| נושאים בענף |
סדנאות נאות בעץ - סדנאת החגים הנאים
שלוש שעות עם תמי צרי ויאיר גת: אקולוגיה עירונית, בריאות ומנות חגיגיות לחגים! הסדנה מתאימה מאוד לא~נשים שסובלים מארוחות חג כבדות המאלצות אותם לאכול דברים שכבר מזמן הפסיקו לרצות לאכול - "אואזיס-אקולוגי" בכיכר ביאליק, שמפנייה פרוביוטית… אזני המן נאות… גפילטע טבעוני וטעים… ולקינוח עוגת גבינאאאה לשבועות... איך עושים את כל זה בלי להיכנס לסופר, ובלי להטריד אף דג או פרה? החיים בעיר זה בכלל לא מה שחשבנו!
סדנאות נאות בעץ - סדנאת ארוחת הצהריים
שלוש שעות עם תמי צרי, אקולוגיה עירונית ומנות קלילות לארוחת צהריים! הסדנה מתאימה מאוד לא~נשים שעובדים במשרדים ומתוסכלים מחוסר האפשרות (כביכול!) לספק לעצמם ארוחת צהריים יומית, בריאה, קלילה וזולה - דברו איתנו לתיאום סדנה פרטית משלכם!
"אואזיס אקולוגי" בכיכר ביאליק, שייק תות… נבטוטים מהפכניים… חומוס חי… מוס שוקולד...
איך עושים את כל זה בלי להטריד אף פרה או עז או כבשה, וגם נמנעות לגמרי מסוכר לבן ומהסופרמרקט?
החיים בעיר זה בכלל לא מה שחשבנו!
סדנאות נאות בעץ - סדנאת ארוחת הבוקר
שלוש שעות עם תמי צרי, אקולוגיה עירונית וחלב! הסדנה מתאימה מאוד למפגש חברים חברות דודים ודודות, במיוחד למי שרוצים לעבור לטבעונות אך מתקשים להיפרד ממוצרי החלב - דברו איתנו לתיאום סדנה פרטית משלכם!
"אואזיס אקולוגי" בכיכר ביאליק, גרנולה נאה ביוגורט… גבינה לבנה עם ירקות אורגניים שהגיעו ישר מהשדה, גבינה צהובה על קרקר מפתיע, ולקינוח… פאי פקאן.
איך עושים את כל זה בלי להטריד אף פרה או עז או כבשה, וגם נמנעות לגמרי מסוכר לבן ומהסופרמרקט?
החיים בעיר זה בכלל לא מה שחשבנו!
סדנאות נאות בעץ - הסדנאה האיטלקית
הסדנאות הנאות של עץבעיר ו-פשוט, בריא
מפגש איטלקי
רוצות לעבור לאוכל חי יותר ולא יודעות מאיפה להתחיל?
קשה לכן בלי גבינה? אמרתם שלום לגלידה וזה כואב?
נדמה לכם ש”זה נורא יקר” לאכול ארוחת בוקר אורגנית?
בסדרת "הסדנאות הנאות" שיזם יאיר גת מ"פשוט, בריא" אנחנו נפגשות בעץ לשלוש שעות של מידע ואוכל טוב באמת - לנו וגם לסביבה, טבעוני, חי, מזין, טעים, אינטואיטיבי - פחות מתכונים, יותר ללמוד לסמוך על תחושת הבטן - לגלות אותה מחדש, להתיידד ולזרום איתה. לגלות איפה קונים את האוכל הטוב, להתחבר למקורות המזון שלנו, להפשיט אותם מהאריזות והסיפורים, לגלות שאוכל זה דבר פשוט… פשוט בריא! :)
בסדנאה האיטלקית אנחנו מגלים כמה פשוט להכין אוכל חי ובריא בטעמים ובניחוחות איטלקיים.
המפגש עומד בפני עצמו וניתן להזמינו כאירוע חברה או לחברים בבית.
סלט (יום הולדת) גֶנֶרי-מודולרי וגם חליטה חמה או קרה
לבקשת הקוראת הנאמנה, שבקרוב תמלא לה שנה (לבקשה), הנה מתכון לסלט, שהעיקרון שלו משלב פשטות של הרכיבים כשלעצמם (עלים וּזרעים ולא מוצרים מעובדים תעשייתיים) עם עושר של רכיבים, בגדר כל המוסיף, הרי זה משובח..., מעין תשובה מַקּיפה לשאלה "מה כבר נשאר לטבעונאים לאכול..."
אלון
פרג באוזניים
אני לא יודעת מה איתכם, אבל לי קשה מאוד להגיד "לא" לרחל טל שיר וקשה לי להגיד “לא” לפרג!. ולכן כשרחל התקשרה והזמינה שני מתכונים למטעמי פרג טבעונאיים, פרצתי מיד למיטפח במשנה מרץ כדי לברר את המתכונים עם עצמי. מי שביקר כאן יודע, מתכונים זה לא הצד החזק שלי. אז ניכנסתי למיטפח, חושבת: פרג. מתכונים. פרג. מתכונים. והנה מה שיצא (למי שרוצה את הגירסה המקוצרת ולעניין של רחל, הנה תגללו למטה, אחרי הקטע המעניין כשלעצמו על המסעדה הלונדונית):
דבר ראשון חשוב לטחון את הפרג, ובטח כדאי להזכיר שפרג הוא רגיש, וממש חשוב לקנות אותו ממקור טוב, כדי שיהיה טרי."פרונט" ליד היציאה של שוק הכרמל לאלנבי, ידועים בפרג שלהם ואף פעם לא קיבלתי שם פרג מקולקל. אצל אחרים כן ולכן לא אזכיר את שמם. אצל חבשוש האחד והיחיד, הפרג גם מצויין וגם זול בהרבה, למי שרוצה להדרים לרחוב החלוצים 18 (זהירות, הם סוגרים בשתיים). אני מניחה שבסביבות פורים משיגים את הפרג טרי בהרבה מקומות כי התנועה עולה. בקיצור יש עונה לפרג והיא עכשיו - צאו וקנו לכם קילו פרג. אם יש לכם איך לטחון אותו בבית, קנו אותו שלם ושימרו במקפיא. כשאתם ניגשים למתכן עם פרג, קודם כל טחנו את הזרעים המהממים הללו על יבש (ניסיתי השריות, זה לא הביא לאותה תוצאה נפלאה של פרג יבש טחון). הפרג ניטחן מצויין בויטה-מיקס, לכמויות קטנות גם מטחנת תבלינים תיצלח. אם אין, בקשו בחנות לטחון לכם, והשתמשו מיד. אם אין מטחנה בחנות, לכו לחנות רצינית יותר.
טוב אז יש לנו פרג טחון. אם אתם משוגעי פרג כמוני, אין כמות שהיא יותר מדי, אבל לרב האנשים, פחות מחצי כמות פרג בכל שילוב היא די והותר, יותר מזה, מר להם. אז לפרג הטחון מוסיפים משהו מתוק, מצאתי שצימוקים הולך ממש מעולה, אפשר גם עיסת תמרים (תמרים שהושרו במים וגולענו מבעוד מועד). לתיבלון, הפרג הולך מצויין עם וניל כמובן, כמה טיפות לימון, ג'ינג'ר וקינמון. עד כאן העקרונות. טוב, טוב, הנה מתכונים:
שייק פרג פשוט פשוט נפלא:
חצי כף/כף פרג טחון (תלוי עד כמה אתם משוגעי פרג)
חצי כוס מי תמרים (מים שהושרו בהם תמרים לכמה שעות, או פרי יבש אחר, או, אפשר להוסיף פשוט תמר מגולען אחד או יותר, לפי כמה אנחנו רוצים את זה מתוק, ומים)
בננה אחת
מוסיפים עוד מים לפי כמה שרוצים את זה דליל (אם לא מוסיפים מים, מקבלים מוס!)
מערבלים בממחה... ו – וואו! טעים!!
הפרג נותן למשקה מרקם חלבי-אגוזי וניקוד שחור מקסים
עוגיות פרג
כוס פרג טחון
כוס צימוקים
שתי כפות עיסת תמרים (תמרים שהושרו במים וגולענו מבעוד מועד)
כפית קינמון טחון (אפשר לשלב גם גריסי קקאו כשטוחנים את הקינמון)
פרוסת ג'ינג'ר חי
כמה טיפות לימון (יותר למי שאוהב חמוץ, ואפשר גם מיץ תפוז, או קליפות תפוזים מיובשות טחונות)
בשר סלק-בטטה-תפוחים (מה שנישאר אחרי שסוחטים לנו מיץ סלק-בטטה-תפוח – יאמממי! לשתות מיץ בריאות זה חלק מהמתכון. החיים הטובים!)
מערבבים הכל בבלנדר, לכדי עיסה חלקה
אפשר להוסיף צימוקים שלמים, כוסמת מונבטת, שקדים או אגוזים גרוסים
עושים כדורים (בעזרת שתי כפיות) ומייבשים כמה שעות בתנור ייבוש
או שמוסיפים אבקת חרובים או קקאו או שילוב עד שהעיסה כבר לא דביקה וניתן ליצור ממנה כדורים נחמדים ולדלג על הייבוש.
אוזני המן – כמובן!
טומנים מנות קטנות של עיסת הפרג מהמתכון הקודם בעיגולי לדר-בננות.
איך עושים את הלדר?
פשוט מערבלים בבלנדר הרבה בננות וקצת תמרים, מוסיפים לעירבול כמה טיפות לימון.
מייבשים במייבש המזון - מורחים שיכבה לא דקה מדי כי זה מתכווץ בייבוש. חצי ס"מ ואפילו יותר עבה. לא להגזים עם הגובה, כי זה יותר יפה וקל לעבודה כשזה דק.
אחרי כשעתיים ייבוש חורצים את צורת העיגולים בעזרת כוס עם שוליים דקים (אני השתמשתי בכוס תה מחרסינה), מרטיבים מעט את שולי הכוס, ומרטיבים שוב בין חריצה לחריצה. ממשיכים לייבש, עוד כשעתיים, עד שאפשר לקלף את הלדר ולהופכו, מייבשים עוד קצת עד שאפשר לעבוד איתו.
תכלס, הכי יפה יוצא אם גוזרים את הלדר במספריים אחרי שהוא כבר יבש לגמרי. וחריצת הכוס משמשת דוגמא. אין בעייה עם השאריות, הכל נעלם! : )
עובדים עם העיגולים כמו עם בצק, רק הרבה יותר כיף ונוח. הלדר גמיש, אפשר לגזור אותו בכל צורה, הוא דביק ונשאר במקומו, וממש טעים לאכול את השאריות שנותרות בין העיגולים. ממש הפלא השמיני.
והאוזניים... ממממ... כבר טעימות, אפשר להושיב אותן בתנור הייבוש לעוד התמצקות, ולהגיש חמימות ישר מהתנור. יאממי!!
קציצות חוביזה טבעוניות
החוביזה עכשיו בשפע, וּבסיור ליקוט בגינה הקהילתית במעוז אביב הכינה אמהּ של אחת החברות בחדווה וּבכישרון קציצות חוביזה על-פי המתכון המקובל, הכולל חליטת הֶעלים במים רותחים וטיגון וּמכיל ביצים.
גלית סמואל, המארגנת בד"כ את סיורי הליקוט התל אביביים יחד אתי, כחלק מפעילות פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו, מַצּיעה גרסה קרובה יותר לתזונה העץבעירית.
אלון
הנה המתכון במלותיה של גלית, כפי שפורסם בַעֲלון חודש מרץ 2011 של הפורום.
כתובת הדואל של הפורום forum.teva@gmail.com.
עוגת גבינאאא נאה
עוגת הגבינה שלי נראית כל פעם קצת אחרת, וכרגיל אין לי שום מתכון מסודר בשבילה. אבל יש עיקרון והוא פשוט מאוד.
לוקחים סוג של אגוזים אהובים ומשרים לכמה שעות, נפתרים ממי ההשרייה וטוחנים במעבד מזון עם פרי יבש אהוב, גם הוא מושרה. שילוב של תאנים ופקאן למשל יעבוד מצוין. בכל מקרה מתקבל כמו בצק, דחוס ויציב למדי. מועכים אותו לתחתית פאי או "רינג". אם שאלתם את עצמכם מה זה, זו הקלתית שלנו.
בשלב השני בוחרים פרי טרי אהוב ועונתי ומחברים אותו ביחסים משתנים לקשיו מושרה או שקדים קלופים מושרים, תמרים, ואפשר גם חמאת קוקוס לייצוב. כאן ממשיך המשחק, וניתן ליצור שילובים שונים. לערבל למרקם אחיד או להשאיר חתיכות פרי שלמות בשביל מה? בשביל השכבות כמובן.
למשל: שכבה ראשונה חצי קשיו חצי בננות, מעל פרוסות בננות, ומעל שכבת קשיו-שוקולד-בנננות. למעלה למעלה מפזרים דברים לקישוט, וזו ההזדמנות להוסיף עוד תבלין כמו קינמון או אגוז מוסקט.
את כל הכבודה הזו מכניסים לפריזר. אחרי כחצי שעה מוציאים לפריסה (אחרת הכל קופא מאוד ואי אפשר לפרוס). מחזירים לפריזר, או לא.
ב"אכול אם אתה יכול" האחרון שיחקנו עם בננות קשיו ושוקולד, והוספנו גם סלק ליצירת שיכבה וורודה.
האורחים התמוגגו. אבל ממש. רב העוגה לא חזרה לפריזר....
עדכון שבועי מהמִטפח
מה יש לאכול השבוע בהפסקת האוכל?
מה מככּב בימים אלה בתפריטנו?
אילו סדנאות מתוכננות בקרוב במִטפח?
על כך, בליווי מתכונים פשוטים וּמידע קשור, וּלקינוח על עוד משהו מהצפוי בעץ, מעדכנת תמי מדי שבוע בדואל.
אנא עדכנו כאן, אילה עלונים תרצו לקבל. לקבלת העדכון מהמִטפח סמנו "תזונה מתחשבת".
המיטפח
מה זה "מיטפח"? יש שישאלו. זה המילה שאופק המציא במקום מטבח. המילה מיטבח באה מהשורש... תחשבו על זה רגע. לעומת זאת מיטפח מגיע מהמילה לטפח. במיטפח אנחנו מטפחים בלי מורא חיידקים חמודים ביוגורט הקשיו, בגבינת השקדים או בכרוב הכבוש. אנחנו גם מטפחים זרעים, נותנים להם לנבוט לנבטים, נבטוטים או עשב ירוק ורענן.
מאז שעברנו דירה, חזרתי במרץ להיות טפחית מאושרת. פעם בשבוע אני מגישה ארוחת צהריים, ובכלל נהנית לארח ולטפח תוך כדי עבודה עם ירקום ופירות וזרעים וקטניות, הכל מושרה, מונבט, פורח וצומח, תוסס ושמייח.
מי שכל זה מעניין אותו, מוזמן להירשם לרשימת התפוצה המיטפחית. כל שבוע אני כותבת על התפריט לארוחת הצהריים, על הסדנאות הקרובות, ועוד עניינים הקשורים לתזונה מתחשבת.
-- תמי
צנוניות מוחמצות
כל מי שהיה כאן בהפסקת האוכל הראשונה שלנו, נהנה מהצנוניות המוחמצות. הנה המתכון, שלמדתי מֵאימי.
לוקחים צנוניות הכי טריות שאפשר (רֹעי, גן השדה, כבר אמרנו?), שוטפים, מנקים ופורסים לפרוסות דקות.
זורים מלח גס (רצוי אטלנטי) ומגלגלים בו את הפרוסות קלות.
עוזבים אותן שם ובינתיים סוחטים לימון ומקלפים שיני שום.
אחרי כ-20 דקות הצנוניות התעייפו מהמלח וקיבלו מרקם רך.
מי שרוצה להימנע מהמלח יכול לשטוף את הצנוניות.
שופכים על הצנוניות מיץ לימון, שיני שום שלמות או פרוסות, פלפל שחור אם רוצים.
דוחסים הכול לצנצנת - לא צריך שהנוזלים דווקא יכסו את הצנוניות, על צנצנת של 200 גר' יש מיץ מלימון אחד קטן, זה מספיק.
ושום ופלפל - כמויות לפי הטעם ומצב הרוח, אל תשאלו אותי, זה שלכם.
סוגרים את הצנצנת ויאללה למקרר.
כבר מיד הצנוניות טעימות, אבל עם כל יום במקרר הן טעימות יותר.
תמי
סטייק בטטה
כותב רעי פויכטונגר, איש גן השדה, הספק הבלתי-מעורער של הירקות האורגניים שלנו: היום בצהריים הכנתי מהבטטות הגדולות "סטייק" בטטה. פרסתי פרוסות גדולות של בטטה. ערבבתי בִקערה שמן זית (כמות נדיבה, אך לא להגזים, הבטטות לא אמורות לשחות בשמן) + סילאן + פפריקה + שום כתוש + מלח + פלפל + קורנית. הִנּחתי את פרוסות הבטטה בתבנית, יצקתי מעליהן את התערובת ואפיתי. יצא מדהים.
אז הנה הפעם משהו מבושל. אנחנו לא ממליצים על חימום של שמן, בוודאי לא בחום גבוה, אז אולי אפשר לשקול לאפות בלי השמן וּלהוסיף אותו בסוף, וכך יתקבל מאזן בריאותי חיובי בנוסף על הקולינארי, שנראֶה מבטיח.
ממרח שוקולד די בריא ומאוד טעים
כשהייתי ילדה, אמא הייתה מכינה לי סנדוויץ' חלה עם ממרח שוקולד, וזה פחות או יותר הייתה ארוחת הצהריים שלי כל ימי התיכון. הרבה מים אפורים זרמו מאז, השוקולד יצא וחזר לתפריט כל כמה שנים, ולאחרונה חזר בגדול בתיווכו של דרור זוהר. אני עדיין חלוקה בדעתי גבי נחיצותו בתפריט, אבל משאירה לעצמי את הפינה החשוכה (חומה כהה ומרירה) הזו, להתפלש בה קצת מפעם לפעם.
ועכשיו, אם כבר התפלשות, אז המצאתי מתכון לממרח שוקולד, לכבוד ההפעלות ירוקות שעשינו במושב בית אלעזרי לפני כמה שבועות.
הנה המתכון:
פֶּסְטוֹ יַרְבּוּז (או פֶסְטִי-יַרְבּוּז)
גלית סמואל לא הִסתפקה בסלט המענג, שחתמנו בו את סיור הליקוט ברמת אביב וּבאוּניברסיטה ביום שישי, וּבשובה הביתה עם זר של ירבוזים, עשתה מעשה יצירתי. אז הנה התגלית של גלית, שגרמה לנו להיות פעורי פה, הן מֵהתפעלות והן כדי להכניס עוד כפית מהמעדן... עונת הירבוזים והרִגְ'לֶה עומדת להסתיים. הסיור הבא יתקיים בִ-18/12. תמיד יש מה ללקט.
רכיבים
* זר ירבוזים
* ענפי רִגְ'לֶה ספורים
* שמן זית משובח
* אפשר מעט שום
אופן ההכנה
מפרקים מענְפי הירבוז את הֶעלים והתפרחות עם הזרעים. נשתמש רק בהם, כי הענפים קשים בד"כ, אך אם יש ענפים רכים, אפשר להשתמש גם בהם. ברִג'לה נשתמש בכל החלקים - ענפים, עלים, פרחים וּזרעים. נכניס את כל הרכיבים לִמעבד מזון/מערבל/ממחה וְנטחן. כמות השמן והשום על-פי טעמכם. נציין, כי זַרעי הירבוז מקנים לממרח את הפריכות, המושגת בד"כ הודות לצנוברים או לאגוזים, וענְפי (או שמא רגלי) הרג'לה עוד מוסיפים על כך. לִשמירה על הפריכות נעדיף טחינה חלקית בלבד.
הערה: הלחם שבתמונות הוא רק בגדר אפשרות ואינו הכרחי, כמובן. ניתן ליהָנות מהממרח במסגרת מנה נאה וּנטולת גלוטֵן.
אֲספר גם, שהירבוז נקרא בלעז amaranth, שפירושו בלתי קמֵל, והוא ממשפחת הירבוזיים, הקרובה לסִלקיים.
אלון
התחבּרנו לאינטואיציה!~
רוב האירועים החברתיים מתבססים על אוכל ועל חברה, אלא שפעמים רבות אנחנו טורחים רבות על הכנת האוכל ואז אוכלים אותו כִלאחר יד. גם ההיכרות עם השותפים למפגש נשארת מוגבלת. לא כך היה בסדנאת האכילה האינטואיטיבית ביום שישי האחרון.
קרקר כרוביים
קרקר כרוביים הוא המתכון הֶחביב עליי בעת השהייה באשרם במדבר. זהו מתכון פשוט, המאפשר לשמר עלים וכן זַרעי פשתן, לאחר השרייתם במים. עלים כאלה מצויים לרוב בגינות קהילתיות או בגינות יָרָק פרטיות, ואינם מנוצלים, בעוד שערכם התזונתי לא יסולא בפז. ברוקולי או כרובית, למשל, שסיימו לפרוח באביב, ממשיכים להצמיח עלים כל הקיץ, ואפשר להשאירם בערוגה. חלקם של הֶעלים - בעיקר של הקייל - סיבּיים יותר, והייבוש מאפשר ללעוס אותם, וחלקם - בעיקר של הברוקולי - פריכים וּמענגים. גם הטעמים נעים בין נייטרליים לבין פיקנטיים (כרוב), ותוּכלו למצוא את המועדפים עליכם. ד"ר עדיאל תל אורן ממליץ בכל לשון של המלצה לאכול מדי יום ממשפחת המצליבים, שהכרוביים משתייכים אליה.
פודינג ירוק
היום יצא לי שייק ירוק כל כך סמיך שאוכלים אותו עם כפית! היה לי מתוק וטעיממממ, אז הנה מה שעשיתי:
שמתי בויטה-מיקס בשר של מנגו אחד מדהים, שהגיע ישר מהמטע של צביקה. זה היה ככה על הדרך, בזמן שפירקתי כמה מנגואים והכנסתי להקפאה, לקראת סדנת השוקולד של מחר... הוספתי כמה ענבים, ראש חסה אמריקאית קטנה שהגיעה מהשדה של רעי, מרה למדי, כמה עלים של נענע מהגינה ובערך כף בשר אבוקדו, זהו!
בקערה פיזרתי מלמעלה זרעי צ'יאה ואבקת מאקה.
טעיממממ! אה, כבר אמרתי את זה.
תמי
גפילטע בלי להטריד אף פיש
בשנתיים האחרונות, כל פעם שאני רוצה להכין את הגפילטע שלי, אני עושה חיפוש בגוגל. פשוט אף פעם לא טרחתי לרשום את המתכון שהמצאתי, כי רחל טל שיר עשתה זאת עבורי בעקבות סעודת המלכים הנאה באמירים (אצל אופק כמובן, אלא מי?).
זה קורה פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, ניחשתם נכון. החלק המעניין הוא שההורים שלי הפסיקו לאכול דגים בגפילטע שלהם מאז שהכנסתי לארוחות החג המשפחתיות את הגירסה שלי למנה המסורתית. פתאום התברר שהם אוכלים גפילטע עם דגים "בשביל המסורת", וממש לא הייתה להם בעייה לוותר על החלק של הדגים - הם ממש אוהבים את הגפילטע שלי! וזאת נקודה מדהימה בפני עצמה. כמה פעמים אנחנו עוצרים לשאול למה אנחנו עושים משהו שאנחנו עושים באופן קבוע? ואם התשובה היא "בשביל" משהו... שווה לשים לב בשביל מה... אבל לא אסחף הפעם, רק רציתי לתת כאן את המתכון, כי הטור של רחל הולך ונהייה יותר קשה למציאה עם כל עונה שחולפת...
אז זה הולך ככה.
מה צריך
2 קילו בצל לבן
כוס אגוזי ברזיל
כוס שקדים
חצי כוס זרעי חמניה
חצי כוס צנוברים (לא חייבים) (לא חייבים כלום אם אתם שואלים אותי אבל לא משנה)
אצות ווקאמה
שתי כרישות גדולות ויפות
שלושה גזרים רזים וחתיכים
כף אגבה או שני תמרים מגולענים
הרבה פלפל שחור
קצת מלח, לימון...
שייק אבטיח ודלורית
אולי האזכור האחרון השנה לַאֲבטיח - לא אבְטיח... מתברר, ששני הפירות הללו, בני משפחת הדלועים, משתלבים לשייק גאוני בעל צבע מיוחד. רק להוסיף קוביות קבטיח וגם - כפי שלמדנו ב"טעם הדובדבן" - כמה עלי נענע.
הגבינא של אופק
השבוע התקיימה כאן סדנת מִטְפָּח עם גלית סמואל. גלית רצתה ללמוד, איך להכין חלב וּגבינה בלי להטריד אף פרה, ותמי ניצלה את ההזמדנות לנסות סוף סוף להכין בעצמה את הגבינא המפורסמת של אופק, ידידנו. מדובר בִגבינא, העוברת תהליך תסיסה במשך מספר ימים, וּבסופו מתקבלת מעין לַבָּנֶה מדהימה! אנחנו עדיין מחכים לתוצאה הסופית בסקרנות כדי לראות, אם יש הבדל בין החיידקים הגליליים הצלולים לאלה התל אביביים המהבילים. הנה המתכון:
כל מה שבא לי עכשיו זה גלידה
ובדיוק כמו שאביב לביא כותב, זה כל כך קל שבא לי למות כשאני חושבת על כל הפרות המוטרדות, רק בגלל שלא מספיק אנשים יודעים כמה זה קל, וכל האלרגיות והכאבי בטן, אבל עזבו, בואו נחזור לטוב, ואפילו לא צריך מכונת גלידה אם יש לנו בלנדר חזק:
אמממ... הנה המתכון: זורקים בננות קפואות או מנגו קפוא, או מלון קפוא לממחה. אההה... כן זה המתכון. טוב, אולי הייתי צריכה לציין שמקלפים את הפירות וחותכים לקוביות לפני ההקפאה, זה באמת הופך את כל העניין למאוד מסובך : )
טוב, הנה המתכון למה שרואים בתמונה, למי שמתעניין בדרגת הסיבוך הבאה':
מערבלים אגוזי מקדמיה עם קצת מים לקבלת מרקם של שמנת סמיכה
שןמרים חלק בצד, ולחלק שנשאר בבלנדר מוסיפים בננות ותאנים
שמים את הגלידה בקערות, מקשטים בכף של שמנת מקדמיה, שבבי קקאונא, ותאנה בשלה עד מאוד פתוחה לחצי כך שהיא נמחת ומתמסרת
מתמסרים לתאנה ולכל השאר
שוכחים מגלידה שמטרידה פרות. ממש ככה. פשוט מאבדים עניין, כמו במערכת יחסים שפתאום לא מתאימה.
ובקרוב, סדנת גלידות עם אורי יורמן, בסלון האקולוגי.
ימות המשיח והסחוג של ניב
ימות המשיח! זאת ההרגשה, שעורר בנו ביקור בבר הטבעונאי "טעם הדובדבן", שנפתח לאחרונה בַחֲנות "ניצת הדובדבן", אִבְן גבירול 58. אנו ממליצים לכם בכל לשון ללכת וּלהכיר את המקום, האנשים והאוכל! הנה עוד מלים נרגשות.
הסחוג של ניב הוא אַחד המאכלים, שתוּכלו לטעום ב"טעם הדובדבן", כשהוא משולב אל תוך פסטת הקישואים האלוהית! הנה המתכון, שפורסם בַאֲתר תבונא.
קבטיח - קוביות קרח אבטיח
קוביות הקרח הרגילות פשוט לא מדביקות את קצב הכנת המשקאות הקרים והגלידות והשייקים במיטפח. אז הייתי חייבת להמציא עוד פטנטים קפואים. אחת הטובים שבהם, הן הקוביות אבטיח, והנה הן, כפי שתיארנו ב"עצה מהעץ" ששלחנו השבוע לפרסום בעלון השבוע הבא של אשרם במדבר:
כשחוזרים הביתה באופניים, ואנחנו בסוף יולי, כדאי שיחכה לנו משהו בפריזר. קבלו את הרעיון הלוהט של העץ: אבטיח קפוא! מכירים את החלקים הפחות מתוקים של האבטיח, אלה שפחות כייפיים לנו מאשר החלק המרכזי, המתוק מתוק? ובכן, החלקים הללו הם גם טעימים וגם בריאים להפליא, אז כדאי שניתן להם כבוד משלהם, וכך אנו עושים: חותכים אותם לקוביות ומקפיאים! את קוביות הקבטיח אפשר לשחרר לאותה כוס מים משיבת חיים, או לשקשק בממחה לברד! כבר אמרנו - אופניים זה כיף! : )
גלידה פשוטה וקרטיב דלעת
פשוט זה בריא, בלי אותיות קטנות על אריזות לא-מתכלות. פשוט זה קל לעיכול. לקחת רכיב אחד, שניים, שלושה וּלקבל משהו חדש, שכל רכיב בו עדיין מורגש. אז לכבוד סוף עונת התמרים והתותים (המגדל שלי עדיין מספק תותים אורגניים נהדרים):
רכיבים
בננות
תמרים
תותים
אופן ההכנה
מקפיאים את הפירות.
טוחנים בבלנדר.
לוקחים קַעֲרית וכפית ו...
זה הכול. אז הנה תוספת קטנה, פשוטה עוד יותר:
קרטיב דלעת: פשוט מקפיאים פרוסות דלעת ואוכלים. אם הדלעת מפשירה, היא מתרככת וּמקבלים דלעת כמו-מבושלת, בלי בישול. חסכנו אנרגיה (המקפיא פועל ממילָא...) ושימרנו את הערכים התזונתיים.
-- אלון
פְּרָלינים
(שימו לב לניקוד (<-:))
למתכון מאת ניב רפאל, קודם סיפור קצר - לא להתבלבל, זה לא המתכון! וכך כותב ניב:
לפני כמה שנים מצאתי ששוקולד משתלב עם חציל. זה היה לאחר צליית חציל על האש. טעמו של החלק, שקרוב לעוקץ הזכיר לי טעם שוקולד... אז למה לא לשלב? בשלב ראשון ניסיתי פשוט לצרף קוביית שוקולד (ספלנדיד) והיה מוצלח.
אחרי חיפוש זריז באינטרנט מצאתי שכבר לפני מאות שנים נזירים באיטליה גילו את העניין הזה וכמובן, יש גם מתכונים, אבל מעט מסובכים וכאלה, שכוללים טיגון וליקר תפוזים... (שזה כבר לא ממש בבית ספרנו).
עשיתי שני נסיונות שהיו נחמדים אבל לא כמו שקיוויתי ומאז כבר עברו יותר משלוש שנים.
אולי היום אנסה שוב... זה לא יהיה מתכון טבעונאי אבל כן טבעוני.
וְלַמתכון: זה מתכון פשוט למדי... אם לא טורחים בעניין הטמפרור, ההמסה וכו'. הזדמנות לתרגל פשטות.
רכיבים
כוס פירורי עסת קקאו
רבע כוס פרורי חמאת קקאו
4-3 כפות נקטר אגבה
צנוברים
אופן ההכנה
להמיס את עיסת הקקאו וחמאת הקקאו תוך כדי בחישה.
להוסיף את נקטר האגבה ולבחוש היטב.
לצקת לתוך תבניות לפְרָלינים.
*אפשרות לשלב צנוברים או צימוקים בשלב יציקת השוקולד לתבנית.
להכניס לפריזר ל 20 דק'.
לחלץ את השוקולד.
בתיאבון
מֶלון, תות ושוקולד
מאז שהחל דרור זהר לספק לנו חומרי גלם איכותיים לַהֲכנת שוקולד, מוסיפים כאן שוקולד כמעט לכל דבר... והפעם מנה מלכותית: קוביות מֶלון עם קרם תות וּשבבי שוקולד.
הקרם עשוי ממיץ מֵהקליפות והגרעינים של המֶלון, המעורבל בוויטה-מיקס עם תותים קפואים.
מעל מפזרים, כאמור, שבבי שוקולד קלויים.
וטעים!
ממרח כובע הנזיר
עם בוא הקיץ,כובע הנזיר האהוב אומר שלום. העלים שלו מצהיבים במהירות אפילו בצל. תפסנו אותו ממש לפני שניפרד, בשיעור הרביעי של קורס הפרמקלצ'ר העירוני שלנו. אביבית ואיילת ישבו על המדוחה. תוך כדי שיחת רעות הן הפרידו את העלים הירוקים והפרחים היפים מאלו היבשים. היבש יהיה לחיפוי בין הצמחים, והירוק... לאן הוא הולך? הוא הופך לממרח טעים וחריף משהו. איך? כך:
ממרח נזירי
מייבשים לגמרי או חלקית עלים ופרחים של כובע הנזיר. כמה? הרבה! במייבש או סתם להניח בשמש
טוחנים יחד עם שן שום אחת, שמן שומשום לפי הטעם (למימרח יותר חלק ושומני, הוסיפו יותר שמן - עד שתגיעו למירקם הרצוי בעיניכם), מיץ משני לימונים לא גדולים וטיפל'ה מלח.
ממממ... טעים על פרוסת לחם או כרוטב לסלט (פשוט לדלל עם מים).
כדורי עיסת קקאו תמרים
טעים כמו שוקולד, בריא כמו תמרים.
--- חומרים להכנת כ-20 כדורים קטנים ---
> כ-250 גרם תמרים רכים (מג'הול או ברהי) מגולענים או חצי חבילה של עיסת תמרים
> כ-150 גרם עיסת קקאו
> חופן פולי קקאו גרוסים
> חצי כוס פיצפוצי חיטה, פיצפוצי אורז ו/או אגוזי מלך מרוסקים
> שלוש כפות ממתיק חזק: דבש או אגבה (לפי הטעם)
--- אופן ההכנה ---
ממיסים את עיסת הקקאו בחום עדין.
שמים את כל החומרים בקערה גדולה ולשים בידיים עד לקבלת מרקם אחיד
מגלגלים כדורים ונותנים להם להתקרר
אפשר לעטוף בקוקוס, אבקת קקאו, או פרג
אם לא הוספתם מים הכדורים עמידים למדי ולא יתקלקלו גם מחוץ למקרר....
בתאבון!
מידע על פולי קקאו, הכנת שוקולד, מוצרי קקאו ומתכוני קקאו נוספים אפשר למצוא באתר של קקאו טבעי
ביסארא - תבשיל מלוחייה ופול
מאת אורי מאיר צ'יזיק
למה מלוחייה? המלוחייה עשירה בוויטמינים ובמינרלים כמו שאר הירוקים. ביניהם: ברזל, ויטמין A וכלורופיל, שהוא אנטי בקטריאלי ומשפר את בריאות תאי הגוף ותפקוד מערכת החיסון.
למלוחייה סיבים תזונתיים מסיסים המייצרים ריר, סיבים אלו חשובים לפעילות המעיים ומסייעים בעיכול. והכי חשוב, המלוחייה עושה טוב לכוח הגברא.
גזר גזר גזר - לדר
מתכון ללדר גזר ותמרים
אז ככה, קיבלתי המון גזר מהמגדל האורגני שלי רעי (גן השדה). כנראה גדל לו יותר גזר ממה שאנשים רוצים לאכול, מה שקשה לי להבין, וכל מי שטועם את הגזר של רעי מסכים איתי. בכל אופן, מה עושים עם שק של גזר?
רעי הציע ריבת גזר ואף סיפק מתכון. אבל אני פוסלת כל ריבה על הסף, כי סוכר לא עובר כאן את סף הדלת. אמרתי לעצמי, סוכר, סוכר... תמרים! ואמרתי, ריבת גזר ותמרים, ואז שיניתי כיוון ללדר.
התחלתי לטחון גזר עם תמרים, ואז יצא כבר גם קרם גזר, ובסוף גם שילבתי בין שניהם ויצאו עוגיות, וחטיפים מהממים.
אז איך עושים?
טוחנים גזר עם תמרים, מורחים ומייבשים. זה העיקרון. הכנת המצרכים:
אם הגזר דורש קילוף, אז כדאי לגרד מעט את הקליפה, אבל אם הוא צעיר וטעים כמו הגזר של רעי, אז לא צריך, רק ניקיתי אותו משאריות אדמה.
את התמרים מגלענים, אם הם קשים, רצוי להשרותם, במים, או לתוספת טעם, אפשר להשרות בחלב קשיו או ביין - מה שיש.
לתוספת טעמים אפשר להכין תערובת של קינמון, פלפל אנשלי, ציפורן, הל, מה שאוהבים. אפשר להוסיף קצת ג'ינג'ר.
קצת מיץ לימון, וטיפלה מלח.
בשביל לדר מורחים את העיסה בשכבה דקה על משטח טפלקס, ואפילו הוספתי ומרחתי אותו בקצת חמאת קוקוס כדי שיהיה ממש קל להפריד את הלדר. אפשר לחרוץ לריבועים או לעשות משטח אחד גדול שאחר כך קורעים בפראיות. מייבשים 12 שעות, הופכים, מפרידים את הטפלקס ומייבשים עוד 12 שעות, או יותר. אני אוהבת לייבש ריבועים ולאחר הייבוש לגלגל אותם.
בשביל להכין קרם הוספתי טחינה גולמית, ו... בירה כנען. יצא נהדר בתור ממרח, או כקרם לשילוב עם הלדר.
בשביל חטיפים מהודרים גלגלתי קרם בריבועי לדר והכנסתי לייבוש נוסף.
בשביל עוגיות מרחתי שכבה עבה של הקרם על מגש ייבוש וכיסיתי בשכבה של שומשום. ייבשתי 8 שעות ואז הפכתי.
לגיוון הטעם והצבע, אני מוסיפה גם סלק, וגם מיץ תות.
כל הדברים הטעימים הללו מוצעים עכשיו לטעימות וגם למכירה בסלון האקולוגי - תבואו ביום שישי.
בהיר אך בריא
ועוד לכבוד שָבועות, בכל-זאת, לבן, אבל בריא. בלי חלב וגם בלי קמח וסוכר ועם מלח אטלנטי אפרפּר ועשיר במינרלים. זהו סלט, שאינו כרוך בבישול.
רכיבים
כרובית
25 שקדים או קשיו
2 כוסות כוסמת מונבטת
כוס זַרעי חמניות
חופן שבבי קוקוס
5 שיני שום
1/2 בצל בינוני
1/2 כוס שומשום
3 תאנים מיובשות
קוֹרֶט מלח אטלנטי
4 כפות שמן שומשום
עלי זוטה לבנה
את השקדים, האגוזים והשומשום יש להשרות במים פושרים למשך כ-12-6 שעות. את הכוסמת (לקנות לא-קלויה!) יש להנביט יום-יומיים מראש.
אופן ההכנה
חותכים את הכרובית לַחֲתיכות קטנות. בִפרט, רצוי, שהחלק העליון יתפורר. הכרובית צריכה להוות את רוב נפח הסלט.
אם משתמשים בִשקדים, יש לקלוף אותם, כך שיישארו לבנים. את השקדים או האגוזים מרסקים.
כותשים את השום, ואם נותרות חתיכות גדולות יחסית, מקטינים אותן ע"י חיתוך.
קוצצים את הבצל לַחֲתיכות קטנות.
חותכים את התאנים לַחֲתיכות קטנות.
מכניסים לִקְערה את הכרובית, זַרעי החמניות, השומשום, השקדים או האגוזים, הקוקוס, התאנים, השום הבצל והמלח, מוסיפים את השמן וּבוחשים היטב.
מוסיפים מעט עלי זוטה לבנה קצוצים לפי הטעם.
אפשר לעטר בעלי הכרובית.
הערה: הסלט שואב חלק מהשראתו מהמלחין אֵריק סאטי, שהרכיב לעצמו תפריט על טָהֳרת המאכלים הלבנים (לאו-דווקא הבריאים), וגם מֵהסיסמה של המלחין בראמס: "חופשי אך מאושר", וּבִכלל, זה שאוכלים בשבועות מאכלים לבנים, זה לכבוד סוף עונת הכרובית!
אלון
מרק ירוק-ירוק
הפעם מֵאורי מאיר צ'יזיק, לכבוד שָבועות, בלי גבינה: מרק ירוק-ירוק. למרות, שהירוקים כבר לא בשיאם, אפשר למצוא בגינה, למי שמגדל, אצל מגדלים או בחנויות או בַבר רכיבים ירוקים טובים. אפשר להשתמש במתכון זה גם בעלים ירוקים של צמחי בר אכילים.
רכיבים:
ראש ברוקולי גדול מפורק לפרחים
2 שומר חתוך לקוביות
1 שורש סלרי
1 שורש פטרוזיליה
חבילת תרד
½ צרור שמיר
½ צרור כוסברה
1 יח' תפוח אדמה
¼ כוס שמן זית איכותי
מלח ופלפל לפי הטעם
הוראות הכנה:
1. מכניסים את כל הרכיבים חוץ מהשמן והמלח לסיר ומכסים במים.
2. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה עוד כחצי שעה.
3. מערבלים לעיסה אחידה באמצעות בלנדר מוט או מעבירים לטחינה במעבד מזון.
4. מוסיפים את שמן הזית והמלח ומגישים לשולחן.
ניתן לשלוט בסמיכות המרק על-ידי שליטה בכמות המים שמוסיפים לו.
עלים ממולאים
עוד מתכון מאת אורי מאיר צ'יזיק:
בעונה זו מומלץ להשתמש בעלי גפן, המצויים בשפע. המתכון מתאים גם לעלי חוביזה, רקפת (צמח מוגן!), מרוות ירושלים ועוד. את המתכון הביא אלינו אורי מטובה דיקשטיין, מומחית לבישול תנ"כי בפארק "נאות קדומים". המתכון הופיע במאמר "מלקטים ומבשלים בנאות קדומים".
רכיבים:
כוס עדשים אדומות
כוס וחצי בורגול עבה
שתי כוסות מים
כף דבשת ענבים (במקור מופיע כאן דבש, שאני מעדיף להימנע ממנו, ואני מניח, שדבשה תתאים כאן לא פחות. את הדבשה ניתן להשיג אצלנו בחנות.)
מלח ופלפל לפי הטעם
עלים למילוי
חצי לימון
אופן ההכנה:
מבשלים את העדשים עד שמתרככות.
מורידים מהאש, מוסיפים את הבורגול, מכסים ומחכים.
בשלב הזה ניתן להוסיף מים חמים או בורגול לתערובת כדי שתהיה סמיכה במידה הנכונה למילוי.
אחרי שהבורגול סופג את כל הנוזלים (בערך 15 דקות), מתבלים במלח פלפל ודבשה ומערבבים.
בסיר נפרד חולטים כ-5 דקות את העלים הטריים למילוי (עלי חוביזה לא צריך לחלוט), מוציאים מהמים ומקררים.
ממלאים את העלים בתערובת שהכנו, מגלגלים ומניחים במחבת.
סוחטים מעט לימון, מוסיפים למחבת מעט שמן זית ומחממים כ-5 דקות על להבה גבוהה.
כדורי כוסמת וּתמרים
עוד מתכון מאת אורי מאיר צ'יזיק:
כמה מאכלים אפשר להכין מכוסמת? הרבה! אז גם השבוע כוסמת, והפעם במתוק: כדורי תמרים וכוסמת. הכדורים נראים כמו כדורי שוקולד או כדורי אנרגיה ואוצרים בחובם אנרגיה רבה וערך תזונתי רב.
רכיבים:
1/3 כוס כוסמת מונבטת*
1/2 כוס אגוזים (לוז, ברזיל, קשיו…)
1 כף חמאת שומשום
2 כפות שומשום מלא
4 תמרים מזן מג'הול, מגולענים
הכנה:
1. מכניסים את הכול, פרט לכוסמת, למעבד מזון ומעבדים לתערובת אחידה.
2. מעבירים לקערה, מוסיפים את הכוסמת ומערבבים.
3. יוצרים כדורים מהתערובת**
הערות:
* כשקונים כוסמת, לא כדאי לבחור בכוסמת חומה, שהיא קלויה. יש לבחור בכוסמת הירוקה יותר.
** או כל צורה אחרת (אישתי, כותב אורי, דווקא אוהבת ממתקי כוסמת עם פינות – מרובעים, חרוטים, פירמידות…).
פפריקה אמיתית!
אין לי מילים לתאר את זה. כל מי שאני נותנת לו להריח את צנצנת הפפריקה שלי פשוט מחליף צבעים. הריח פשוט לא יאמן. והטעם. הטעם... טוב, אין מילים.
אבל אני יכולה לספר לכם איך עושים.
שמים את היד על ערימת פלפלים מתוקים (גמבות) אורגניים. שלי מגיעים מגן השדה כמובן. פורסים בזריזות לחתיכות גדולות, לא צריך להתעכב כאן על הפרטים. אם יש שמש, מייבשים בשמש, אם יש תנור ייבוש מייבשים בתנור. אחרי כמה ימים מקבלים חטיפי פלפלים שממש נחמד לנגוס בהם. אבל השוס הוא מה שקורה להם כשטוחנים אותם.
אני טוחנת אותם בקלות בויטה-מיקס. לא ניסיתי במכונה אחרת ואשמח לשמוע דיווחים.
כמו הקינמון הטחון ממקלות, יש סכנה חמורה בפפריקה תוצרת בית. ברגע שעושים אותה פעם אחת, אין שום מצב שבעולם לקנות פפריקה מהחנות, זה פשוט כל כך לא זה...
הפפריקה הזו, על כל סלט, על אבוקדו, ואפילו עם שוקולד (מריר מאוד), פשוט הורסת.
בתכנית - שילוב של פלפל חריף אחד בתערובת, שילוב עם שומשום, שילוב עם שום....
כוסמת מונבטת ברוטב עגבניות
זהו הראשון בסדרת מתכונים מיוחדת מאת אורי מאיר צ'יזיק כִמתאבן לקורס "מה זה עושה בצלחת שלי?", שייפתח כאן ב-26/4.
המתכון מבוסס על כוסמת "ירוקה", כלומר לא קלויה, כן מונבטת ואורגנית.
רכיבים:
2 כוסות כוסמת מונבטת
כפית כורכום
חצי כפית פפריקה מתוקה
רבע כפית פלפל שחור
כפית מלח
4 עגבניות אדומות ובשלות קצוצות לקוביות
בצל לבן קטן קצוץ
2 כפות שמן
כוס מים
הוראות הכנה:
מערבבים בקערה את הכוסמת עם התבלינים.
שמים את התערובת במחבת עבה בעלת מכסה, מוסיפים את המים, העגבניות והבצל ומבשלים אש גבוהה כ-10 דקות עם מכסה.
שמים לב במהלך הבישול שיש מספיק מים, ואם חסרים אז מוסיפים.
בסוף הבישול מוסיפים את השמן, מערבבים ומניחים ל-10 דקות.
ספרו לנו על הטעמים שעלו לכם מהצלחת.
גרנולה פיטנגו!
יאמי! יצאה לנו גרנולה מהממת.
הבסיס לכל גרנולה נאה, הוא כוסמת מונבטת. נורא קל: שמים כוסמת קסומה בצנצנת, ממלאים במים, אחרי רבע שעה מכסים ברשת וגומיה והופכים, מחכים 24 שעות והופ - יש! אפשר גם לחכות יותר ואז הנבט מתארך לו, אפשר גם פחות, וזה גם תלוי במזר האויר והמצב הרוח של הקוסמת.
בכל אופן, לכוסמת הזו אני מוסיפה בטטה חיה טחונה (הבטטות האורגניות שלי מגיעות מרעי פויכטפנגר, גן השדה), פירות, תבלינים וזרעים, מי ההשריה של פירות מיובשים כמו צימוקים או תמרים הם ההמתקה, וכמובן ככל שמוסיפים יותר פירות טריים, זה גם מקבל מתיקות טבעית נפלאה.
הפעם השילוב מוצלח במיוחד: לבסיס של הכוסמת והבטטה, הוספתי:
שקדים (מושרים, קלופים)
אגוזי מלך(מושרים)
זרעי דלעת(מושרים)
תמרים (מושרים, טחונים)
כמה טיפות לימון, קינמון טחון טרי
והשוס: פיטנגו! אלון הביא קופסא קטנה של פיטנגו שליקט, וזו נתקעה במקרר יותר משבועיים. בדרך פלא הפירות לא התקלקלו, אלא רק התרככו והפכו לנוחים להיפרד מהגרעין שלהם. אז הפרדתי אותם מהגרעינים והוספתי את כל המיץ החמצמץ שניגר מהם אל התערובת. הזץ של הפיטנגו פשוט עושה את זה!
כל זה נכנס לתנור הייבוש שלי כמובן. יצא מעולה!
מי שרוצה להזמין ממני גרנולה, מוזמן, אבל רק אם אתם מוכנים לסבול את חוסר הוודאות של החיים. אין גרנולה אחת דומה לחברתה - כל פעם יוצא אחרת.
ממתקים לארוחת בוקר, ולכבוד פורים: אוזני המן!
הארוחות שלי הן הרבה פעמים ממתקים, ופה בבלוג אני הולכת לכתוב, בין השאר, אילו ממתקים אני אוכלת ואשתף בממתקים ובמטעמים שאני לומדת להכין.
פעם, כל ה"מתוקים" - הגלידות, העוגות, השוקו, המעדנים וכו' שימשו כ"מנה אחרונה". דווקא פעם לא כל כך התלהבתי מממתקים, הרבה פעמים הרגשתי לא טוב אחרי אכילת ממתקים. לעומת זאת, היום, אחרי שאני אוכלת ממתקים מפירות ואגוזים, אני מרגישה טוב. עכשיו אני נהנת מזה הרבה יותר.
אני אוכלת המון ממתקים!
לפני כמה ימים הכנו, תמי ואני, אוזני המן. מה שמיוחד באוזני ההמן האלו, זה שהן בריאות!
בבית שלי אנחנו מכינים גלידות ועוגות נהדרות לארוחת בוקר, צהריים או ערב, עשויות מפירות, אגוזים, עלים וכו', בלנדר, מקפיא. גם אוזני ההמן שהכנתי עם תמי יכולות להוות ארוחה שלמה!
אז הנה המתכון. הכמויות הן נזילות, אפשר להוריד ולהוסיף דברים, לפי טעם אישי...
מלית
פרג, צימוקים, מעט מיץ תפוזים ומים מושרים ביחד
נטחן במטחנת תבלינים שומשום מלא, פשתן, קצת מקל וניל, קצת פלפל אנגלי ואם יש, תפוז מיובש
את כל הנ"ל נטחן במעבד מזון ביחד עם אבקת חרובים, טחינה, קצת קשיו ובננה.
"בצק":
אגוזי מלך
שיבולת שועל מושרית
תמרים מושרים בטחינה עם הרבה מים
שקדים קלופים
בטטה קלופה
קצת מלח
מספר טיפות לימון
את אוזני ההמן הכנו כמו שבד"כ עושים: שיטחנו עיגולי "בצק", עליהם שמנו את המלית, הידקנו את הבצק לכדי צורה של אוזן המן ו... שמנו לייבוש!
ייבוש אפשר לעשות בתנור ייבוש או בשמש.
(ייבוש, בניגוד לחימום מעל לכ40 מעלות צלזיוס, לא הורס אנזימים וחלבונים)
הכנה נעימה!
עוד שייק אבטיח
האבטיחים ממשיכים לשלוט בתפריט היומי שלי. גיליתי אותם רק לפני שנה, תאמינו או לא, אולי זה מסביר את הפטיש הגמור שיש לי אליהם הקיץ. אז הנה עוד תגלית. שייק קליפות אבטיח, עם שוקו! כזה שמרגיש חלבי משהו אפילו בלי חלב בכלל, לא מפרה ולא משקדים.
הנה כך תכינו לכם שוקו מאבטיח:
אחרי שנהניתם מהאבטיח, סיחטו במטוטה את הקליפות שלו במיציה ותקבלו משקה לא רע (בעיני) וגם בריא מאוד כך אומרים, אבל מה, טעמו לא מרגש ויש שיאמרו ממש לא טעים. צרו בו מהפך של ממש.
הכניסו אותו לבלנדר עם כמה קוביות קרח, כפית קקאו משובח, כפית סירופ חרובים וחצי כפית אגווה. ערבלו היטב היטב ותקבלו שוקו קר לתפארת ולבריאות.
שייק אבטיח מציל חיים
את האבטיח והמלון האורגניים של רעי אכלתי כמו שממליצים, בניפרד מכל ארוחה וגם בלי לערבב אותם עם דברים אחרים. עד שהגיע יולי וטרף את הקלפים - פשוט הייתי חייבת להמציא איזה שייק אבטיח (וגם גלידה, אבל על זה בפעם אחרת - עוד אין תמונות), כדי להציל את חיי מדי פעם. אז חרגתי מהכללים והוספתי לו קרח וקצת חלב קשיו. מדי פעם גם קצת צימוקים מושרים אבל אל תגלו לאף אחד.
החלק המעניין הוא מיץ סחוט מהקליפות של האבטיח שמשחק כאן תפקיד ראשי, במיוחד אם בדרך לשייק או לידו נהננו לאכול את המרכז הכל כך מתוק של הפרי. הנה הפתרון לכל השאר.... לא חייבים לאכול את החלקים הפחות מתוקים, אפשר פשוט להפוק אותם למשקה מרווה וטעים. עוד חלק מעניין זה שהשייק הוא פיתרון מעולה למקרים בהם האבטיח לא הכי מוצלח (קימחי משהו - קרה רק פעם אחת עד עכשיו).
תעברו על התמונות עם העכבר החמוד שלכם למיקרא הוראות וביאורים.
הגלובליזציה של המזון
מאמר מאת יונתן שחם, גנן עץבעיר לענייני כלכלה אקולוגית
מה הקשר בין מחירי המזון לצריכת בשר? לדשן כימי וסחיפת קרקע? מה אנחנו קונים בסופר?
לחם גליה
לא, לא אני המצאתי את המתכון, אבל השם דבק בו איכשהו..
זה המתכון הכי פשוט שאני מכירה ללחם בירה. וכל כך טעים! יאמי!
אז זה הולך ככה:
ריבת תפוזים סינים
חגיגת מרקחת עונתית היא חגיגה מיוחדת כיוון שישנן פירות אשר הם עונתיים וניתן לשמרם אל תוך עונות אחרות בדרך קלה וטעימה כריבה .
ישנן סוגי ריבות רבות והפעם זוהי ריבת פרי הדר - תפוז סיני.