| נושאים בענף |
חדש חדש: מייל שיווקי
כן כן, גם העץ צריך לעסוק בשיווק (טפו!). העץ משווק קורסים סדנאות והרצאות, סיורים מודרכים, מוצרים, ארוחות ומסיבות, והכל בצבע ירוק עמוק. אנו מנסים להדפיס מעט ולא לכפות את המסרים שלנו על אנשים שאין לנו מושג מה מעניין אותם.
היות שאין לנו אמצעים לשלם על פרסום, אנו נשענים עליכם... יש לנו פלאיירים, בעיקר אלקטרוניים, והם צריכים להגיע לכמה שיותר אנשים. אז אם חיפשתם דרך לעזור לנו בלי להשקיע יותר מדי זמן או כסף, הנה דרך מצוינת. הצטרפו לרשימה השיווקית שלנו כאן ותתחילו לקבל כל אימייל וכל פלאייר שלנו, יחד עם בקשה להפצה. כל מה שאנחנו רוצים זה שהמסר שלנו יגיע לאנשים שזה באמת מעניין אותם, ובלי לשתמש בנייר.
הקטע הנחמד: כל מי שמצטרף לרשימה הפעילה הזו מקבל 5% הנחה על קורס לבחירתו!
בהצטרפות לרשימה השיווקית תקבלו גם את העדכון השבועי שלנו, "השבוע בעץ וּבעיר".
שימו לב: אנא בידקו, שמא ההודעות מאתנו מופנות ל-SPAM. הבהירו ל-yahoo או gmail או כל ספק אחר: "Not spam"! כמו-כן, חשוב לבחור "Load imges" כדי לראות את התמונות.
המייל העונתי
המייל העונתי הראשון יצא בספטמבר 2006. חברה של העץ, מירה, אמרה לי אז:"יו, פיספסת ביום את יום השיוויון", ומיד עלה בדעתי שזהו. יהיו ארבעה מיילים בשנה, בימים עם משמעות קוסמית. מאוחר יותר התחילו להגיע התלונות: "למה רק ארבעה בשנה?", ואז קפץ אלון על ההזמנה והתחיל עם המייל השבועי שלו.
ארבע פעמים בשנה, תקבלו מאיתנו דואל בשם עונתי כגון: “עץ מלבלב באביב”. נספר בו על העונה שחלפה ונתייחס רק לדברים הכי מעוררי השראה או פעולה שאנו עסוקים בהם. לעתים רחוקות ומיוחדות נשלח דואל שלא מן המניין לרשימה זו.
אז אם אינכם מקבלים מאתנו דואל, קודם כל בידקו בתיקיית הספאם. אם אנחנו שם, אנא אימרו ליאהו, ג'ימייל או מי שזה לא יהיה: "Not Spam"... זה יוציא אותנו מהזבל. אל תשכחו גם לבחור "Load images", אחרת אתם מפסידים את תמונת השבוע ואת הכותרות היפות.
אם לא הגענו לספאם, אולי בכל זאת אינכם מנויים על אף אחד מהעלונים שלנו. להצטרפות, אנא ביחרו את העלונים שמעניינים אתכם כאן. באותה הזדמנות אתם יכולים גם להשוויץ אם אתם כבר עושים קומפוסט, או להשאיר את הטלפון שלכם כדי שנוכל להתקשר אליכם ולהכיר באופן אישי. מעניין אותנו לשמוע מהו השינוי אותו אתם יוצרים באקולוגיה העירונית שלכם, ולתמוך בו עד כמה שאנחנו יכולים.
השבוע בעץ וּבעיר
"אתה לא ישן? איך אני אוהב לקרוא את המיילים שלך..."
כך כתב אליי אֶחד מִכַחֲמש-מאות המנויים (נכון להיום) על "השבוע בעץ וּבעיר". מנויה אחרת כותבת: "איזה כיף לקבל עיתון אינטרנטי עם אירועים אקולוגיים!"
מדי שבוע, בד"כ באישון לילה שבין חמישי לשישי, תוכלו לקבל בדואל (e-mail) כל מה שיש לעץ להציע לכם באותו שבוע, כל הדברים האקולוגיים שחברים של העץ עושים וכמה מהאפשרויות, שמַצּיעה העיר הגדולה, מעין "עכבר העיר" אקולוגי.
בנוסף, עדכונים על הנעשֶה בעץ ועל התפתחויות, הפניה לכתבות מעניינות, הודעות מהקהילה, תמונות וחרוזים. זהו מקום טוב לפרסם הודעות על דירה שהתפנתה או לטאה שאבדה.
מנויי הרשימה השבועית מקבלים אוטומטית גם את העדכון העונתי.
אז אם אינכם מקבלים את "השבוע בעץ וּבעיר", קודם כל בידקו בתיקיית הספאם. אם אני שם, אנא אימרו ליאהו, ג'ימייל או מי שזה לא יהיה: "Not Spam"... זה יעזור לנו להפסיק להיזרק לשם. אל תשכחו גם לבחור "Load images", אחרת אתם מפסידים את תמונת השבוע ואת הכותרות היפות.
אם לא הגענו לספאם, אולי בכל זאת אינכם רשומים ברשימה השבועית. כדי לתקן את העוול, לכו לכאן ועדכנו את ההעדפות שלכם. זה המקום גם לבשר לנו, אם אתם כבר עושים קומפוסט, או אם בא לכם להתנדב בעץ.
אלון
הפרדת אשפה וקומפוסט באשרם במדבר
הגענו לזורבה מוכנים להפריד אשפה. מה רבה הייתה הפתעתנו לפגוש אתר קומפוסט מקולקל וחוסר התלהבות כללי להפריד אשפה. לא ויתרנו והתחלנו להכין שלטים כמתוכנן. בערב השני לשהותנו באשרם, אחרי שכבר פוזרו הפחים מצוידים בשלטים מאירי עיניים, יצאנו אורי ואני לאתר הקומפוסט והתחלנו להזיז שם את האנרגיות (בפסטיבל רוחני עסקינן, אחרי הכול!).
הריח היה עז, ריח של אשפה שלא התפרקה יפה. דרכנו בבוצה, הפכנו את הסירחון על פיו והתחלנו ליצור ערימה, תוך שאנו מוסיפים גזם שהיה במקום. קשה לתאר את התרוממות הנפש שחווינו!
דיווחנו לקבוצה על החוויה במפגש הערב וקבענו לצאת למקום בכוחות מתוגברים למחרת בבוקר. לקח קצת זמן עד שמספר האמיצים הגיע למאסה קריטית, אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי בחברת קבוצה גדולה של פעילי עץבעיר, כולם אוחזים קילשון, מעדר, את או מצלמה, עובדים יחד במרץ וחשים יחד איתי את קסם הקומפוסט.
להפוך אדמה חולה לאדמה בריאה
להפוך זבל לזהב
להפוך ריח רע לריח טוב
להזיז, להניע, להזיע
האם זה מספיק ברור שאני חולה על קומפוסט? שאני ממליצה בחום רב (כמו של ערימה טובה) לכל אדם להתחיל להסתכל מקרוב על הזבל שלו ולעשות איתו משהו טוב?
כמו שאומר אלון: עשו קומפוסט! עשו חיים!
תמי
זה הזמן לאור איתן
אור שבאמת מאיר, במקום לחמם. אז הולכים ליוזמת האנרגיה הטובה, וקונים המון נורות פלורוסנט חסכוניות ובאים הביתה ומחליפים את כל נורות הליבון המרושעות (שמייצרות יותר חום מאור, נגמרות נורא מהר ובכלל הן אאוט). עכשיו מה עושים עם כל הנורות?
ובן, עץבעיר מוכן לקחת מכם את כל הנורות הללו! אנו ניצור מהם אהילים יפהפיים ונמכור אותם באירועי ההתרמה שלנו. כך תחסכו אשפה וגם תתמכו בעץבעיר! מה אתם אומרים?
קומפוסט עד הבית
ביוזמת קומפוסט עד הבית, כל אחד יכול להזמין את עץבעיר לבוא אליו ל"מסיבת זבל". המסיבה כוללת הרצאה קלה על המשבר האקולוגי ואיך כל אחד מאיתנו יכול לשנות את העולם, ומיד לאחר מכן, אנחנו הופכים הלכה למעשה ומקימים ביחד ערימת קומפוסט. כזו שמשנה את העולם כמובן. אורחי המסיבה יוצאים עם כל מה שהם צריכים כדי ליישם אצלם בבית, אבל אם עדיין קשה להם להתחיל, הם יכולים להזמין אותנו כמובן.
יוזמי המסיבה שוקלים את הזבל שלהם, כך שאנו יכולים למדוד כמה זבל נחסך מהרגע שהתחילו לקמפסט. המספרים האלא מיתרגמים מאוחר יותר לתרומה לעץ, על פי העיקרון של איזון פחמני, ובתיווכה של שותפתנו, יוזמת האנרגיה הטובה.
אז איך מגיעים לאקו-יוגה הבא?
איזה כיף ששאלתם! אקו-יוגה ייקרה בויג'נאנה שבפלורנטין. הנה המפה באתר של הסטודיו, ובכלל, תסתכלו באתר ותראו איזה סטודיו נחמד. בין לבין נגריות ופחונים, מאחורי דלת פלדלת שנראית כמו כל דלת פלדלת, יש מדרגות שנראות כאילו הן מובילות לשום מקום. אבל הן מובילות לחדר רחב ידיים שמואר באור נפלא, כשהשמש זורחת בשמיים. כשביקרנו ידענו שהאקו-יוגה הבא יהיה חייב להיות באור יום כדי שנוכל להינות מהתאורה הזו!
מהחלונות נישקפת הגינה הקהילתית העתידית של מינה - זה יהיה אחד הדברים שנדבר עליהם, בזמן שהילדים יעשו יוגה...
מינה גושן על רב פעמיות
אקו-יוגה הבא הולך לקרות בחמישי לינואר בסטודיו המקסים של מינה בפלורנטין. מיכל אדלמן תעביר יוגה לילדים ומינה תעביר שיעור יוגה למבוגרים, ויהיו עוד כמה וכמה פעילויות עליהן נדווח בקרוב. למינה היו היום כמה מחשבות על יוגה ורב פעמיות... הנה הם כאן לפניכם...
עוד כמה מילים על חד-פעמיות, בעקבות ההרצאה של קרן ושחר
באקו-יוגה רב-פעמיות שהיה בפראנה נתנו הגננית קרן ובן זוגה שחר הרצאה מקסימה שבה הם התייחסו בהרחבה להשפעה שיש לרעיון החד פעמי על חיינו. הם התחילו בשאלה: האם החיים הם חד פעמיים?
שחר וקרן לא טענו לחיים שאחרי המוות. הם טענו שכל אחד מאיתנו הוא מופע חד פעמי, (כלל וכלל לא באותה צורה שכוס קלקר היא חד פעמית!), אבל אנחנו גם חלק בלתי נפרד ממערך חיים שעובד במחזוריות מאוד מאוד רב-פעמית, ואם אנחנו מרגישים זאת בליבנו פנימה הרי שבכל צעד שלנו ניקח אחריות על העולם שקיבלנו בהשאלה מהדורות הבאים. לעומת זאת אם נקבל עלינו את הרעיון של החיים שהם שלנו בלבד, ארעיים ומחוסרי כל קשר אל העולם שאחרי מותנו, הרי שיהיה זה אך מתבקש להשתמש בכוסות קלקר "כאילו אין מחר". ובעצם פעולתינו נבטיח שאכן לא יהיה מחר. הרעיון הארעי של החיים מקודם באופן אינטנסיבי ע"י שפע המוצרים היפיפיים-אך-אוי-כמה-שהם-זמניים שאנו מוצפים בהם. כשחפצים שכאלה מקיפים אותנו, אם בעצמם ואם בדימויים שלהם קשה מאוד לא לספוג מהם את ערך התלישות. ללמוד מהם לאהוב את הזוהר, אבל רק כל עוד הוא זוהר, והזוהר הזה הולך וקצר ואנו לומדים לזרוק מיד, כי יש כבר אחד חדש, יותר זוהר... קרן ושחר העלו את הקשר שיש לכל זה עם היחס שלנו למערכות יחסים וגם לזיקנה, לזיקני השבט.
לבסוף הם התעכבו על רעיון התיקון. איזה ערך למדנו כשהיינו בעליהם הגאים של חפצים שידענו לתקן בעצמינו או שידענו שהם ניתנים לתיקון אצל בעל המקצוע המקומי? ומה אנחנו לומדים מחפצים אטומים, כה "מתוחכמים" עד שהם בלתי ניתנים לתיקון כלל?
ספר מומלץ מאוד שהוזכר וצוטט בהרצאה: "במרחק הליכה" של ארנה קזין, הוצאת בבל
-- תמי
אקו-יוגה רב פעמיות בפראנה
היה פשוט מקסים! מורן הכניס את כל מי שהגיע למקום של ריכוז והקשבה דרך מדיטציה שבסופה נפתחה השיחה הראשונה בנושא הרב פעמיות כשמורן שיתף אותנו במחשבותיו בנושא. אחריו קרן ושחר שוחחו על הרעיון של החד פעמי ואיך הוא מתבטא בתרבותינו. הם עשו זאת עם כל כך הרבה אהבה והבנה וללא שום נימה של הטפה.
עשינו הפסקת החלפות - פשוט אספנו מהדברים שכולם הביאו, כולל אשכוליות ואגוזים שדנה הביאה מהגינה שלה! עינת לקחה מציאות שיהפכו למטליות ואני מצאתי חולצה ממש חמודה. מה שנשאר עובר לתרומות דרך שתיים.
התכנסנו שוב לשיחת הכוסות שלי שהצלחתי לדחוס לרבע שעה, ואחרי באה עינת שסיפרה על המטליות שתפרה. בחצי שעה שנותרה לנו היה ברור כבר שהמטליות הללו הן הכוכב של המפגש. המשכנו להפוך בבגדים שפוזרו על הרצפה תוך שעוד ועוד קשרים חדשים נוצרו ביננו.
היה מקסים - אה, כבר אמרתי את זה...
-- תמי
השקיות של שתיים
אחד הדברים הנחמדים שנציע למכירה באקו-יוגה הקרוב הן שקיות הבד הרב פעמיות של שתיים משנקין. השקיות האקולוגיות הללו ייצטרפו למטליות למינהן שתפרנו משאריות בדים שאספנו באקו יוגה החלפות בגדים שהיה בנעים.
שתיים של מוניקה ושירלי, נמצאת בשנקין 38, היא חנות חמודה להפליא שעושה דברים קטנים-גדולים, כמו שאנחנו אוהבים. הן מייצרות שקיות ותיקים רב פעמיים שנועדו להחליף את שקיות הפלסטיק הבלתי ידידותיות לכלום. הן מקפידות לייצר הכל בארץ, במפעלי שיקום של אנשים עם מוגבלויות.
בחנות אפשר גם למסור בגדים שחלק גדול מהם הולך לתרומה, וכמובן אפשר גם לרכוש בגדים יד שניה.
זה מה שנקרא צרכנות רגועה ואפילו משמחת ותורמת - עוד נגיע לנושא הזה בהרחבה.
כמה מילים על חד פעמי
במאמץ להקל את חיינו הצלחנו ליצור כלים כל-כך לא איכותיים שאחרי שימוש אחד אפשר לשכוח מהם ולהשתמש בהם כמילוי לפח האשפה. וכך, ככל שאנחנו קונים/מייצרים יותר כלים חד-פעמיים אנחנו צורכים יותר חומרי גלם, משתמשים ביותר אנרגיה, ומייצרים הרבה יותר זבל.
ומה עוד? צלחת, כוס, או שקית שאנו מתכוונים להשתמש בהם פעמים רבות נוכל להשקיע בייצורם מחומרים ידידותיים לנו ולסביבה, חומרים יפים ואיכותיים אך בכלים חד פעמיים לרוב נסתפק בפלסטיק זול ומזהם.
לא צריך להיות "סביבתן" כדי לסלוד מדברים חד-פעמיים, הזולות שלהם באמת לא נעימה לגוף. מי נהנה לשתות יין מכוס פלסטיק? מי מרגיש סקסי כשהוא אוחז שקית ניילון זולה?
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל, להיות במודעות. כלי חד-פעמי הוא תזכורת למשאבים המתדלדלים והמטמנות העולות על גדותיהן, לחיות הצמחים והנוף שלנו שכל כך נפגעים... ואז לאט לאט נעלמים הכלים חד-פעמיים מחיינו:
* אין סיבה להחזיק בבית כלים חד-פעמיים, אם הם יהיו שם יש סיכוי שנשתמש בהם. אם אין, אז מוצאים פתרונות אחרים.
* גם כשיוצאים מהבית לטיול, לפסטיבל, או לכל אירוע אחר אפשר להצטייד בכלים רב פעמיים.
* אפשר בקלות לשים כוס אהובה ונעימה בתיק ולהוציא אותה כשמזמינים קפה “to go”, כשקונים גלידה ולא רוצים ופל, כשממלאים מים ממכונת מים מינראליים.
* שקית ניילון איכותית, ועוד יותר טוב שקית בד, נישלפת בהפגנתיות מול הקופה הרושמת והיד הנשלחת אוטומאטית לערימת שקיות הפלסטיק המרושעות.
* אל תתביישו לבקש שלא יתנו לכם שקית, הרבה פעמים פשוט לא צריך אחת. תחשבו על כך שכשאתם מסרבים לשקית אתם גם מפיצים את הבשורה.
* להשתמש שימוש חוזר בכלים חד פעמיים, אם כבר הגיעו אלינו. כלי חד פעמי שחבר השתמש בו כבר, ימנע צריכה של עוד כלי.
לתמוך בגוף שלנו ובסביבה שלנו זה אותו דבר...
למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים רב פעמיות
חומריות וצריכה אינן בהכרח דבר רע, חיינו משתפרים פלאים בעזרת כמה חפצים פשוטים. אז למה אנחנו עושים רעש על כל שקית ניילון?
בגלל שלכל דבר שמיוצר יש השפעה חברתית וסביבתית:
* הייצור לוקח אנרגיה ומשאבים
* כסף מחליף ידיים
* המוצר יכול להשאר בשימוש או להטמן במטמנה
לכל החלטה צרכנית שלנו יכולה להיות השפעה חיובית על הייצור, על השפע בקהילה ועל המטמנה!
הנה שלוש בחירות שאנחנו יכולים לעשות באקו יוגה הקרוב:
* להחליף בגדים וחפצים וכך לחסוך כסף, ליהנות מאירוע חברתי ולמנוע מדברים להגיע למטמנה. זה כיף גדול לראות חפץ שאין לנו בו עוד צורך מוצא בעלים חדשים ומאושרים
* לקנות מוצרים רב פעמיים מייצרנים מקומיים, וכך לעזור לאנשים שאנחנו מכירים להתפרנס בצורה מעניינת, לפתח קשרים קהילתיים, ולהמנע ממוצרים שביזבזו אנרגיה בייצורם, שיווקם והובלתם.
* לקנות שקית קניות מבד שיוצרה על ידי החנות “שתיים” משנקין, שתבטל צורך בשקית פלסטיק, היא נראית יותר טוב, נוחה ונעימה, קנייתה תמכה בעסק מקומי וגם במתפרה של אנשים עם מוגבלויות.
* לעשות יוגה ומדיטציה!!
ועוד כמה מילים על פראנה
בפראנה גיליתי את היוגה, אחרי שאחותי ממש גררה אותי לשם במילים: "זהו, מצאתי את המורה שתכניס אותך ליוגה". היא התכוונה לארנסה והיא צדקה. מאז אני עושה יוגה. בפראנה גם פגשתי את ג'יימי ומורן ושם נולדה האקו-יוגה שלנו.
אז מה הם עושים שם בפראנה חוץ מלהפגיש אנשים בכניסה הכה צרה? בין השאר, גם אקולוגיה... הם ממחזרים נייר, אוספים מי מזגנים להשקיית העציצים, משתמשים אך ורק בכוסות רב פעמיות, ומחייכים חיוך גדול אל עבר כל מי שצולח את הכניסה!
אני מאוד שמחה לבוא עם האקו-יוגה לפראנה...
-- תמי
רב פעמיות, פעם שניה
ביום שבת ה-8 לדצמבר ניפגש שוב ונבדוק למה אנחנו מתכוונים ואיך אנחנו מיישמים אקולוגיה, יוגה, ואת הקשר שבינהם. הפעם יארחו אותנו אנשי פראנה, המרכז ליוגה שבשדרות בן גוריון 79.
המפגש יתחיל ב-12:00 בתרגול היוגה הרגיל שמתקיים בפראנה בימי שבת, בהדרכתו של מורן צימחוני, וימשיך אל מדיטציה בדמיון מודרך, שיחות על אקולוגיה עירונית ועוד.
בקרוב הפלאייר...
צעד אקו-יוגה שני: רב פעמיות
באזאר החלפות בגדים בשבת, 20.10.2007, החל מהשעה 14:00, בסטודיו נעים, סלמה 46
כשעושים יוגה, חוזרים לאותו גוף ולאותו מזרון פעם אחרי פעם, ולא חסר כלום. האם נוכל לראות שגם כשאנחנו מחוץ למזרון אין לנו צורך בשום דבר שאיננו יכולים לחזור ולהשתמש בו לאורך זמן? כמו הגוף שלנו, אולי הוא אפילו ילווה אותנו כל החיים? לדברים רב פעמיים יש קסם מיוחד: הם נשארים איתנו, הם משתנים יחד איתנו. יש להם הסטוריה, זכרונות. כשבונים מערכת יחסים מחייבת שכזו, לא קופצים לתוכה בקלות. חושבים ומתלבטים לפני שקונים - וכשהגיעה העת להפרד, ניתן להעביר אותם הלאה למישהו אחר.
פעם היו אומרים "לכל החיים", ביחס לרהיטים, למכשירים, ואפילו לסלי קניות. אקו-יוגה מתגעגעת לתחושת השקט שהביאו איתן שתי מילים אלה. לצימצום שהן רמזו אליו, לאיכות של דברים שלא נועדו להתקלקל.
באירוע הרב פעמיות הראשון שלנו נחליף בגדים שהיו איתנו והגיע הזמן למוסרם, בגדים שכנראה לא ייראו חדשים מהחנות, אבל בודאי יהיה להם את אותו ניצוץ שיש להיסטוריה ולקשר אמיתי. בבזאר בגדים מפואר שייתרחש בסטודיו נעים לכבוד הסתיו, כולם יביאו את כל הבגדים שהקשר איתם נגמר, ויוזמנו לקחת כל מה שמתאים להם. ממה שיישאר בסוף הבזאר, נכין בהמשך פריטים רב פעמיים: שקיות לקניות, מטליות ניקוי, מטליות לאיכסון ירקות במקרר ועוד. המוצרים הרב פעמיים שלנו יוצעו למכירה בארועי אקו-יוגה הבאים.
הבזאר יתרחש במקביל לתירגולי יוגה שיינשקו זה לזה על הגג של סטודיו נעים. כיבוד קל ומתחשב יוגש לאורחים. עלות כניסה לבזאר: 10 שקלים, ולכל שיעור יוגה: 10 שקלים.
כולם מוזמנים להביא בגדים לסטודיו נעים כבר מעכשיו! בימים א-ה בין 10 ל 22 וביום שישי בין 10 ל 15.
לכל שאלה או תיאום ניתן לפנות ל... או לכתוב ל: ecoyoga@citytree.net
אקו-יוגה תזונה מתחשבת 2
ביום שבת על הגג של יאיר היה אוכל מתחשב ובירה תל אביבית ושיחות על אקולוגיה וסחר הוגן וקו-אופים ואוכל פרא. היתה גם התקשורת והמון אורחים מתחשבים שעשו יוגה לצלילי הפנטם של אריאל ובהדרכתו של מורן, מאשה אפתה עוגה טיבעונית במטבח ויהודית הכינה קינואה עם במיה.
הגג של יאיר, ואיך להגיע
הבניין שבו יאיר גר הוא יחיד ומיוחד, בייחוד לאור סביבתו האפרורית. אפשר לראות תמונה שלו באתר זומפ (אתר מומלץ ממילא). אפשר אפילו למצוא אותו במפת הרחובות של ווי-נט, מי היה מאמין. למי שמגיע מאיילון: לרדת במחלף קיבוץ גלויות ולקחת לכיוון יפו, שוקן זה הרמזור החמישי, השלט שמכוון לפלאפל ג'ינה הוא סוג של סימן דרך. הפלאפל נמצא מול רחוב העמל. המנור הוא רחובון קטנטן, והמנור 9 נמצא על הפינה שלו עם רחוב העמל. אני חושבת שאת השאר המפה מסבירה די טוב.
את הגג הקיף יאיר בעציצים גדולים שבהם צומח מכל טוב לנוי ולמאכל, אולי זה קשור לזה שליאיר הייתה פעם משתלה. יש גם דק מקסים, ושולחן עץ יפיפה. טוב, ככה זה כשאתה נגר. הנה כמה תמונות שיסבירו למה התכוונו כשאמרנו שהגג מקסים...
ביקור אצל זיו בנטעים
נסעתי לקנות ירקות לאקו-יוגה. את ההפסיפלורה של זיו שוורצמן מנטעים טעמנו בהנאה מרובה באקו-יוגה הקודם. הפעם זה תורם של הירקות, ובראשם הבמיה התאילנדית! כזו במיה עוד לא ראיתי... טוב, אני לא תאילאנדית.
אני שמחה שנסעתי לנטעים. הנה הכרתי את זיו, ואף את אימו פגשתי. היא מסתובבת בחנות שבחצר ביתה, ומציעה מן הסחורה הטרייה לקונים. במיוחד היא בוחרת את אלה שאנו נוטים להיות חשדנים לגביהם: תירס טרי, כן כמו שהוא, ישר מן הגן! אם זה נראה לכם ממש מוזר ואתם פשוט יודעים שזה לא טעים, זה בגלל שלא ניסיתם תירס אורגני טרי טרי... ממליצה בחם. גם אשכולית אדומה חדשה של תחילת העונה אמא שוורצמן שידלה אותי לנסות. הרי מבחוץ היא ירוקה ונראית לא מוכנה בכלל, חייבים להראות ללקוחות איך היא נראית מבפנים - נפלא.
נאלצתי לאכזב את האם הפעלתנית, ורק משום שאני בצומיצים שלי שוב. אני לא חושבת שהסיפור שלי התקבל בהבנה ולא תהייה לי ברירה אלא לחזור שוב ולטעום מהכל כדי לרצות אותה.
גם את אביב לביא ושירי כץ פגשתי שם. הם במקרה באו לעשות כתבה על נטעים, שתופיע במדורם "האורגניים" שבוע הבא. מי שעדיין לא קנה את הספר שלהם, "המדריך הישראלי לאוכל אורגני", יוכל לעשות כן במסיבה, נדאג שיהיו כמה עותקים במחיר נמוך מזה שבחנויות...
חזרתי לתל אביב עם אוטובשותף עמוס בארגזי ירקות וכל מיני טובין אחרים מבית הטבע של מטס וגם חיוך על השפתיים. עכשיו לירקות של זיו יש פנים: אלה החשדניים של אימו... מה? לא רוצה לטעום? הרי עברו חמישה ימים מיום כיפור... מה היא מקשקשת?
מאשה תאפה עוגה בשידור חי
באקו יוגה ביום שבת הקרוב, מיד לאחר שיסתיים תרגול היוגה, מאשה תחכה לכם במטבח של יאיר, עם כל החומרים מוכנים, כמו בטלויזיה... היא תכין עוגה (לא מגלים איזה) תוך שהיא מסבירה מעט על טבעונות ועונה על שאלות, כמו "איך אפשר בלי ביצים"... העוגה תיכנס לתנור ותצא ממנו טרייה וחמה בדיוק כשנהייה מוכנים למשהו מתוק... אם אתם כבר לא יכולים לחכות ורוצים לפרוץ למטבח, אז הנה בינתיים המתכון לעוגת גזר:
עוגת הגזר של מאשה
לחמם תנור ל 180 מעלות
לעבד במעבד מזון או בלנדר יד:
250 גר טופו רך
¼ 1 כוסות סוכר חום
½ כוס שמן קנולה
להעביר לקערה ולבחוש פנימה:
750 גר(6-7 יח) גזר מגורר דק
לקערה נפרדת לנפות:
1 כוס קמח מלא
להוסיף:
1 כוס קוואר טחון דק
½ כוס אגוזי מלך
½ כוס צימוקים
2 כפיות אבקת אפיה
½ כפית מכל אחד: גינג'ר, קינמון, מוסקט, ציפורן
לאחד חומרים רטובים ויבשים,
לצקת לתבנית משומנת ולאפות כ 45 דקות
לעוגת תפוחים – להחליף גזר באותה כמות תפוחים
מסיבת גג שניה מתקרבת
המסיבה הראשונה שלנו הייתה מוצלחת וכמה מהאורחים רצו מסיבה שכזו משלהם. לא אמרנו לא. יאיר סיפר שיש לו גג מתאים וגם מקרן. שבוע שעבר נפגשנו שם כדי לתכנן את הארוע. מה אומר ומה אגיד? הגג ברחוב המנור 9 הוא יותר מרק "מתאים". הוא פשוט מקסים. ויש גם מטבח פתוח שאפשר לעשות בו הדגמות. נידלקנו.
זה יקרה ביום שבת ה-29 לחודש, התחלנו לחלק את הפלאייר על הלוחות בסטודיואים ליוגה שאיתנו בעניין האקו-יוגה. אפשר לראות את הפלאייר כאן.
זאת תהייה מסיבת הגג האחרונה לקיץ זה, אז אנחנו חוגגים את סוף הקיץ ובוא הסתיו. המסיבות הבאות כבר ייכנסו פנימה: ב-20 לאוקטובר יהיה בזאר בגדים גדול בסטודיו נעים, וב-27 לאוקטובר תהייה עוד מסיבת תזונה מתחשבת, כנראה האחרונה לפני שאנחנו עוברים רשמית לנושא הבא שלנו: רב פעמיות (או בלשון שלילה: אי חד-פעמי).
בימים הקרובים יתווספו פה פרטים לגבי האורחים המיוחדים שלנו, ההדגמות במטבח, והכיבודים המתחשבים שלנו.
מה אכלנו ומה שתינו
והלא בתזונה מתחשבת מדובר. הנה הסיפור של כל פריט שהגיע לשולחן המסיבה ולמה לדעתינו הוא מתחשב.
העוגות של מאשה למשל שהן טבעוניות, מה שאומר ששום בעל חיים לא הוטרד בשביל לספק את הצורך שלנו במתוק. מאשה גרה בפלורנטין ואופה בתנור הבייתי שלה, כך שהעוגות שאכלנו היו טריות והגיעו מקרוב מאוד. לא בזבזנו דלק ולא השתמשנו במקררים ולא שיווקנו ולא ארזנו מאשה אפתה ולנו היה טעים - מה יותר פשוט מזה? התבניות חזרו עם מאשה לשימושים רבים נוספים. בעוגות רק בחומרים מזינים כמו קמח מלא, אגוזים ופירות יבשים טופו, אבקת חרובים וסוכר חום. היא גם לא שומרת את המתכונים שלה בסוד (קוד פתוח!) ובקרוב נפרסם אותם כאן. מאשה מכרה כל פרוסה בחמישה שקלים. אקו-יוגה גאה ושמחה לתמוך בפרנסתה של אופה זעירה, ישירות. הנה כל שאר המזונות המתחשבים שלנו:
הכרטיסים הטעימים של האקו-יוגה
אז הנה פישרם של העגבניה והמנגו. הם יובשו והוכנסו למעטפות נייר מאולתרות מאריזות מאפייה שאינני יודעת מה עשו אצל חגי, וחגי פשוט לא הבין מה אני הולכת לעשות איתן. האריזות הפכו לכרטיסים שעליהם הפרטים של האירוע והם מקופלים לכדי מעטפה הצופנת בתוכה עגבניה ומנגו.
מי שקונה כרטיס מקבל מעטפה שכזו. מי שלא הספיק, יכול להגיע לאירוע עצמו ולתרום כראות עיניו ב"קן לקסם" שלנו.
המנגואים של בני ליברמן
עשרה מנגואים בני תרם לאקו-יוגה הראשון שלנו והם הגיעו במשלוח מיוחד. מהחווה שבכינרת לחנות טבע ברמת גן, ומשם מורן אסף אותם והביא אותם אלי. איזה מנגואים!! זן המיה החביב על כל אדם, בשלים, נוטפי עסיס ומתוקים מתוקים. את המנגואים מיד הנחתי על קרש החיתוך והתחלתי לפרוס. הפרוסות המרובעות לתנור הייבוש שלי (אפשר לייבש גם בשמש!!), וכל מה שמסביב ישר לפה שלי ושל האורח שלי.
כל כך טעים!!
ולאן הלכו הפרוסות המיובשות? חלקן לתוך הכרטיסים שלנו, וכל מה שנשאר חולק בארוע, בכמויות נדיבות במיוחד למי שהביא כוס וצלחת משלו.
אפשר ללכת לבקר את בני בחווה שבכינרת ולקנות מנגואים ישירות ממנו. הוא בטלפון: 052-834-8336 או במייל: 36ben@walla.com
תודה בני!!!
בליל קיץ חם, היה לנו חם בלב
התכנסנו על הגג של מורן כדי למצוא מה הקשר בין יוגה לאקולוגיה וכדי ללמוד על תזונה מתחשבת. זה היה כל כך מוצלח שכבר נרקמים להם שני ארועי המשך. עד שיגיעו הפרטים על העתיד, הנה כמה תמונות מיום שבת...
האורחים המתחשבים שלנו
יש לנו כמה וכמה אורחים שידברו איתנו על כמה דברים שקשורים לדעתינו לרעיון של "תזונה מתחשבת". הנה הם ברשימה מתומצתת. מאוחר יותר נוסיף כאן עוד פרטים עליהם ועל שכמותם. חקלאות אורגנית מקומית, מזון שמיוצר ע"י שכן, סחר הוגן, קו-אופים, ייצור עצמי, מסעדות מתחשבות... הרבה דברים יכולים להיות טובים בשבילנו ובשביל הסביבה - בואו נכיר איך הם עובדים ונפגוש את הפנים שמאחוריהם.
היוגים של אקו-יוגה
תחושת הבטן הובילה אותנו נכון - האנשים בבתי הספר ליוגה בעיר מתלהבים להביא אקולוגיה לתוך היוגה שלהם. מעבר לחיבור שנראה לנו כל כך טבעי בין יוגה לאקולוגיה, החיבור עם בתי הספר ליוגה נותן לעץ-בעיר ולאקו-יוגה נוכחות ופיזית יפה במקומות שהכי היינו רוצים להיות בהם. ועכשיו, כל מי שרוצה מידע או כרטיס לאירוע, יכולה לגשת לבית הספר ליוגה (או מחול או רפואה סינית אפילו) שקרוב אליה. הנה רשימת היוגים שישמחו לדבר אתכם על אקו-יוגה, כולל כתובות בתי הספר שם הם מלמדים, בהם אפשר למצוא אותם וגם את לוחות האקו-יוגה:
יוגה לעולם
אקו-יוגה הוא פרויקט של שיתוף פעולה בין עץ-בעיר ומספר (הולך וגדל) של בתי ספר ליוגה בעיר. הרעיון המרכזי שלנו אומר שבאותה מידה שאנחנו עושים יוגה לעצמינו - אנחנו יכולים לעשות יוגה לעולם. והרי בעצם אין הפרדה בין ה"אני" לבין ה"עולם", את זה לומדים די מהר כשמתחילים לתרגל.
יוגה היא איזון, והפחתה וריכוז ושקט ופשטות, איך מביאים את כל אלה אל הסביבה שלנו? איך משנים את העולם כמו שאנחנו משנים את גופינו? או יותר נכון, איך עולים על הדרך שתחזיר את העולם שלנו להיות המקום השלם, הנקי והפשוט שאנחנו יודעים שהיה, במקביל לדרך שאנחנו עושים כדי להביא את גופינו ואת נפשינו לאותם מקומות בדיוק?
אקו-יוגה תנסה להתחקות על הדרך הזו ולקבוע בה סימני היכר. הגדרנו שמונה טיפים מרכזיים ואותם ננסה לפרוט לפרוטות מעשיות. הסימן הראשון שבחרנו לדבר בו (ולטעום) הוא: תזונה מתחשבת.
אקו יוגה ביום שבת הזה - פרטים ראשונים
היום שמעתי שהולך להיות חם ביום שבת. מצויין! הגג של מורן ברחוב אמיל זולא 13 יציע לנו מקום מפלט ומפגש, וגם יוגה ואוכל ושתייה ואולי אפילו סרט. יש פלאייר שמתחיל להסתובב באימייל, הנה הוא כאן כלשונו. עוד מעט נוסיף פרטים רבים. למשל מה פשר המנגו והעגבנייה...
גרעינים שחורים!
בילדותי, מאוד אהבתי גרעינים שחורים. ורד הכניסה אותי לעניינים וביחד חקרנו את סודות הגרעין. בעיקר התמקדנו בפיצוח, ולא הקדשנו מחשבה לחמניות. גרעינים באו אז במישקל, קלויים, פציחים ומלאים במלח. בשקיות חומות של 250 גרם לפחות. מי היה מעלה על דעתו שהם יכולים לצמוח בגינה?
כך שכשהחמניות שלי בגינה הגיעו לפיקרן, העפתי בראשיהן מבט ובאכזבה מילמלתי: "אין גרעינים"... אבל אחרי כמה ימים אחת מאורחות הגינה צחקה עלי בפה גדול. "בודאי שיש גרעינים! הם מסתתרים להם מתחת לתיפרחת!" ואכן, בעבודת אצבעות קלילה נחשפים להם גרעינים שחורים סדורים בתבנית יפיפיה.
עכשיו הקמפיין באמת הגיע לסיומו השלם. לא האמנו, אבל באמת שמגרעינים שחורחם יצאו לנו חמניות, ועכשיו, עדיין כנגד כל הנחה שעשיתי, אכן מחמניות יוצאים גרעינים שחורים. הטבע הזה - מבה אותי בתדהמה כל פעם מחדש.
אקו-יוגה עוד רגע פורץ
אחרי כמה מפגשים, סוף סוף יש לנו לוחות אקו יוגה. ג'יימי יפזר אותם בבתי הספר ליוגה ובעוד מקומות בעיר שיירצו. על הלוחות נפזר מידע. קודם כל נספר מה זה אקו יוגה, ואחר כך נמשיך ונלך צעד צעד, יש לנו שמונה צעדים אקולוגיים להציע, כל אחד מביא טיפ ואסאנה ומקשר אותם זה לזו.
מה זה אקו יוגה?
שני מורים ליוגה שאני מכירה התחילו לדבר איתי על אקולוגיה לפני זמן לא רב. הסכמנו בינינו שיוגה היא עניין אקולוגי במהותו - הרי כדי לעשות יוגה לא צריך בעצם כלום. יוגה יוצרת רק אנרגיות טובות ובריאות ויופי ושמחה, שום זיהום. כל מה שבאמת צריך בשביל לעשות יוגה זה את הגוף שלנו - את הטבע שלנו. מורה טוב יכול לעזור. מזרון נחשב לאביזר רצוי - אבל באמת שלא חייבים אותו.
השלב הבא היה להתחיל לחשוב על מי שעושה יוגה - ויש הרבה כאלה בעיר - כמי שכבר עושה צעד אקולוגי ולכן אולי יהייה מעוניין בעוד צעדים שכאלה. ג'יימי מלמד יוגה בשלושה בתי ספר בעיר והוא להוט כמוני לדבר על אקולוגיה עם כל מי שרק מעז לשאול אותו חצי שאלה שאולי מזכירה את הנושא... מורן שגם הוא מלמד יוגה, על הגג של הבית שלו, רצה להרחיב את הפעילות ולעשות מסיבות גג שגם יקדמו רעיונות מעניינים... רעיונות כמו אקולוגיה עירונית...
הנה היא כאן
זהו, היא פורחת - החמנייה הגדולה ביותר שנראתה בגינה בשדרות נורדאו. יותר גדולה מאלה שגידלתי מזרעים (ישר לאדמה, בלי לעבור מסעות בתוך כוסות ח"חתים) בערוגה המזרחית, היכן שהשמש הוסתרה על ידי עץ הסיגלון הענק ברגע שהלה הצמיח עלעליו מחדש. אכן זה נכון מה שמספרים - החמניות אוהבות את השמש. אני יודעת, הן לא היחידות, יש עוד כמה צמחים שסובלים בצל של הצד המזרחי, אבל בחמנייה אי אפשר לטעות, היא מספרת על אהבתה לשמש בכל תפרחתה.
בשביל לצלם אותה, הייתי צריכה ללכת לחצר הבית השכן. נראה שהחמנייה שלי לוטשת עיניים אל השטח הריק והחשוף ושואלת את עצמה מתי ייפתח שער בין שתי הגינות האחוריות והצמיחה תתפרץ לה לחצר של השכנים מרחור ברטנורה...
עוד מעט היא פורחת
הנה היא מגיעה, הפריחה הגדולה. זה ללא ספק הח"ח הענק ביותר, והוא ממשיך לצמוח, מזמן יותר גבוה ממני. אני ממשיכה להשקות אותו בנדיבות כמעט כל יום. אכן נראה שהכוס ששמנו שם לא מפריעה לחמניה הזו לפרוץ. זו שנשתלה באדמה מזמן נדרסה כשהגננים הנחיתו עליה ערימה של גזם - הם עשו זאת למען הגינה, אך לא שמו לב לשתיל הקטן שהיה שם... הנה עוד מילה בזכותם של מיכלים!
הח"ח עולה וצומח
הרבה ח"חתים חולקו בקולנוע ובגן מאיר. הרבה אנשים שאלו: "כמה עולה?" התשובה שהגיעה: "זה עולה וצומח!" גרמה להם לשמוח. ואכן בגינה שלי הח"חתים עולים וצומחים. דווקא השניים ששתלתי במיכלי צבע ישנים עולים הרבה יותר יפה מזה שנשתל באדמה! מעניין אם זה הרכב האדמה או אולי סיבות אחרות...
אז הנה, אני מסתכלת על התמונה מלפני שבועיים ו-וואו! הוא צומח באמת! כן כן זה אותו אחד שמופיע בעמוד זה...
ח"ח צומח לי בגינה
עברו כמה שבועות מאז שפצחנו בקמפיין חמנייה. בבתי הקפה התלהבו. בסיבובים הראשונים התמקדנו בשדרות בן גוריון, שם קיבלו את הכוסות שלנו באהבה קפה קפיסטו (על הפינה עם ריינס), בר גוריון (על דיזינגוף) וקפהוליק (מול הבימה). בסיבוב האחרון הרחקנו לשדרות רוטשילד, שם התקבלו ח"חתים בקפה "מתחת לעץ" (אהבנו את השם והלוגו! : ) ובקפה מזה המקסים באחד העם. בשינקין היו לנו שייחות נעימות במיוחד עם בעלת חומוס אכרם בשינקין 59 ועם הזוג שמנהל את "פינה קטנה" בשינקין 51.
בינתיים, בגינה, נישתלו כוסות לניסיון והן מושקות כל יום. נאחל לחמניות שלנו ושל כל מי שאימץ ח"ח שיעלו ויפרחו וייתנו לנו המון גרעינים שחורים לזריעה בשנה הבאה.
קבלו ח"ח!
היום יצאנו לרחובות עם עץ-בעיר! חילקנו כוסות עם שתילים צעירים של חמניה וחיטה בבתי הקפה בשדרות בן גוריון. על הכוסות יש הוראות הפעלה לגידול השתילים והפיכתם בעזרת קסמי הטבע לחיטה ולחמנייה של ממש, וגם דיגלונים שמזמינים לאתר - כמה שיווקי מצידנו! הנה עוד פרטים...