח שי דוידוויץ', האקטיביסט הבלתי נלאה שדברים כמו טיגון מעלים לו את הטמפרטורה. לאחרונה שי קנה לעצמו את הספר שאנחנו מוכרים בעץ בשמחה, "צמחי בר למאכל". בספר אורי נותן מתכונים שמרגיזים את שי ואותי מאוד מאוד, ואני גם לא מתה על העיצוב שלו, ובכל זאת הענקתי עותק שלו להורים שלי לפני פסח האחרון, וזה לגמרי הרחיב לי את הלב.
ובגלל זה אני אוהבת את אורי. בגלל שהוא גשר מופלא בין אנשים כמו שי ואנוכי לבין אנשים כמו אמא ואבא שלי. וזה בלי להזכיר כמה למדתי ממנו בשני הקורסים הנהדרים שלו, שהוא מעביר בעץ. אני נהנית להמליץ על הקורסים לאנשים משני העולמות, כי אני יודעת שהם מתאימים לכל מי שתזונה מעניינת אותו, בין אם הוא אוכל בשר או טבעונאי - וזה מה שגדול באורי.
אמא ואבא שלי הם זוג אנשים מקסימים. הם לא רואים עצמם כאקולוגיים ולא מרגישים אפילו צל של רגשות אשמה בקשר לזה. הם אף פעם לא מתנצלים על החמאה שהם מטגנים ועל השמנת והסוכר הלבן שהם שופכים בכל הזדמנות אל תוך האוכל שהם מגישים לנו. הם זורקים את הזבל שלהם לפח של העירייה ואוכלים בשר כמעט כל יום. איכס! אולי כדאי לי לבחור הורים אחרים?
אז זהו, שלא. יש המשך...
מיכל אדלמן: סנגהא תל אביבית במרפסת שלי
טירובנאמאלאי, הודו ... חורף 2009.
בספונטניות, מתהווה בראשי תמונה - אני מלמדת יוגה על הגג שלי , בתל אביב, על בסיס דהאנא - כל אחד משלם כפי יכולתו ....
תל אביב, קיץ 2010. התמונה יצאה מהראש והפכה למציאות.
מאז נובמבר ,אני מלמדת שיעורי אשטנגה יוגה בבית שלי , בדירת גג במרכז תל אביב.
עקרון הדהנא - תשלום לפי הרצון והיכולת, מוכיח את עצמו מעל ומעבר לציפיותיי.
למרבה השמחה, נוצרה במרפסת שלי סנגהא נעימה ותומכת - תלמידים וחברים. תלמידים שהיו לחברים ...
( סנגהא= חברה נכונה, התומכת בתהליך של התפתחות רוחנית ) .
אורי מאיר צ'יזיק
אורי מוכר לנו כאורים ותומים בִתחום התזונה (הגזמנו...?) זה מספר שנים, וּבשנה האחרונה החל לקיים מספר פעילויות כאן, בעץ. אורי נולד באנגליה, עלה ארצה בגיל צעיר וגדל במעלות תרשיחא, שטבלה אז בטבע יותר מאשר כיום, ואמנם הוא אהב טבע, אך לא היה מחובר אליו בִמיוחד.
אורי עסק בחינוך והחל להתעסק בבישול בבית. העיסוק באוכל התחדד במהלך שהות של שנתיים בארה"ב. אורי וטלי, בת-זוגו, הִכירו שם אנשים בתחום, הם עבדו בחווה אורגנית בהרי הרוקי עם 160 דונם של פירות, ואורי היה מנהל עבודה והתמחה בשיטות השקיה בַהֲצפה.
כשחזר מארה"ב, הוציא תעודה בייעוץ תזונתי וּמאז, כ-8-7 שנים הוא עוסק בִתזונה. מתוך העיסוק בַמקום וּבַמזון הִגּיע אל צמחי הבר וְלַתזונה וְלָרפואה המקומיות. לשם כך היה עליו ללמוד ערְבית. הוא רואה את עיסוקו זה כתיקון לחוסר בִיסוד האדמה.
אורי לא גר מעולם זמן ממושך בִסביבה עירונית של ממש. זה שנה וחצי אורי וטלי גרים בקיבוץ נווה איתן שבעמק בית שאן, לשם הִגּיעו בעקבות קשרים משפחתיים של טלי. הם חברים בִקבוצה של 23 משפחות של חינוך ביתי.
טלי עבדה אִתּו מההתחלה. היא עזרה בחשיבה, בעריכה, בִכתיבה באינטרנט וּבקבלת החלטות. גם כיום היא מסייעת בכל אלה וּמתמקדת בגידול הילדות.
אורי הוא בעל תואר שני בהיסטוריה של שימור המזון המקומי. בימים אלה הוא עומד לקראת השלמת הדוקטורט, שצמח מהעיסוק באוכל וּבָרפואה המקומית. תוך-כדי-כך כתב את הספר "צמחי בר למאכל", שנמכר כבר באלפי עותקים וּמוצע לִמכירה גם בחנות של עץבעיר.
אורי מעביר כאן את הקורסים "מה זה עושה בצלחת שלי", שיחות על מזון, רפואה והיסטוריה, וג'אווהר, העוסק ברפואה התזונתית הערְבית העתיקה. כמו-כן, מדי פעם הוא משתמש בסלון האקולוגי לִפגישות עם מטופליו.
דרור זהר
דרור עוסק בתהליכי שינוי אישיים וקהילתיים.
כמדריך הוא חולק מנסיונו ביוגה, מדיטציה, טנטרה, חשיבה אינטגרלית, קונטקט אימפרוביזציה וקונטקט במים.
כיזם דרור הקים את פסטיבל הקונטקט הבינלאומי - וסייע בהקמת עמותת הקונטקט הישראלית. ב 2009 דרור הקים את מיזם - "קקאו טבעי" - לקידום מודעות ונגישות לפולי קקאו טבעיים ולהכנת שוקולד תוצרת בית.
דרור חי בקהילה קטנה ומתוקה בקדיתא.
יריב ספקטור
יריב מצוי בדיאלוג מתמיד בין "הביצה המסחרית", שבה הוא צף, ובין האהבה לצומח ולאדמה שסביבו.
כאגרונום, סביבתן ומומחה לאריזות מתכלות, יריב מקדם ערכים אקולוגיים בין חברות מוצרי הצריכה שהן לקוחותיו.
את העץ פגש יריב לפני שנים בפסטיבל אקולנוע ומאז יריב צץ ומנץ מדי פעם, עוזר ומייעץ לתמי בנושאי שיווק ואסטרטגיה ומעביר סדנאות - בעיקר על צריכה מודעת, אופיים של מוצרים, קומפוסט וסגירת מעגל המזון והזבל וגם במרחב האקולוגיה באשרם במדבר.
יריב משווק אריזות וחומרי גלם מתכלים בקומפוסט ומספק אריזות ידידותיות למוצרי העץ וכן פח ייעודי להפרדת אשפה במטבח.
יריב גר בתל אביב וכמובן, עושה קומפוסט.
יריב יושב בוועדת מומחים לפלסטיק מתכלה במכון התקנים ובפורום לפלסטיק בר קיימא באדם, טבע ודין. כמו-כן, הוא חבר קבוע בוועדת איכות הסביבה של עיריית ראשל"צ.
הוא מציע ליווי אסטרטגי לחברות בתחומי איכות הסביבה.
אלעד דמאיו
אלעד הוא מקצוען בִתחום הבנייה והשיפוצים וּמשמש מנכ"ל משותף וּמנהל פרויקטים בחברת מיסק-דמאיו, שם הוא אחראי על ניהול הפרויקטים בשטח.
אלעד, בעל תואר אקדמי, עשה הסבה לַעֲבודה בִתחום הבנייה, מתוך אהבה לִתחום זה של יצירה וְלִתחושת הסיפוק שבביצוע פרויקט, השלמתו וּמסירתו ללקוח מרוצה. אלעד בחר להתמחות בִתחום הבנייה הירוקה ושמח לעזור ללקוחות למצוא את הדרך לשלב אלמנטים של בנייה ירוקה, בכל היקף, שיתאים למסגרת פרויקט השיפוץ או הבנייה.
מנחה את אלעד ההבנה, שהתרבות המערבית, השולטת בעולמנו, מתנהלת לא נכון, ויש דרך טובה וּפשוטה יותר, אך אנשים אינם יודעים זאת או ששכחו. בשורה זו הוא מביא אל עולם הבנייה וגם אל שאר תחומי חייו.
הוא גר עם משפחתו בבית שכור בהוד השרון עם שטח אדמה רב וּמגדל שפע של ירקות ותבלינים, שהמשפחה ניזונה מהם. כמו-כן, התקין בביתו מערכת להפרדת מים אפורים, דאג להחדרת אור יום פנימה ועושה שימוש חוזר בַחֲפצים שמוצא. ילדיו מתחנכים ברוח זו, פשוט מכיוון, שזה מה שהם רואים. בֶעבר שלח אותם לגן אורגני, כשגרו ברעננה. כיום בנו הבכור לומד בבי"ס דמוקרטי, שיש בו הרבה חינוך לאקולוגיה.
לעץבעיר הִגּיע לסדנת תזונה והתלהב. התוצאה הייתה בוידעם מפואר מדלתות ישנות של ארון. כיום אלעד תורם מכישרונו וּמזמנו במסגרת שיפוץ הסלון האקולוגי לשמחת כולנו.
הילה אפללו
הילה אפללו, נשואה ואימא לנועם ואורי, היא מטפלת נטורופתית מוסמכת, בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וכן בעלת תעודות והכשרות שונות בתחומי מסחר בינלאומי, שיווק ומחשבים.
מרצה באוניברסיטה הפתוחה ב"מירב", בית הספר לרפואה משלימה של "מכבי שירותי בריאות", וכן בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים.
כמו כן פועלת בחברות וארגונים בהעברת סדנאות והרצאות וכן בייעוץ, הדרכה וליווי בניית תוכניות ארוכות טווח לשיפור בריאות העובד. כמו כן מרצה באגודה למלחמה בסרטן ובמעגן, יועצת למגזין "חיים אחרים" ומנהלת את אתר האינטרנט "חיים אורגניים". הילה מנחה בעץבעיר סדנאות על ניקוי הגוף.
דן תמיר
את דן תמיר פגשתי לראשונה באור-גינה-לי, הגינה האקולוגית-קהילתית שלנו באוניברסיטת תל אביב, שם תרם לא רק בַעֲמל כפיו, כי אם גם בחוכמתו וּשנינותו וכן בניסיונו בגינון וּבקומפוסט. מאז...
שיר גל
הנה דוגמה למימוש של רוח עץבעיר: תארו לעצמכם את כרם התימנים: שילוב של קסם של פעם ושל המולת שוק הכרמל, אף היא כאן מימים ימימה, ועם זאת חדשה בכל יום ועכשווית, והנה אתם נבלעים באחד מֵחדרי המדרגות, המרוצף במרצפות של פעם, עם מעקה של הימים ההם, וחומקים מההמולה אל תוך דירה גבוהת תקרה, סלון, המזכיר בפשטותו וּברָהיטיו ותַפאוּרתו אכסנייה נעימה בהודו, אבל מאכלס צ'מבלו (כלי שקדם לפסנתר) וּמֵהסלון אל המרפסת, שהיא בעצם סוכה כל השנה - סוכת גפן - עטויה בירוק. המשך...
לימור בייגל
את לימור אנחנו מַכירים, מאז נכנסה לתפקידה כיועצת גינות אקולוגיות ורכזת גינות קהילתיות מטעם הרשות לאיכות הסביבה של עיריית ת"א-יפו. פגשנו אותה בביקוריה בגינה הקהילתית במעוז אביב - בהחלט לא רק ביקורים רשמיים, אלא של מעורבות אישית אמיתית, בִפעילויות שונות בגינות קהילתיות נוספות וכן בִישיבות בעירייה וּבעץבעיר בִדבר שיתופי פעולה שונים. לאחרונה הייתה לימור מהיוזמות והמנחות של מפגש גינות קהילתיות והחלפת זרעים בגינת פלורנטין. לימור מעורבת בטיפוח גינת עץבעיר והנחתה שיעור במסגרת קורס הפרמקלצ'ר העירוני שלנו. וכך מתארת לימור את הקשר שלה עם עץבעיר:
ניר יסעור - נגר-אוֹמן אקולוגי
יאיר נאלץ לעזוב, והמטבח טרם הושלם! מה יהיה? אז כפי שהופיע יאיר וּכפי שהופיעו רבים וטובים, הופיע ניר יסעור ונכנס באופן טבעי לחלוטין לִנְעליו המחייבות של יאיר. הוא הִגּיע קצת מרחוק, משמשית שבעמק יזרעאל, כי, מה לעשות, נגרים כמו ניר עדיין אינם מתעופפים כמו שבבים תחת כל עץ בעיר. שונה מאוד שמשית מתל אביב, אבל ניר הוא משלנו. בשקט וּבחיוך האופייניים לו, על ארוחת צהריים, התגלגלו שיחות נעימות, שהבהירו, שניר לגמרי בעניין המכוּנֶה אקולוגיה.
שוב הפכה הֶחצר לבית מלאכה, והאדמה והצמחים כוסו בחיפוי של נסורת ללא צורך בשינוע משום נגרייה... ושוב התלבטויות וּמדידות וחישובים - אומנות אמרנו, לא IKEA. והמטבח קם והיה וּמעורר קריאות התפעלות ממאות ואלפי המבקרים.
אלון
יאיר משיח - נגר-אוֹמן אקולוגי
אחרי תמי, היה יאיר משיח האיש הראשון, שהִכרתי בעץבעיר. ההנחה, שעץבעיר הוא מקום, שפוגשים בו אנשים מעוררי השראה, קיבלה אישור כבר ביום הראשון. אינני יודע, מה עולה בדמיונכם, כשאתם חושבים על נגר, אבל נראֶה לי, שדמותו של יאיר שונה. איש, שבאמת כיף אתו, שילוב של איש מעשה בעל שתי ידיים ימניות עם איש שיחה משעשע וּמעמיק, איש ספר רחב אופקים ו"העיקר", מחויב ונאמן לאוּמנותו ואוֹמנותו: נגרות משאריות של עץ משומש והתאמה "אישית" של הרהיט למקום.
איתן יערי
איתן חבר ותיק שלי והִגיע לעץבעיר בעקבותיי. תמי, שביקרה לאחרונה בַחֲצַר ביתו שבִרחוב רבנו ת"ם, הופתעה לגלות גן עשיר וקסום, שלא ידעה על קיומו, כה קרוב לביתה.
מיכל וימר לוריא
משהו מהיסודות לעיסוקה של מיכל בתיירות אקולוגית אפשר למצוא אצל סבא ליאו. הביקורים אצלו בילדותה כללו כמעט תמיד עבודה בגינת היָרָק העשירה במינים רבים של ירקות וּמטופחת בקפדנות האופיינית לו. גם את האהבה לגיאוגרפיה וּמפות נחלה ממנוּ וּמֵאביה. ההמשך הטבעי כלל לימודי ג"ג באוני' ת"א ותואר שני בניהול סביבה בהולנד. שם, במסגרת קורס ניהול משאבים טבעיים, הזכיר המרצה את התיירות האקולוגית, וּמיכל החליטה, שזה מעניין אותה.
יוסי גליבטר
מי ששמע אותי מספרת שלפני 16 שנה, כשהייתי צעירה וחולנית, פגשתי מישהו שאמר לי להפסיק לאכול מוצרי חלב, ואז ניסיתי, ואז נגמרו לי כל האלרגיות, ואז הבנתי כמה כוח יש לי, ואז יצאתי למסע חיפושים אחרי הבריאות, ואז בסוף הגעתי לעץבעיר, אז הנה פרק שתיים. לאחרונה, יוסי גליבטר הופיע פתאום, והתעניין לדעת מה קורה. גם הוא מן הסתם עבר כמה גלגולים בשנים שעברו מאז זרק לי בהיסח הדעת עצה ששינתה את חיי. מה שחשוב לעניינינו זה שהאיש התגלגל והפך לאיש מחשבים משובח.
כשBLUE התמוטט, ונראה היה שעולמי הדיגיטאלי די חרב, גליבטר היה בסביבה, למזלי. לא רק שהוא שיחזר את הדיסק בשלמותו, הוא גם סיפק עזרה וייעוץ תיפעולי, לגבי כל מה שקשור למערכת, וחיי המחשב שלי השתפרו פלאים. תראו מה זה, גם נפתרתי מהאלרגיות וגם יש לי מחשב שעובד נהדר. החיים שלי דבש.
בקיצור ולעניין אם יש לכם עניינים עם המחשבים שלכם (למי אין?), גליבטר הוא האיש להתקשר אליו: 054-522-4849.
עדי דורי
עדי דורי אינה היחידה מקיבוץ רבדים, שאנו מַכירים וּמוקירים. על עץבעיר שמעה מֵחברתה לקיבוץ, החיה כיום בתל אביב, עירית לנציאנו. כעבור חודשים מספר פגשה עדי את תמי בסדנה במרכז לחינוך סביבתי בחירייה. בת לחקלאי, ככל שהיא לומדת יותר על חקלאות אורגנית, היא מוצאת את עצמה יותר ויותר בוויכוחים עם אביה על הֶחריש הֶעמוק והריסוס הכימי. בעצם, הִגיעה לאקולוגיה מהתחום, שמעסיק אותה מאז וּמתמיד: האוֹמנות.
עודד משולם - מֵראשוני הגננים
על עודד משולם תוכלו לקרוא גם בַענף "הגננים של העץ", ואכן עודד פעל תחת ענפי העץ משלב מוקדם למדי והחל לכתוב במֶרֶץ ענף משלו. כיום הוא פועל באופן עצמאי. תרומה מרכזית של עודד הייתה הקמתה של הגינה בַחצר הדירה האקולוגית בִרחוב ביאליק 23. הגינות הקהילתיות קרובות ללבו מאוד, והוא מפרסם עלון בנושא, שניתן להצטרף אל מנוייו. זכורה לנו לטובה תרומתו בייעוץ לגינה הקהילתית במעוז אביב בימיה הראשונים. עוד זכור לי לטובה מפגש, שבו הדריך עודד את אנשי נווה עופר בהַקמת גינה בַחֲצַר אַחד הבניינים. המשתתפים, ילדים, מבוגרים וּמבוגרים יותר, חלקם מוגבלים, זכו מֵעודד להדרכה נעימה ביותר בסבלנות אין קץ ואמפתיה רבה. עיקר עיסוקו של עודד בקומפוסט שַלשוֹלים אדומים (תולעים), נושא, שצבר בו ידע וניסיון רבים, והוא מקיים סדנאות בנושא אחת לחודש. כמו-כן, הוא מַציע שירותי ייעוץ בנושא קומפוסט שַלשוֹלים וייעוץ לתכנון וַהקמה של גינה אקולוגית.
אלון
דנה לין
בהדרגה, ראינו כאן את דנה יותר ויותר בֶחודשים האחרונים. היא באה לתרום מזמנה ועשתה זאת בַשקט האופייני לה, ישבה שעות בֶחצר והכינה תחתיות לכוסות מקרטון. רק אחר-כך גילינו, שהיא ציירת מופלאה, כפי שתוכלו להתרשם, לדוגמה, במו עיניכם. כעת אנו אסירי תודה לה בִמיוחד על שני ציורים שהשאילה לדירה האקולוגית, אשר שדרגו אותה לדרגת מוזיאון.
עינת פלד
בשביל עינת פלד החיבור לעץבעיר טבעי ביותר. מאיירת ומעצבת בוגרת בצלאל, שם הִכירה את תמי. אקולוגיה חשובה לה, והיא מתעניינת בעיצוב בר-קיימא ולומדת את הנושא, אשר על כן היא שמחה מאוד לשתף אִתנו פעולה. למדה גם בִניו יורק, וכיום עובדת בעיקר עם עִתונים מארה"ב. בולטת בַעדינותה וּבכישרונה, התרשמו בעצמכם באתר שלה. אוהבת חתולים, אישה מיוחדת. וּמה רבה שמחתנו, שהיא זו שעיצבה לנו לוגו יפהפה לאירוע ההוקרה למאה הקומפוסטאים הראשונים של תל אביב. הלוגו הזה יופיע על המזכרות, שתחולקנה באירוע: קומפוסט ממותג, תחתיות לכוסות, מניפות לקיץ המתקרב וּמדליות.
ביום שני 4/5/09 בשעות 16:30-13:00 היא תהיה כאן כדי להכין את המזכרות, וזו הזדמנות לכל המעוניין להשתתף בְמֵעין סדנה של דפוס משי. התבנית תוכן בסטודיו 220 וולט.
עדי אשר, מאפשר
עץבעיר נהנֶה זה זמן רב מהייעוץ של עדי אשר, באשר לניהול עסקי ועוד. אצל עדי הצירוף "לאמץ עץ" מקבלת משמעות שונה מאשר אצל אילן גולדשטיין: הוא פשוט התאהב בעץבעיר והחליט להעניק לו את שירותי הייעוץ העסקי שלו חינם אין כָסף!
עדי מגלם בתוכו שילוב מופלא של רואה חשבון, מנתח מערכות מידע ותהליכים עסקיים, מאפשר ומדריך טאי צ'י צ'ואן, וּמדהים לגלות, שבקשר שלנו אִתו באים לידי ביטוי כל הכישורים הנ"ל וגם חיבתו לחידות וּלחידודים!
בקרוב יפְתח כאן, בעץבעיר, קורס ניהול אקולוגי בהנחייתו, וכמה אופייני לעדי, שהמפגשים ייפָתחו בתרגול צ'י גונג.
עוד בַאֲתר האינטרנט של עדי אשר.
שירלי מוגרבי
שירלי גרה קצת רחוק, אבל כשהיא מזדמנת לתל אביב ולעץבעיר, מרגישים היטב, שהיא בת-בית. היא הייתה כאן, בביאליק, מההתחלה, כלומר, מיום המעבר משד' נורדאו, וזיכתה אותנו בצילומיה המרהיבים.
שובי במהירה.
זהר צמח וילסון
אנחנו אוהבים לדבר על תזונה מתחשבת וגם להציע ממנה למבקרים בסדנאות ובחנות שלנו. זהר צמח וילסון מייצג צירוף מלים זה בצורה כה יפה. עיקר עיסוקו בתזונה אינטגרטיבית. זהר התארח עם הרצאותיו מספר פעמים בסלון האקולוגי וגם במתחם האקולוגי של עץבעיר באשרם במדבר, ואנחנו התארחנו בתוכנית האקולוגיה שלו "צעד אחד קטן" ברדיו מהות החיים. מלבד ידע תזונתי, זהר חולק אתנו מהניסיון השיווקי הֶעשיר שלו.
לפירוט סדנאות, הרצאות, ואירועים עם זהר צמח וילסון לחצו כאן.
אופק מטפח וּמשפר
לעץבעיר יש כמה חברים בכפר, ואופק הוא אחד מהם. ביקור אצלו הוא תמיד חוויה מענגת ומעשירה. הנה הצצה. מֵאמירים הרחוקה הוא שולח לכאן רוחות צפוניות מרעננות של מזון מלוקט וטבעונאי במיטבו, ומעל כנפי יונת הדואל ועל גלי אתרי האינטרנט הוא מזין את מנוייו בתבונא (לא שגיאת כתיב!) שלו בנושא, בהזמנות לטיולי לקטים, הזמנות משותפות של רכיבי מזון נאים, ידיעות וַהֲגיגים וכן כמה חידושי מלים בלתי-נשכחים: מִטְפָּח וּמַשְׁפֵּר.
לאחרונה הושלמה החולייה חסרה: הזדמנות לכולנו למפגש בלתי אמצעי עם אופק בתל אביב. אופק הִתחיל להנחות בעץ סדנאות אכילה אינטואיטיבית.
אופיר שדה
לאופיר יש חלק בעצם הרעיון של צירוף חברים לעץ, ובהתאם, הוא הראשון שהצטרף כחבר!
אופיר הוא יזם נדל"ן שבין השאר מעורב בהקמתה של שכונה אקולוגית באיטליה, אבל במחוזות קרובים הוא מלמד יוגה כל יום שלישי בשמונה וחצי, ומגדל קנה סוכר ברצועת אדמה בלתי נראית בכניסה לבית המשותף שם הוא גר, ממש מול ביתי. היום הוא בא עם בתו המתוקה זהר לקחת קומפוסט. יום טוב לשתול עוד שורה של קנה סוכר, כגדר הפרדה חיה. בתמורה לקומפוסט קיבתי ענף יפה, אותו נשתול ליד הגדר שלנו. וכך הקומפוסט עובר מגינה לגינה, ובמסלול ההפוך יתפשט לו גם קנה הסוכר מגינה לגינה, מעונה לעונה.
תודה אופיר!
יעלה גונדר
שוקי, קוקו, פיצי, ציפי אלו הם שמות חברי לארוחת הבוקר המזינה, קערת הקורנפלקס שלי, אי שם מימי ילדותי. ארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום- אבל מה אם ערכי המזון שאכלתי לא באמת נחשבים?..
זיהום הסביבה, משבר המזון והמים, עליית מחירי האנרגיה ,שינויי האקלים, שאלות על תרבות המזון והמרחב העירוני כל אלו הובילו אותי אל מכון ערבה (כי אכן מהדרום תבוא הגאולה) על מנת לחפש ולמצוא את התשובה. חקלאות עירונית.
לקום בבוקר ולעלות אל הגג או לפתוח את החלון או לרדת לחצר ולקטוף חופן עגבניות, כמה מלפפונים בצל וצנוניות. אני מאמינה שחקלאות עירונית היא הדרך להבטיח עצמאות בסיסית של האדם על ידי גידול מזונו. מקומה של העגבנייה בחיינו לא רק מסתכם בעולם הויטמינים. גידול צמחייה מפחית נקודתית את זיהום האוויר, מוריד טמפרטורות, משתמש במי גשמים מבוזבזים וכמובן מושך שלל ציפורי שיר וצופיות..
עבודה במשתלה, הקמת גינות ירק בשלל מקומות בתל אביב וכן למידה חקלאות ברקיימא במכון ערבה הביאו אותי למסקנה כי חקלאות עירונית יכולה לקרות בכל מקום , ובכל אחד ואחת מאיתנו נפש חקלאית המבקשת לפרוץ.
לירון דן
יום אחד התעוררתי בבוקר ותהיתי מה היה קורה לו כל הפסולת שאותה אני מייצרת היתה נאגרת אצלי בבית....
התחלתי לשאול שאלות, ולמצוא תשובות שרק גרמו לי לתסכול סביבתי - כ"כ הרבה זבל מיוצר מהול באדישות גדולה מצד החברה. לקח לי זמן להבין וללמוד שהשינוי מתחיל בקטן, בי, בסביבה שלי ואז שולח אדוות החוצה מתרחב ומהדהד.
ארבע שנים למדתי עיצוב מוצר. לאחר שנתיים כבר הבנתי שהעולם לא באמת זקוק לעוד כורסת מנהלים, אלא למוצרים פונקציונאליים, איכותיים ועמידים לאורך זמן. כמו מכונת התפירה של סבתא שהחזיקה מעמד לאורך דורות.
אז הכנתי מיכל, פשוט, מניפולציה על פח אשפה קיים, הכנסתי לתוכו מספר תולעים, ומאז אני יוצרת מהזבל שלי תוצרים נפלאים - דשן שאיתו אני מדשנת את העציצים. הם מבחינתם מניבים לי פירות נפלאים, ומה שנוצר אצלי בבית זו מערכת סימביוטית נפלאה שלא מפסיקה להניב וליצור מחזוריות טבעית אצלי... ממש פה... בעיר.
ממליצה לכם להיכנס לחוויה, להרגיש את זה ממשי, חוויתי ואמיתי:)
נועה פלד
במשך השנים אני מצלמת פרויקטים אקולוגיים בארץ ובעולם, במטרה להראות מקומות ואנשים הפועלים לשיפור איכות החיים והסביבה ובכך לחזק אחרים לעשייה נוספת. עם הצילומים והסיפורים שאספתי אני מעבירה הרצאות לקהלים שונים. אני מתכננת בשיטת פרמקלצ'ר (שיטת תכנון סביבתית) ומחפשת כיום שיתופי פעולה שיעזרו להפוך את "מסע אקולוגי" לסרטים תיעודיים.
האהבה שלי היא לעבוד עם ילדים. אני עוסקת בחינוך סביבתי במסגרות שונות, בעיקר חינוך פתוח ניסויי (חפ"ן). בארגון הסטודנטים מגמה ירוקה הייתי רכזת חינוך ארצית והקמתי את פרויקט "סביבות" ליצירת מנהיגות סביבתית בתנועות הנוער. לאחר מכן עסקתי בהקמת סביבות אקולוגיות עם ילדים בבתי ספר שונים, העברתי חוגים וקייטנות של טבע, סביבה ויצירה לילדים, חוג גינון לקשישים וקורס אקולוגיה מעשית לפנסיונרים צעירים.
כיום אני עובדת כמורה לחינוך סביבתי בבית חינוך ע"ש א.ד. גורדון בת"א, ביה"ס בו למדתי כילדה, מול חוף מציצים. אני מקימה עם הילדים המופלאים של כתות א'-ב' גינה אקולוגית בפינת החי של ביה"ס, מלמדת איכות הסביבה ומקווה להקים בשנה הקרובה גינה אקולוגית על גג חדר האוכל.
מוזיקה בכלל, ומוזיקה ברזילאית בפרט, היא בשבילי באופן אישי דבר מאד אקולוגי - פשוט עושה טוב בנשמה. אני שרה בפורטוגזית סמבה, בוסה נובה, שוריניו ועוד סגנונות מברזיל, בהרכבים שונים. בין השאר אחת לחודש בימי שישי אחה"צ במועדון שבלול ג'אז בנמל ת"א עם הרכב שוריקו.
אני גרה ברחוב ארנון בת"א, מול בית המשפחה שבנה סבא שלי בשנות השלושים, מגדלת גינה קטנה ועושה קומפוסט (כמה שכנים הצטרפו השנה).
אוהבת לרקוד, בעיקר קונטקט אימפרוביזציה וריקוד אפריקאי. לומדת ומתרגלת את חכמת המאיה העתיקה, המלמדת התנהלות קלילה וזורמת מרגע לרגע בזמן ובמרחב דרך ידע של סמלים, צורות, צבעים, תנועה, מדיטציה ועוד.
עם החלום להביא את ה"ירוק" אל תוך העיר הגדולה נולד שיתוף הפעולה עם עץ בעיר. על העבודה עם הילדים ועל מסעות התיעוד שלי תוכלו לקרוא בענף שלי כאן. לפרטים נוספים ותמונות עלי ועל מעללי אתם מוזמנים לבקר באתר מסע אקולוגי.
קימצ'ר
נולדתי ב1985 לשני הורים היפים שלקחו אותי לחתונה שלהם (כשהיתי בן שנה וחצי) ולאחר מכן לשנה טיול באוטו-בית ברחבי אמריקה הצפונית (דובים, הרים מושלגים והופעה של פינק פלויד). כדי להירגע מהטיול עברנו להולנד וגרנו שם במשך שש שנים... כן, אני מדבר, כותב וקורא הולנדית...
חזרנו לארץ ואני בן 9. הישר למצפה חרשים שבגליל המערבי (איפה שיורד הכי הרבה גשם ). 39 משפחות, חורש, שלג בחורף, בלי מכולת, עם אוטו גלידה בקיץ, מחנות, בית על העץ, תצפית מדהימה שממנה אפשר לראות גם את הים התיכון וגם את הכנרת, וזהו.
אחרי התיכון יצאתי לשנת שירות בניצנה. על גבול מצרים, הברחות טבק ונשק לרוב. הדרכת טיולים, פיתוח ותחזוקה של חווה חקלאית נבטית, 2 שטפונות, גינה מפוארת באדמת המדבר.
סיימתי שנת שירות והצטרפתי לגרעין נח"ל של בינ"ה בדרום תל אביב, והתאהבתי בחיי העיר...
כיום אני גר עם הגרעין שלי בשכונת נווה עופר בדרום העיר. עיקר העבודה שלי היא בבית בטבע, ועל כך תוכלו לשמוע בענף שלי.
גל קציר
מושב גן השומרון
25.09.1981
מדריך טיולים במקצועי, עצמאי, בעל עסק בשם "גל קציר בדרכים"
התחלתי להתעסק בענינים ירוקים לאחר קורס ההדרכה של החברה להגנת הטבע- שם למדתי את טקטוניקת הפלאטות וגיליתי שאפילו הסלעים מסתובבים בעולם הזה בצורה מעגלית...
עברתי לתל אביב באוגוסט 2006 על מנת ללמוד בקורס מורי דרך של משרד התיירות. גרתי בפרישמן (כיכר רבין) והקמתי גינה מחוץ לחלון. (מי שמעוניין יש שם עכשיו צנוניות, זוטא ובצל ירוק בכמויות מסחריות) עד שהשותפה שלי הגיעה להארה וטענה שהנשמות שלנו לא מתואמות...
עברתי לפלורנטין חיפשתי וחיפשתי בקדחתנות מה לעשות עם הזבל האורגני שלי?... רדפתי אחר אנשים ברחוב וכמעט השתגעתי עד שמישהו אמר לי להסתכל שמאלה:
לתדהמתי גיליתי גינה קהילתית בפלורנטין. על כך יסופר בענף גל בדרכים