CityTree as a Green Oasis
A dream...
You have been walking the urban desert all day long… Your feet are tired and you don’t feel like buying a coffee only for the sake of resting, you have been keeping your food scraps because you didn’t find a proper place to discard of it, your water ran out and you don’t want to buy bottled water, your eyes are tired of adverts and branding, your ears are seeking quiet, your soul yearns relaxation…
מערכת המים האפורים באמבטיה
לצירוף־המלים "מים אפורים" לא מתלווה אצלנו אפרוריות. אדרבה, זה נושא מלהיב, וגם המים עצמם רב־גוניים. יש מים אפורים בכל־צבעי־הקשת... בעיקר אלה, שמקורם בכיור המטפח, על־פי התפריט של היום ושל אתמול...
המים ממכונת הכביסה, לעומת־זאת, בהירים למדי, כלומר, נקיים למדי.
הדלי מתחת לכיור מלווה אותנו זה זמן רב, ועם המעבר לדירה גדולה יותר עם דיירים רבים יותר וכן עם הכנסת מכונת כביסה לדירה, גדל מספר הדליים עד־מאוד.
הִגּיע הזמן לשלב הבא: מערכת לַהֲדחת אסלת השירותים במי מכונת הכביסה ~!~ הניאגרה, שהוחרמה במשך שנים לטובת שפיכת מים מהדליים, חוזרת לשימוש, כשהיא מוזנת מהמיכל האוגר את מי מכונת הכביסה.
עומר יזם, קידם והשתתף בביצוע, ליאור זינגר, מהנדס המים, נתן השראה, ייעוץ וַחֲלקים מהמערכת הישנה שלו והשתתף בתכנון, אייל מהודר בנה בבית־המלאכה שלו, וזה עובד ~!!~
שירותי־קסם ~
הדליים, שמספרם פחת בהרבה, ממשיכים לשמש מתחת לכיור המטפח וּלכיור השירותים הקטנים, והמים משמשים לַהֲדחת שירותים אלה.
אז מה קורה כאן? לא התנתקנו מהביוב, אבל בדרך המים זוכים לשימוש נוסף וּמונעים את הצורך לצרוך מי־שתייה כדי להסיע את ההפרשות שלנו, משאירים את מי־השתייה נקיים, אז מה יותר נקי מזה? אנשים התרגלו להגיב למשמע צירוף־המלים "מים אפורים" בצירוף־המלים האוטומטי "זה אסור", אך אם נחשוב על כך לרגע, לאיסור זה יש משמעות לבעלי־מקצוע, כיוון שניתן למנוע מהם הרשאה להתקין מערכות, שאינן מאושרות בחוק, אך בכל מצב אחר איש אינו שואל את עצמו, מה השימושים המותרים או האסורים על אדם במים שבביתו, וַהֲלא יכול אדם להשתמש בכימיקלים רעילים, תרופות וכיוב', ואח"כ לשטוף אותם אל תוך הביוב באין מפריע, וּמדוע לא חומרים פשוטים, המצויים ממילָא בבית?
אלון
סדנת קומפוסט תולעים אדומות. ירושלים אוק 2013
סדנת קומפוסט תולעים אדומות (שלשולי קרקע אדומים) בירושלים. לירושלמים והאזור, בואו לראות בעיניים וללמוד כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום חמישי, ה-3 לאוק', 18:00. בגינה של מרכז "זנגביל", מרכז קהילתי לצמחונות, רח' בלפור 8 (סמוך לבית רה"מ ברחביה, קרוב לכניסה הדרומית).www.ginger.org.il וכאן בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=100003226666330&fref=ts
להרשמה שילחו מייל oded.meshulam@gmail.com
עלות הסדנא + תולעים 90 שח. סדנא בלבד 60 שח (לכל זוג עלות משותפת של 100). משך הסדנא, שעה. בסופה אני שולח את הסיכום הסדנא במייל לכל משתתף.
למעוניינים בתולעים יש להכין כשבוע מראש מיכל ובו 5 סמ' אדמה לחה (יכולה לשמש אדמת תערובת עציצים ישנה), מעלייה מעט חומר אורגני יבש כגון, פרורי עלים, או גזרי עיתונים רגילים, ועליהם שאריות מזון רגילות מהמטבח בשכבה של כמה ס"מ. להשאיר ללא ערבוב .
דף הסדנא:
http://odedmeshulam.blogspot.co.il/2013/09/12.html
בברכה וחגים טובים, עודד
סדנת קומפוסט תולעים אדומות. ירושלים אוק 2013
סדנת קומפוסט תולעים אדומות (שלשולי קרקע אדומים) בירושלים. לירושלמים והאזור, בואו לראות בעיניים וללמוד כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום חמישי, ה-3 לאוק', 18:00. בגינה של מרכז "זנגביל", מרכז קהילתי לצמחונות, רח' בלפור 8 (סמוך לבית רה"מ ברחביה, קרוב לכניסה הדרומית).www.ginger.org.il וכאן בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=100003226666330&fref=ts
להרשמה שילחו מייל oded.meshulam@gmail.com
עלות הסדנא + תולעים 90 שח. סדנא בלבד 60 שח (לכל זוג עלות משותפת של 100). משך הסדנא, שעה. בסופה אני שולח את הסיכום הסדנא במייל לכל משתתף.
למעוניינים בתולעים יש להכין כשבוע מראש מיכל ובו 5 סמ' אדמה לחה (יכולה לשמש אדמת תערובת עציצים ישנה), מעלייה מעט חומר אורגני יבש כגון, פרורי עלים, או גזרי עיתונים רגילים, ועליהם שאריות מזון רגילות מהמטבח בשכבה של כמה ס"מ. להשאיר ללא ערבוב .
דף הסדנא:
http://odedmeshulam.blogspot.co.il/2013/09/12.html
בברכה וחגים טובים, עודד
סדנת קומפוסט תולעים אדומות. ירושלים אוק 2013
סדנת קומפוסט תולעים אדומות (שלשולי קרקע אדומים) בירושלים. לירושלמים והאזור, בואו לראות בעיניים וללמוד כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום חמישי, ה-3 לאוק', 18:00. בגינה של מרכז "זנגביל", מרכז קהילתי לצמחונות, רח' בלפור 8 (סמוך לבית רה"מ ברחביה, קרוב לכניסה הדרומית).www.ginger.org.il וכאן בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=100003226666330&fref=ts
להרשמה שילחו מייל oded.meshulam@gmail.com
עלות הסדנא + תולעים 90 שח. סדנא בלבד 60 שח (לכל זוג עלות משותפת של 100). משך הסדנא, שעה. בסופה אני שולח את הסיכום הסדנא במייל לכל משתתף.
למעוניינים בתולעים יש להכין כשבוע מראש מיכל ובו 5 סמ' אדמה לחה (יכולה לשמש אדמת תערובת עציצים ישנה), מעלייה מעט חומר אורגני יבש כגון, פרורי עלים, או גזרי עיתונים רגילים, ועליהם שאריות מזון רגילות מהמטבח בשכבה של כמה ס"מ. להשאיר ללא ערבוב .
דף הסדנא:
http://odedmeshulam.blogspot.co.il/2013/09/12.html
בברכה וחגים טובים, עודד
מיכל לקומפוסט תולעים אדומות. מיחזור טוטאלי - סדנא באתר עץבעיר בענף של עודד
ייצרתי לאחרונה מיכל לקומפוסט תולעים אדומות מעץ שמצאתי. מיכל ממש יפה שמתאים למשפחה של כארבע נפשות. יש בו גם רשת לצורך ניהול הפרדת ההומוס מהשאריות שעדיין בתהליך. המיכל הוא בעצם תיבה ומכסה. אותו בניתי מעץ שמצאתי ועשיתי בו שימוש חוזר. כלים: ג'יקסו, סידק, מסמרים מטר ועיפרון, פטיש.
אני מעביר סדנאת קומפוסט שלשולי אדמה אדומים
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8 להרשמה oded.meshulam@gmail.com
מילת חיפוש:earth worms Vermicomposting
red earth worm
מיכל לקומפוסט תולעים אדומות. מיחזור טוטאלי - סדנא באתר עץבעיר בענף של עודד
ייצרתי לאחרונה מיכל לקומפוסט תולעים אדומות מעץ שמצאתי. מיכל ממש יפה שמתאים למשפחה של כארבע נפשות. יש בו גם רשת לצורך ניהול הפרדת ההומוס מהשאריות שעדיין בתהליך. המיכל הוא בעצם תיבה ומכסה. אותו בניתי מעץ שמצאתי ועשיתי בו שימוש חוזר. כלים: ג'יקסו, סידק, מסמרים מטר ועיפרון, פטיש.
אני מעביר סדנאת קומפוסט שלשולי אדמה אדומים
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8 להרשמה oded.meshulam@gmail.com
מילת חיפוש:earth worms Vermicomposting
red earth worm
מיכל לקומפוסט תולעים אדומות. מיחזור טוטאלי - סדנא באתר עץבעיר בענף של עודד
ייצרתי לאחרונה מיכל לקומפוסט תולעים אדומות מעץ שמצאתי. מיכל ממש יפה שמתאים למשפחה של כארבע נפשות. יש בו גם רשת לצורך ניהול הפרדת ההומוס מהשאריות שעדיין בתהליך. המיכל הוא בעצם תיבה ומכסה. אותו בניתי מעץ שמצאתי ועשיתי בו שימוש חוזר. כלים: ג'יקסו, סידק, מסמרים מטר ועיפרון, פטיש.
אני מעביר סדנאת קומפוסט שלשולי אדמה אדומים
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8 להרשמה oded.meshulam@gmail.com
מילת חיפוש:earth worms Vermicomposting
red earth worm
היכן לקנות תולעים אדומות
רוצים להשיג תולעים לקומפוסט. רוצים לקנות, אני מספק.
היכן משיגים תולעים אדומות -אצלי. והכי בזול מכל השאר. oded.meshulam@gmail.com
היכן לקנות תולעים אדומות
רוצים להשיג תולעים לקומפוסט. רוצים לקנות, אני מספק.
היכן משיגים תולעים אדומות -אצלי. והכי בזול מכל השאר. oded.meshulam@gmail.com
היכן לקנות תולעים אדומות
רוצים להשיג תולעים לקומפוסט. רוצים לקנות, אני מספק.
היכן משיגים תולעים אדומות -אצלי. והכי בזול מכל השאר. oded.meshulam@gmail.com
לומדים כיצד ממחזרים שאריות מזון ללא גינה - קומפוסט תולעים
סדנאת תולעים אדומות בירושלים, נוב 2012
לומדים כיצד ממחזרים שאריות מזון ללא גינה - קומפוסט תולעים
סדנאת תולעים אדומות בירושלים, נוב 2012
לומדים כיצד ממחזרים שאריות מזון ללא גינה - קומפוסט תולעים
סדנאת תולעים אדומות בירושלים, נוב 2012
יש לכם גג מתאים ולא השקעתם במערכת סולארית? עוד לא מאוחר! הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מזמין אתכם
הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות נכנס בכל זאת לתחום הסולארי. למה? סבירם ליאור כבר כתב את זה מצוין במאמר בעיתון (הקואופרטיבי) מגפון. כנסו.
עכשיו - אם יש לכם גג מתאים אני מזמין אותכם בשם הקואופרטיב להצתרף לפרויקט. פרטים נוספים באתר של הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות. אם אתם מעוניינים לברר את ההתאמה של הגג שלכם ושאר הפרטים של הפרויקט - פנו לרוני סגולי כאן 054-6466264 info@ecoop.org.il
התחבורה הנקייה כבר כאן?
שי אגסי מוציא לציבור את המכונית החשמלית שלו. רשת הטעינה שלו פרוסה באופן חלקי, אבל לרובנו זה מספיק. טוב, אז אין ספק שרכב חשמלי זה יותר נקי מרכב השורף בנזין או גז. מחקרים רבים שראיתי מראים שאם מייצרים את החשמל באופן מזהם וסטנדרטי (שריפת גז, פחם ונפט) אז החסכון מהיעילות הרבה יותר של המנוע החשמלי לעומת חברו מופעל הבנזין מתקזזת עם הפסדי שינוע החשמל ברשת וההפסדים מטעינה ופריקה של הבטריות. התוצאה - שוויון בזיהום לק"מ. אולי טיפה יותר לחשמלי - באמת תלוי במספרים (אגסי נותן ירידה של 27% עבור רשת החשמל של אוסטרליה - שהיא ברובה פחם כמו אצלנו). מה המסקנה? נו, אגסי הגיע אליה כבר בתחילת דרכו - בשביל תחבורה חשמלית נקיה, חייבים חשמל נקי. חייבים לאפשר הקמה של מתקני ייצור חשמל נקי בישראל מהרוח ומהשמש. זה אומר טורבינות רוח גדולות בודדות כמו שיש פה בתמונה, עם מגדל של 80 מטר וקוטר להבים דומה (70 מטר בתמונה) ומערכות סולאריות שתופסות שטח רב. כמו התאבון שלנו לצריכת חשמל! האלטרנטיבה - זיהום עצמנו למוות. כפי שאנחנו עושים היום. למה?!?!
התחבורה הנקייה כבר כאן?
שי אגסי מוציא לציבור את המכונית החשמלית שלו. רשת הטעינה שלו פרוסה באופן חלקי, אבל לרובנו זה מספיק. טוב, אז אין ספק שרכב חשמלי זה יותר נקי מרכב השורף בנזין או גז. מחקרים רבים שראיתי מראים שאם מייצרים את החשמל באופן מזהם וסטנדרטי (שריפת גז, פחם ונפט) אז החסכון מהיעילות הרבה יותר של המנוע החשמלי לעומת חברו מופעל הבנזין מתקזזת עם הפסדי שינוע החשמל ברשת וההפסדים מטעינה ופריקה של הבטריות. התוצאה - שוויון בזיהום לק"מ. אולי טיפה יותר לחשמלי - באמת תלוי במספרים (אגסי נותן ירידה של 27% עבור רשת החשמל של אוסטרליה - שהיא ברובה פחם כמו אצלנו). מה המסקנה? נו, אגסי הגיע אליה כבר בתחילת דרכו - בשביל תחבורה חשמלית נקיה, חייבים חשמל נקי. חייבים לאפשר הקמה של מתקני ייצור חשמל נקי בישראל מהרוח ומהשמש. זה אומר טורבינות רוח גדולות בודדות כמו שיש פה בתמונה, עם מגדל של 80 מטר וקוטר להבים דומה (70 מטר בתמונה) ומערכות סולאריות שתופסות שטח רב. כמו התאבון שלנו לצריכת חשמל! האלטרנטיבה - זיהום עצמנו למוות. כפי שאנחנו עושים היום. למה?!?!
משבר החשמל בפתח - האם החשמל הסולרי ירוויח מכך?
כמכור לחדשות אנרגיה אני מנוי על Energia News ( :) ). העורכים של המגזין הזה כוללים את המומחים שכתבו את תוכנית האב למשק האנרגיה שהוגשה לממשלה ב-2004 ומשמשת בעיקר כמצע לגידול פטריות באיזה מגירה. לא שהסכמתי עם כל מילה שהיתה כתובה שם, אבל אי השימוש בתוכנית מעיד על חוסר התכנון ברמה הממשלתית שהוא המוליך אותנו ב-64 השנים האחרונות. ספינה בלי קפטן קרא לזה פעם בכיר בחברת חשמל. enter קיץ 2012. הגידול המתמיד בצריכת החשמל, כמו גם המלחמה של ירוקים כמוני בהקמת תחנות פחמיות חדשות, יחד עם הכשלון המתואר של המדינה לאפשר הקמה של תחנות ייצור באנרגיות מתחדשות כגון שמש ורוח בהיקף מספק ותוכנית התייעלות אנרגטית מחייבת ולאומית, הביאו אותנו למשבר האנרגיה החשמלית שבפתח. אז Energia news מביא כמה תגובות על הנושא הזה שמאוד מעניין לקרוא.
מפטרופיליה לפטרוזיליה
מאמר מאת גנן עץבעיר, אלון אלירן.
נפט הוא חומר טבעי. כמובן, הנפט, המשמש לַהֲפקת אנרגיה וְלַתעשייה, עובר זיקוק תעשייתי.
אינני רואה בטכנולוגיה ביטוי של מעבר גבולות ע"י האדם אל מעבר למה שנועד לו באופן "טבעי". להיפך, אך טבעי לו לאדם מעצם טבעו החוקר ולומד, שיגלה את הנפט, את החשמל וכיוב' במוקדם או בִמאוחר. מה שחסר הוא ריסון עצמי, איזון וגיוון. יש היגיון בתרבות הנפט, הפטרופיליה*: משאב קיים, שזול להפיק אותו יחסית לאנרגיה, שהוא מספק. בִכלל, לגבי הנפט, לא ידוע לי על נזק, שנגרם מעצם גריעת החומר הזה מסביבתו, אך אין בכך הוכחה.
הנזק נגרם לרוב מדליפות במהלך השאיבה והשינוע וכמובן, מזיהום האוויר וגזי החממה בעת השריפה. מסתבר, שהחומר הזה לא נועד לצאת ממעבה האדמה, ואם מתעקשים להוציאו, נדרשת זהירות מופלגת. מהבחינה הזוֹ, הנפט מזכיר את האנרגיה הגרעינית ואת השאלה, מה הסיכון, שאנו מוכנים אליו, כדי ליהָנות מהמשאב?
הרצאה על טורבינות רוח קטנות (כ-15 דקות) - מה בעולם, ומה בישראל, מאחד היזמים המובילים בארץ
הרצאה שהועברה אתמול בכנס של איגוד חברות האנרגיה המתחדשת. אם אתם עדיין לא יודעים מה זה טורבינות רוח קטנות, ומה שאר העולם המערבי עושה כדי לעודד את ההקמה שלהם - ההרצאה הזו בשבילכם.
Have no fear for atomic energy?
"Emancipate yourselves from mental slavery
None but ourselves can free our minds
Have no fear for atomic energy
'Cause none of them can stop the time"
Redemption song - Bob Marley, 1979
למרות שהמשמעות הגדולה של השיר טמונה דוקא בשורה הראשונה והשניה המצוטטות, אין ספק שבפוקושימה הזמן נעצר לאחר רעידת האדמה, והצונאמי, שהביאו לקריסת מערכות של התחנה הגרעינית על שלל כוריה. אז לפחד או לא לפחד מאנרגיה גרעינית?
Have no fear for atomic energy?
"Emancipate yourselves from mental slavery
None but ourselves can free our minds
Have no fear for atomic energy
'Cause none of them can stop the time"
Redemption song - Bob Marley, 1979
למרות שהמשמעות הגדולה של השיר טמונה דוקא בשורה הראשונה והשניה המצוטטות, אין ספק שבפוקושימה הזמן נעצר לאחר רעידת האדמה, והצונאמי, שהביאו לקריסת מערכות של התחנה הגרעינית על שלל כוריה. אז לפחד או לא לפחד מאנרגיה גרעינית?
גילגולו של מיטבח אחד כחול
היום שמנו את המיטבח הכחול במקומו החדש. איזו היסטוריה! כנראה שבנו אותו בשנות החמישים, יחד עם הדירה שגרתי בה בנורדאו, והוא היה אחת הסיבות המרכזיות שניקשרתי אליה. תמיד שאלתי את עצמי איך אוכל לעזוב אותו, והנה, משהודיע לי שמואל שעלי לעזוב, הסתבר שהוא הולך לפרק את כל הדירה, וכך, המיטבח (שבעצם הפך ברגע זה לארון וסדרת דלתות) עבר איתי לכיכר ביאליק בעזרתו של יאיר משיח, הנגר האקולוגי המקסים (#1). בביאליק נוספו מצידי הארון מדפי עץ, שבנה ניר יסעור, נגר אקלוגי מקסים (#2). והנה משהודיע נועם שעלי לעזוב, הדבר הראשון שהותקן בדירה החדשה הוא הארון הזה. לא לפני שניקינו אותו, והדבקנו את חלקי הפורמאיקה שהתרופפו וחיזקנו את המדף התחתון. המדפים של ניר נצבעו בצבע בייץ כחול ("ימי") ושכבת לכה איטלקית מגוונת (כן כן לא כל כך אקולוגי, נורברט כבר צעק עלי), הכל כדי שיתאימו למיטבח שהתקין בעל הבית החדש, מיטבח מאיקאה (טפו!) בצבע כחול-אפור כהה.
מה אומר ומה אגיד - נראה מקסים!! תודה לגל לוין שפירק, ולדר' נורברט שהרכיב, יחד עם קריס ויריב. תודה תודה!
המדפים בסלון
אחד מהפרויקטים הארוכים שכן הגיעו להשלמה, ובכל זאת לא. "מדפי הקבלות" שבסלון, נולדו כשהיינו חייבים מקום איכסון לכל כלי השיפוצים שלנו, ממש לפני בתים מבפנים הראשון. חנן הכל יכול ניסר צורות יפות מדיקט, ריווח על פי נוסחה מתמאטית מדוייקת, והצמיד לקיר בעזרת כל הזוויות שנאספו אצי שנים קודם. הסיפוק היה רב.
אחרי שנה בערך, פירקנו את כל החומרים והתחלנו לצפות את המדפים בקרטונים ונייר. עזרו במלאכה ליאור וגמן, אנשי מחזור א' של קורס הפרמקלצ'ר ועוד מתנדבים. לבסוף ציפיתי את השכבה האחרונה, שכוללת את כל הקבלות שנשמרו מימי הטיסוות והקניות, כולל ספחים של כרטיסי הטיסה הרבים. את הכל מרחתי בלכה בעלת צבע ירקרק והסיפוק שוב היה רב.
למה לא מושלם? כי מאז המשיכו המדפים להיות סוג של מחסן, ואף פעם לא הספיקו לשמש את החנות כפי שתכננו. נו טוב.
פסיפס באמבטיה ובחיים
כשאני מחפשת "פסיפס", אני מוצאת את מילותיו היפות והמדויקות של טל-אל, שבילה שעות רבות באמבטיה, מחבר פיסה לפיסה. גם אני ביליתי שם, זה היה אחד מהמקומות החביבים עלי ואחת הפינות שאני הכי אוהבת בדירה.
אבל הדבר שאני הכי מחוברת אליו זה התמונה שיש לי בראש של חדר האמבטיה עם הפסיפס גמור. ואת זה אני לוקחת איתי. כל פעם שישבתי בשירותים, נדדה מחשבתי לאמבטיה הגמורה, שם היא נחה והתענגה לה. ובמציאות - יש עוד הרבה עבודה, והזמן להשלמתה ניתן טיפין טיפין.
המעבר שוב מלמד אותי שלהשלמה הפנימית יש בשבילי ערך יותר גדול מאשר ההשלמה החיצונית. בפנים אני יודעת שהכל מתפרק, גם אני, והעבודה היא להשלים עם זה. כל השלמה של דבר מה במציאות מחזקת איזו אשלייה. בשביל מה אשליות? יותר טוב להשלים עם המציאות. ובמציאות הכל משתנה כל הזמן, הכל בתנועה, הכל מתפרק, וטוב שכך. כי מכל התפרקות צומחים חיים חדשים. בלי ההתפרקות, בלי התנועה, אין חיים.
תספורת חדשה, דירה חדשה
אי הוודאות נמצאת כאן איתנו תמיד, אבל יש את הימים האלה שבהם אי אפשר להתחמק ממנה. יום שישי לפני שבוע בדיוק היה יום שכזה. הלב פירפר, בראש ידעתי שהכל קורה בזמן, אבל הלב פרפר - מה הולך להיות עכשיו? האם הדירה בביאליק 25 היא הדבר הנכון? האם אלי יסכים לקבל אותי עם הנדוניה שלי? כל התכנית השנתית מתערבבת פתאום. מה עושים?
ובכל זאת קרו כמה דברים שתכננו מראש. השמש זרחה, הגינה הושקתה ובעשר הפיעה כאן מאיה, הספרית האקולוגית שלנו, שהכרנו כי היא משתתפת במחזור שש של קורס הפרמקלצ'ר - איזה כיף!
תוך זמן קצר אלון כבר היה ישוב ושיערו החל נגזז. אחריו היה תורי, ובסוף גם אייל קיבל תספורת.
היום כולו התנהל סביב השיער הנגזז. אנשים באו והלכו, אייל עשה סדנת קוסמטיקה, שכנים הציצו, אילנה מיחדשה במרץ על מכונת התפירה. אחר כך התכנסו החברים של העץ להדלקת נר שלישי של חנוכה, קבלת שבת-חנוכה ושיחה על הדירה החדשה.
המשוב היה מדהים, התמיכה שקיבלנו וההבנה, הדיון היה סוער ומלא אהבה בעת ובעונה אחת. הלבבות התחממו וכמעט שיצאו ממקומם. הרוח נישבה לכיוון אחד ברור - המעבר בא במקומו, ההתחדשות מבורכת, והתספורות יפות. איכשהו, התספורת העמיקה את המשמעות של היום. נתנה לנו קרקע, וסימן של התחדשות והתנקות.
למחרת שוב יצאנו לדירה ופגשנו את אלי, הפעם בהרכב יותר מלא. הייתה לנו שיחה ארוכה וטובה, ולמחרת, אחרי שהתלבט קשות (בכל זאת, הבחורה האקולוגית ועץבעיר זה הכל חוץ ממה שהיה לו בראש), הודיע לי שהוא הולך על זה.
נס גדול!
הדירה החדשה
אתמול בתשע בערב התקשרתי לאלי. בליבי כבר קראתי לו "בעל הבית החדש שלי" וקיוותי שכך יהיה.
מוקדם יותר באותו יום אלי בא לבקר כאן. הוא היה לא בנוח עם כל הבלאגן כאן, העומס והליכלוך - בדיוק כל הדברים שהפריעו להרבה אנשים שבאו לבקר כאן, שהוכיחו למי שרצה הוכחה ש"אקולוגיה זה ליכלוך ובלאגן". הדירה החדשה תראה משהו אחר לגמרי (כמו בחיי הקודמים בנורדאו): שניתן לגור בלב העיר, בדירה יפה ומשופצת, לא בקומת קרקע, ועדיין להיות מחוברים לאדמה ולסביבה.
התקשרתי לאלי וקיוויתי לשמוע שהוא בכל זאת סומך עלי. שהוא מאמין לי שאני בחורה מאוד מסודרת ונקייה כשמים אותי בדירה מסודרת ונקייה, ומורידים מסדר יומי שיפוצים וגינון.
מורידים שיפוצים וגינון??
כן ולא. בדירה החדשה לא יהיו שיפוצים, אבל עץבעיר יעשה שיפוצים אקולוגיים איפה שזקוקים להם, הוא יעשה גינון עירוני אקולוגי במקומות שעושים הבדל: בגינות הקהיליות, ואצל בעלי בתים ודירות המעוניינים בגינון שכזה.
המסגרת משתנה, הפעילות לא.
אלי אמר שהוא החליט ללכת איתי. איזו הקלה! כל המתח של היום התפזר, הודעתי לבעל הבית ה"ישן" על עזיבתי לבקשתו, והנה ראה זה פלא, קולו התרכך והוא דיבר קצת יותר. נשמע כאילו הם ממש לא החליטו עדיין מה הם רוצים... נראה לי שיש סיכוי שיבוא מישהו שיגור בדירה כפי שהיא! אבל עוד ימים יגידו. בינתיים אנחנו מתחילים להתארגן למעבר.
לאן עוברים? כמעט ושכחתי לציין... לבית ליד! ביאליק 25, קומה 3.
ההודעה
ערב נר ראשון חנוכה, זמן לניסים, אני ואלון יושבים ועובדים על המייל השבועי (אלון) ועל תמונות לאתר (אני), "אולי נעדכן את העמוד הראשי, נשים את התמונה של הנרות?" אני שואלת. הטלפון מצלצל. נועם, בעל הדירה על הקו. ערב נר ראשון, מוזר, לא מתאים לו.
"תמי, החלטתי לא לחדש לך את החוזה" המילים נוקשות בעור התוף שלי אחת אחת, יש את הרגעים האלה שבהם ברור שמימד הזמן הוא מימד מאוד גמיש, רגעים שכל שבריר מהם מורגש כל כך חזק שהם ארוכים-ארוכים. "יש לך חודשיים למצוא מקום חדש". שאלות ששאלתי: "האם זה כסף?" "מה קרה?" ו"בוא נדבר אולי?" פגשו אוזן ערלה. "תניחי לי, יש לך חודשיים, להתראות". טוב שלא איחל לי "חג שמח"...
או אולי זה דווקא היה ממש במקום לאחל לי חג שמח, ואפילו ניסים וגם נפלאות! הנחתי את הטלפון במושבו, הסתכלתי על אלון שהסתכל עלי חזרה. התחלנו לדבר ולהעלות את כל האפשרויות. להישאר בעיר, למצוא מקום חדש, לעזוב את העיר, מה ממשיך? מה מפסיקים? תוך כדי שאנחנו מדברים, התגבשה אצלי איזו תחושה חזקה של נס. עד רגע כתיבת שורות אלו, אני עדיין לא סגורה עליו, אבל אני יודעת שהוא כאן.
למחרת הייתה הפסקת צהריים כרגיל ואחרי שהאורחים הלכו, היה לי רגע של פחד. מזל שאייל ואורי היו כאן ויחד הלכנו לבניין ליד לראות דירה ששמעתי שמשפצים שם. הדירה מצאה חן בעינינו. מאוד! התחלנו בתקשורת עם בעל הבית החמוד (באמת!) וברגעים אלה אני יושבת ומחכה לתשובתו האם יאות להכניס אותי לדירה יחד עם הנדוניה שקוראים לה עץבעיר. לא החלטה פשוטה לבחור שמשקיע את הנשמה שלו בדירות שהוא משפץ!
בעוד אני מחכה, ולא יכולה לחשוב על שום דבר אחר, הנה כמה מחשבות רנדומליות שעלו לנו, בערב של הפנינג החנוכה שהוקדש לשינוי ששוץף את העץ, ובפגישת הצוות המדהימה שקיימנו אתמול בבוקר:
- העץ צריך פוקוס וזו המתנה הגדולה ביותר שנקבל מהשינוי
- זו ההזדמנות שלנו לבנות דברים יותר נכון. לקחת הפסקה מהגינה, מהשיפוצים, מהחנות. לראות איך כל הרעיונות שלנו שיישמנו בביאליק 23 הם פיילוט נהדר, להדגמה ולשיכפול במקומות הנכונים ובזמן הנכון.
- זו ההזדמנות שלנו להגדיל קצת את הסקלה. לחזק את שיתוף הפעולה עם העירייה ולחשוב על פעולה עירונית. ועל כך נרחיב עוד בפגישות החברים שלנו.
- ואם אמרנו חברים, אין ספק שבהעדר פעילויות כלכלית שכבר התרגלנו לסמוך עליהם, הפנייה לחברים תתחזק.
בינתיים, תודה לכל מי שמביע תמיכה!
סיפור לערב שבת
יום ששי בדירת עץבעיר בביאליק 23, אנשים מתקבצים למפגש, מביאים אוכל לשיתוף בעקבות בקשתנו. למעשה, המפגש בוטל, והן לא ידעו על כך, ולפני שהן עוזבות, הן מחליטות להשאיר את האוכל. לאחר צאתן, אני פותח את השקית, ומגלה, אבוי, שולפת שקית ובתוכה מעין פנקייקים.
מה עושים בהם? אמת, השלכת מזון לקומפוסט מצערת הרבה פחות מהשלכתו לפח אשפה, בפרט שזה אוכל, שלא יביא תועלת רבה יותר, אם ייאכל. בכל-זאת, חשבתי, אולי יכול בכל-זאת להביא תועלת רבה יותר בדרך אחרת. אולי, למשל, זו הזדמנות לממש את הרעיון הוותיק והמתבקש של הבאת אוכל לחסרי הבית. החלטתי לצאת לרחוב אלנבי הסמוך ולחלק את האוצר לזוכה המאושר, והנה, בעודי ניגש לאופניי, יוצא אליי מתוך החצר אדם, שחזותו מעידה עליו, כי הוא קשה יום.
מיד הצעתי לו את המנה, והוא לקח אותה בשמחה והחל מגולל באוזניי את צרותיו הבריאותיות, המשפחתיות וכל השאר.
בערב שבת יש לפעמים לרגע אשליה, שיש אלוהים...
בוידעם
בוידעם, מלה של פעם, מתאימה לדירה משנת 1925. הבוידעם עצמו מתאים לתקרה הגבוהה של הפרוזדור. זמן רב בהינו בֶחלל הבלתי-מנוצל, וּבחפתים הרבים הממלאים את הדירה, עד שהִגּיע אלעד והבוידעם קם והיה, ולא סתם בוידעם, אלא בוידעם מפואר, עשוי מדלתות יפות של ארון קיר שפורק, ניתנות לַהֲזזה, וּמשולבים בהן בתי-נורה. מושלם!
בוידעם
בוידעם, מלה של פעם, מתאימה לדירה משנת 1925. הבוידעם עצמו מתאים לתקרה הגבוהה של הפרוזדור. זמן רב בהינו בֶחלל הבלתי-מנוצל, וּבחפתים הרבים הממלאים את הדירה, עד שהִגּיע אלעד והבוידעם קם והיה, ולא סתם בוידעם, אלא בוידעם מפואר, עשוי מדלתות יפות של ארון קיר שפורק, ניתנות לַהֲזזה, וּמשולבים בהן בתי-נורה. מושלם!
שניים מתוך ארבעה: מים
בעבר הרחוק, הרבה לפני מנדלייב והטבלה המחזורית, התייחסו היוונים לארבעה יסודות שעליהם נבנה העולם. האנושות התקדמה רבות מאז, אך ארבעת אלו עדיין מופיעים כאן, לפעמים בצורתם המקורית ולעתים קרובות יותר בצורה אחרת – טכנולוגית.
לפניכם כאן דברים שערכתי עבור הכנס לקידום חוק המים האפורים שנערך ע"י השדולה החברתית-סביבתית בכנסת, שבו תמי השתתפה כנציגת ציבור. מה עושים עם המים ?
מים אפורים בכנסת
ביום שלישי השבוע נערך כנס בכנסת לקידום הצעת החוק של דב חנין וניצן הורוביץ להסדרת המים האפורים. איכשהו יצא שהוזמנתי לייצג את "הציבור שכבר עושה" או במילים אחרות "לא מחכה לחוק". הייתי בתפקיד הבחורה הנחמדה עם המצגת הנחמדה בסוף ונורא התרגשתי.
חבל שלא דיברתי בהתחלה כי אז יכולתי להתרכז קצת יותר במה שנאמר בכנס, והיה למי להקשיב ומה ללמוד - היה כנס טוב!
הנה כמה שיקופיות נבחרות מהמצגת שלי. המסר העיקרי היה שמים אפורים באים בכל מיני גוונים ואי אפשר לפעול לגביהם בדרך אחת. בעולם שאני רואה, לכל אינסטלטור יש גם מומחיות במיחזור מים, וכשהוא מגיע לביקור יש לו מה להציע גם בתחום הזה, ובהתאמה לבית ולבעלת הבית, לתקציב ולהרגלי החיים שלה. אני מקווה שהחוק יעודד התפתחות שכזו.
הנה עצומה מטעם AVVAZ לקידום העניינים.
בחזרה לבוץ
וואו! איזה כיף היה היום עם מחזור ארבע של קורס הפרמקלצ'ר העירוני שלנו! היום התחיל עם חנן לוי ושיעור על אנרגיה, שמושים באנרגיה בבית, המחיר שלהם, אנרגיות מתחדשות והחשיבות שאי אפשר להדגיש אותה מספיק של הפחתה, של כבוד למשאב.
אחר כך עצרנו במיטפח לברר מהם מקורות האנרגיה הטובים ביותר לגופנו (רמז, הם בצבע ירוק).
ואז... ואז! דפנה גבעוני הגיעה, שלפנו את שאריות החרסית מהשיפוצים של לפני שנתיים, שוב ערבבנו עם חול והפעם התקנו פאנלים למסדרון, המסדרון שתמיד סובל עודפי בלאגן, ושנטול פאנלים התחיל לקבל כתמי רטיבות לא נאים במפגש שבין הקיר (הקיר, הקיר! זה שפראנק עשה עלי עבודת שפכטל מפוארת), והרצפה.
ובכן, עכשיו, במקום כתמי רטיבות, יש לנו פאנלים יפהפיים משברי אריחים. אז איך עושים? נורא פשוט:
מערבבים 1 חרסית לבנה על שניים חול, או אם החרסית כהה יותר, אז פחות חול (זה בגלל שככל שהחרסית יותר כהה בעצם יש בה פחות חלרקיקי חרסית ויותר חלקים "חוליים"), מערבבים טוב טוב עם מים עד שזה מגיע לגמישות רצוייה. עובדים עם שפכטל או מסטרינה, מורחים בוץ על הקיר ועל שברי הקרמיקה, ומדביקים.
אם הקיר צבוע ומטויח בחומרים אקריליים (טפו!), כמו במקרה שלנו, אז חורצים את הקיר כך שלבוץ יהיה למה להיתפס.
ניתן לבוץ הראשון שעשינו היום להתייבש, ואז נעבור עליו עם חרסית בהירה, כדי לסתום חריצים, ולהבהיר את המראה, ולבסוף נאטום בתערובת של שמן ושעוות דבורים.
יצא יפה! בואו לראות...
עוד מים, עוד אפורים
בשיעור האחרון של פרמקלצ'ר עירוני, בנינו בהנחייתו של ספי מיור עוד חתיכה של מערכת המים האפורים של העץ, והפעם שלחנו מים מכיור המטפח ישר לעץ התות הוותיק.
רק כשספי ביקש ממני להתחיל לשטוף כלים, כדי לבדוק את המערכת, גיליתי איזה שינוי הולך לקרות. לתת למים לזרום לחור שבכיור הזה ולדעת שהם הולכים לגינה... וואו!
בהתחלה הוצאתי את הקערה מהכיור. איזו תחושה מוזרה זאת הייתה. אבל אחרי כמה נסיונות הבנתי שהיא צריכה לחזור. מים בקערה זה מעולה, גם אם יש מערכת. בקערה מצטברים מים שאפשר לשטוף איתם (לא על כל שטות צריך לפתוח את הברז, זה גם יותר נוח) או להפנות אותם הלאה מהכיור, על פי תכולתם.
למשל, אם יש במים הרבה שומן (בדיוק שטפנו את השאריות של הטחינה מהדלי), אקח אותם לקומפוסט במקום לתת לשומן להעמיס על המערכת שלנו.
שני דברים נחמדים מאוד קרו במהלך השיעור. ספי ביקש טוף, והטוף פשוט הגיע... עץ התות דרש הרבה גזם מסביבו, אז כיסחנו את שיח ההיביסקוס שיבש, בכניסה לבית. הוא ויתר די בקלות ופשוט פינה את מקומו (תודה לחגית ולגל!). כך זכינו בהמון חומר יבש, וגם בחלקת אדמה חדשה בשטח עם המפנה הדרומי. זו תחכה למיפגש שלנו עם מתן הגנן שבו נילמד איך להקים גינת ירק קטנה, מא' (הכנת האדמה) ועד ת' (הרכבת מערכת ההשקיה).
עוד מים, עוד אפורים
בשיעור האחרון של פרמקלצ'ר עירוני, בנינו בהנחייתו של ספי מיור עוד חתיכה של מערכת המים האפורים של העץ, והפעם שלחנו מים מכיור המטפח ישר לעץ התות הוותיק.
רק כשספי ביקש ממני להתחיל לשטוף כלים, כדי לבדוק את המערכת, גיליתי איזה שינוי הולך לקרות. לתת למים לזרום לחור שבכיור הזה ולדעת שהם הולכים לגינה... וואו!
בהתחלה הוצאתי את הקערה מהכיור. איזו תחושה מוזרה זאת הייתה. אבל אחרי כמה נסיונות הבנתי שהיא צריכה לחזור. מים בקערה זה מעולה, גם אם יש מערכת. בקערה מצטברים מים שאפשר לשטוף איתם (לא על כל שטות צריך לפתוח את הברז, זה גם יותר נוח) או להפנות אותם הלאה מהכיור, על פי תכולתם.
למשל, אם יש במים הרבה שומן (בדיוק שטפנו את השאריות של הטחינה מהדלי), אקח אותם לקומפוסט במקום לתת לשומן להעמיס על המערכת שלנו.
שני דברים נחמדים מאוד קרו במהלך השיעור. ספי ביקש טוף, והטוף פשוט הגיע... עץ התות דרש הרבה גזם מסביבו, אז כיסחנו את שיח ההיביסקוס שיבש, בכניסה לבית. הוא ויתר די בקלות ופשוט פינה את מקומו (תודה לחגית ולגל!). כך זכינו בהמון חומר יבש, וגם בחלקת אדמה חדשה בשטח עם המפנה הדרומי. זו תחכה למיפגש שלנו עם מתן הגנן שבו נילמד איך להקים גינת ירק קטנה, מא' (הכנת האדמה) ועד ת' (הרכבת מערכת ההשקיה).
טו טו טו
איזה כיייף היה אתמול בט"ו בעץ! לא ברור לי איך אי מצליחה להיות כל פעם מופתעת מחדש, כל פעם מוקסמת מחדש מהאנשים שמקיפים את העץ, שבאים כדי להיות ולפגוש ולחייך ולאחרונה גם לשיר ולספר סיפורים ולהקריא שירים. אין לי מילים - היה מקסים.
ואלון האחד והיחיד אפילו נותן כאן את כל תכנית הסדר הנפלא שהוא העביר, וכאן גם רשמיו ועוד תמונות.
קירות שוב נופלים בששון
הפגישה עם דר. נורברט הייתה הרת גורל בשביל הקיר המזרחי של המשרד. במפגש של קורס הפרמקלצ'ר השבוע למדנו למה בטון זה לא משהו, צבע אקרילי זה די אסון, אבל הכי הכי גרוע זה גבס!!
ראינו את זה בעיניים, כששכבות הגבס והבטון נפלו כאילו רק חיכו לליטוף של הפטיש, ומתחתם, המממ... אקו-סיסטמה שלמה שחיה על לחות ובסדקים שהקיר פיתח בשמונים השני האחרונות.
ואז למדנו איך עושים פטשוק, מסיד בור וחול ומים, וכיסינו את הקיר הפצוע בשכבה ראשונה. את לבני הסיליקט מימין בינתיים נשאיר חשופות.
תודה לנורברט המקסים ולאנשי מחזור ארבע של קורס הפרמקלצ'ר העירוני!
מים מים מים
וואו, איזו מהפכה!
אתמול בשיעור השני של קורס הגינה האקולוגית בעיר הוחלף הדלי המיתולוגי שקיבל בנאמנות את מימי הכיור השני במטבח מאז שהגעתי לכאן, במערכת אגן חיפוי שמובילה את המים מהכיור האמור אל עץ הפאפיה שמקדימה.
בנות הקורס שמעולם לא עסקו באינסטלציה לפני כן, חיברו צינורות כאילו נולדו אינסטלטוריות, והפלא ופלא, תוך שעה וחצי השתנתה לה המציאות, ומעכשיו אני יכולה לבחור: המים לדלי או זורמים לפאפיה ולפיטנגו.
אף אחד רוצה לבזבז אנרגיה
תכירו את אף אחד -
"אף אחד" הוא חלק מקמפיין חסכון בחשמל שעורכת ממשלת queensland באוסטרליה. חבר אוסטרלי שלומד איתי במכון ויצמן, וגר בבריסביין, הביא לי את ערכת שימור האנרגיה שאפשר לקבל חינם כחלק מפרויקט ממשלתי שמעודד חסכון בצריכת חשמל ודלקים למיזוג, חימום מים, וכל צרכני האנרגיה הגדולים בבית האוסטרלי - שדומים מאוד לבית הישראלי אגב. הכותרת של הקמפיין היא climatesmart, מה שמצביע על החיבור לשינוי האקלים. אך היא מדגישה בד בבד את החסכון בצריכת החשמל הצפוי.
אחד מתוך ארבעה: אש
בעבר הרחוק, הרבה לפני מנדלייב והטבלה המחזורית, התייחסו היוונים לארבעה יסודות שעליהם נבנה העולם. האנושות התקדמה רבות מאז, אך ארבעת אלו עדיין מופיעים כאן, לפעמים בצורתם המקורית ולעתים קרובות יותר בצורה אחרת – טכנולוגית. אסקור את היסודות בסדרה קצרה, אספר מה אני עושה איתם ואיך הם מדברים אלי.
קואופרטיב האנרגיה המתחדשת - EcoOp
הקואופרטיב מתחיל את דרכו באסיפה מכוננת שתהיה בתאריך 30/8 בבית קרן היינריך בל בתל אביב, נחלת בנימין 24. בשעה 1930
באסיפה נאשר את התקנון הזמני ובכך נתחיל רשמית את הקמת הקואופרטיב כאגודה.
כמו כן נציג את האספקטים הטכניים והכלכליים של פעילות הקואופרטיב ואת פרטי הפרוייקט הראשון שמתחיל גם כן בימים אלו.
הנכם מוזמנים (מי שמתכנן להגיע אנא צרו קשר עם ערן אברם)
לפרטים נוספים - avram1@netvision.net.il
קואופרטיב האנרגיה המתחדשת - EcoOp
הקואופרטיב מתחיל את דרכו באסיפה מכוננת שתהיה בתאריך 30/8 בבית קרן היינריך בל בתל אביב, נחלת בנימין 24. בשעה 1930
באסיפה נאשר את התקנון הזמני ובכך נתחיל רשמית את הקמת הקואופרטיב כאגודה.
כמו כן נציג את האספקטים הטכניים והכלכליים של פעילות הקואופרטיב ואת פרטי הפרוייקט הראשון שמתחיל גם כן בימים אלו.
הנכם מוזמנים (מי שמתכנן להגיע אנא צרו קשר עם ערן אברם)
לפרטים נוספים - avram1@netvision.net.il
אני מודדת
הסבירו לי. אלון הסביר, חנן הסביר. ואז הם הסבירו שוב, יותר לאט. ואז חנן הביא לי ספר שלם - 150 עמודים, אמר לי להתחיל לקרוא. התחלתי.
שום דבר לא עזר. חשמל זה לא מים. ביום שהתחלתי לחשוב על משאבים ולחפש את הדרך לכבד אותם, חשבתי קודם כל על אדמה, על קומפוסט. השלב הבא היה מים. התחלתי לאסוף אותם, לא לתת להם ללכת לאיבוד. הם כל כך יפים כשהם יוצאים מהברז!
אבל חשמל? מי רואה אותו? איך סופרים אותו? כל מי ששכל בקודקודו לדברים מעין אלה, חנן למשל, או אלון, יכול. אני לא.
עד שבא הווטומטר ושינה את חיי. מי היה מאמין שכמה ספרות בסגנון שעון דיגיטאלי קלאסי יכולות לרגש אותי עד כדי כך!
כל כך פשוט - כל מכשיר בבית במעקב, והצריכה הכוללת מגלה את עצמה במטבע שאפילו אני יכולה להבין - שקלים. כמה דקות לתוך הניסיון כבר ידעתי שהגיע הזמן להתקין מפסק חכם במקום זה הישן מחוסר המתג שאליו מחוברים המחשבים שלי והחברים שלהם. זה לא שלא חשבתי על זה קודם, אבל הידיעה שהמפסק הישן הזה עלול להיות אחראי על חלק מאותם 40 וואט מסתוריים שהבית ממשיך לצרוך אחרי שמכבים את כל צרכני החשמל שבו, היא תמריץ חסר תקדים!
זה עובד - אתם מתקינים את הדבר הזה ומיד מתחילים לחסוך בחשמל. הוא מפסיק להיות שקוף!
לראות את החשמל זורם מבין האצבעות
ידענו, שצריכת החשמל בדירה האקולוגית נמוכה מאוד, אבל עכשיו יש לנו גושפנקא כפולה: א. אריאל מ-Watt-O-Meter אמר לתמי: "את משהו מיוחד, לא רואים צריכה נמוכה כל-כך, צריך להביא לכאן אנשים לראות", ולא ידע כמה צדק...
מד צריכת חשמל ביתית - כי אם לא תדע, איך תפעל?
כבר כתבתי בבלוג הפרטי שלי קודם על המכשיר הזה, ומי ששם לב ראה שאני מפרסם אותו בצד שמאל של הבלוג. לא, אין לי מניות בחברה של ביגר ואריאל שמביאה את המכשיר, אך בתור מישהו שהביא לפני שנתיים וחצי ומשתמש גם היום במכשיר דומה אני מבין ומכיר את היעילות הרבה שיש בהצגת צריכת החשמל בכל רגע ורגע מול הפרצוף שלנו.
כשאני ודרור צחורי חשבנו על מצגת בנושא אנרגיה נקיה וחסכון עבור מוזיאון המדע בחיפה לפני כמה שנים, ניסינו לחשוב מה נחשב כבר היום אייקון תרבותי של בזבוז. מה אנחנו לא יכולים לתת לו לעבור בלי שנגיב?
אנרגיה ברת קימא - בלי בלבולי מח
David MacKay הוציא לאחרונה ספר חופשי על אנרגיה ברת קיימא - ואני קורא בו בהנאה כבר יומיים רצוף. מה עוד אפשר לחדש על אנרגיה ברת קיימא? מה עוד אפשר לכתוב על האדיקציה שלנו למחצבים מאובנים ועל התוצאות הרות האסון, מהדלדלות המשאבים והשארת שוקת שבורה לילדינו, דרך מוות מזיהום אוויר ועד התחממות כדור-הארץ ששוב, תשפיע על ילדינו ולא עלינו? מה עוד אפשר לכתוב על זה שכבר לא נחרש היטב בעיתונים, ברשת ובספרים? אבל בעצם, האוסף רב הזה של מידע לא יצר הבנה גדולה יותר בציבור באשר לכיוון בו אנחנו צריכים ללכת כדי לפתור את הבעיה הזו. להפך, אנשים משוכנעים שניתוק הפלאפון מהשקע חשוב, ומתרכזים בכיבוי מכשירי חשמל במקום בבידוד הבית והרמת המספר בתרמוסטט של המזגן בקיץ מ-18 ל-25 מעלות. ומאידך, כשאנו מדברים על הקמת חוות סולאריות, אנשים מתנגדים ומדברים על פגיעה בשטח, כאילו הם לגמרי מנותקים מהכמות האדירה של השטח שכל טכנולוגיה מתחדשת צריכה בשביל לייצר את האנרגיה שההרגל שלנו דורש. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וזה בדיוק מה שדיוויד מנסה להעביר לנו.
אנרגיה ברת קימא - בלי בלבולי מח
David MacKay הוציא לאחרונה ספר חופשי על אנרגיה ברת קיימא - ואני קורא בו בהנאה כבר יומיים רצוף. מה עוד אפשר לחדש על אנרגיה ברת קיימא? מה עוד אפשר לכתוב על האדיקציה שלנו למחצבים מאובנים ועל התוצאות הרות האסון, מהדלדלות המשאבים והשארת שוקת שבורה לילדינו, דרך מוות מזיהום אוויר ועד התחממות כדור-הארץ ששוב, תשפיע על ילדינו ולא עלינו? מה עוד אפשר לכתוב על זה שכבר לא נחרש היטב בעיתונים, ברשת ובספרים? אבל בעצם, האוסף רב הזה של מידע לא יצר הבנה גדולה יותר בציבור באשר לכיוון בו אנחנו צריכים ללכת כדי לפתור את הבעיה הזו. להפך, אנשים משוכנעים שניתוק הפלאפון מהשקע חשוב, ומתרכזים בכיבוי מכשירי חשמל במקום בבידוד הבית והרמת המספר בתרמוסטט של המזגן בקיץ מ-18 ל-25 מעלות. ומאידך, כשאנו מדברים על הקמת חוות סולאריות, אנשים מתנגדים ומדברים על פגיעה בשטח, כאילו הם לגמרי מנותקים מהכמות האדירה של השטח שכל טכנולוגיה מתחדשת צריכה בשביל לייצר את האנרגיה שההרגל שלנו דורש. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וזה בדיוק מה שדיוויד מנסה להעביר לנו.
אנרגיה ברת קימא - בלי בלבולי מח
David MacKay הוציא לאחרונה ספר חופשי על אנרגיה ברת קיימא - ואני קורא בו בהנאה כבר יומיים רצוף. מה עוד אפשר לחדש על אנרגיה ברת קיימא? מה עוד אפשר לכתוב על האדיקציה שלנו למחצבים מאובנים ועל התוצאות הרות האסון, מהדלדלות המשאבים והשארת שוקת שבורה לילדינו, דרך מוות מזיהום אוויר ועד התחממות כדור-הארץ ששוב, תשפיע על ילדינו ולא עלינו? מה עוד אפשר לכתוב על זה שכבר לא נחרש היטב בעיתונים, ברשת ובספרים? אבל בעצם, האוסף רב הזה של מידע לא יצר הבנה גדולה יותר בציבור באשר לכיוון בו אנחנו צריכים ללכת כדי לפתור את הבעיה הזו. להפך, אנשים משוכנעים שניתוק הפלאפון מהשקע חשוב, ומתרכזים בכיבוי מכשירי חשמל במקום בבידוד הבית והרמת המספר בתרמוסטט של המזגן בקיץ מ-18 ל-25 מעלות. ומאידך, כשאנו מדברים על הקמת חוות סולאריות, אנשים מתנגדים ומדברים על פגיעה בשטח, כאילו הם לגמרי מנותקים מהכמות האדירה של השטח שכל טכנולוגיה מתחדשת צריכה בשביל לייצר את האנרגיה שההרגל שלנו דורש. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וזה בדיוק מה שדיוויד מנסה להעביר לנו.
מתנדבים בדירה האקולוגית
אז איך אתם יכולים להשתלב בעץבעיר? יש הרבה דרכים. למשל, להתנדב לַעבודה בדירה האקולוגית. כאן תוכלו לכתוב אלינו, שאתם מעוניינים להתנדב, וּתקבלו עדכונים בדואל על ימי התנדבות, כולל התכנית האומנותית. אחרי שתבואו כמה פעמים, תִראו, שאתם כבר משפיעים גם על התזמון וגם על התוכנית...
אז תארו לעצמכם מקום, שבו תוכלו לבחור מבין:
תפירה בִמכונה
עבודה בגינה
ניקיון נקי באמת
המטפח האקולוגי
שיפוצים אקולוגיים: צביעה בקמח, בנייה בִנְייר וקרטון
וזו רשימה חלקית בלבד!
אז יש מקום כזה, ממש כאן, בלב תל אביב, בכיכר ביאליק.
צרו קשר, אפשר גם בטלפון 03-5254196, מחכים לכם,
להתראות.
עוד קורס בניית טורבינות רוח יוצא לדרך
נועם דותן, שכבר בנה טורבינה או שתיים, ילמד ב-7-12 ביוני איך לבנות טורבינת רוח קטנה לייצור חשמל. הקורס יערך בכפר האומנות האקולוגי ורטיגו בקיבוץ נתיב הל"ה. לפרטים: נועם דותן 0547-366701 noam at comet-me.org
הנה ההזמנה הרשמית -
אביב של שיפוצים בדירה האקולוגית
אביב הגיע, בתים מבפנים באופק, ואנו בתנופת שיפוצים חדשה בדירה האקולוגית. אז לכל מי שביקר כאן ופער את פיו, לכל מי שראה באתר, ונפקחו עיניו, ובכלל, כל מי שנלהב, הנה ההזדמנות ללמוד, להתנסות ולהיות חלק מזה: ביום שני 30/3 נקיים יום שיפוצים, עם צבע קמח, תליות והדבקות, התקנת מאוורר ותאורה, מיחזור כרטיסי ביקור, אוכל ושמח. נפגשים כאן בתשע בבוקר.
מדי שבוע נקיים יום או יומיים של שיפוצים, בד"כ בימי שני וחמשי, ונודיע על כך כאן וכן ב"השבוע בעץ וּבעיר".
מחזור המים בהיסטוריה
היו זמנים, ועוד ישובו... אכן, כשאני רוצה להמחיש את החשיבות של חיסכון במים, אני מַציע לחשוב על האָרץ כעל מחנה, שיש בו כמות מים מוגבלת, והארכת המקלחת שלי, פירושה, שאולי לַחברי לא יישארו כלל מים למקלחת. פשוט, בִקנה המידה של האָרץ כולה קשה לראות את הקשר ואת ההשפעה.
כשפותחים את הברז, אפשר לדמיין מיכל קטן, שממנו המים מַגיעים, וכך מקבלים את התחושה, שהמים עומדים לאזול, שאין אי-שם בקצה האחר מאגר בלתי-נדלה.
חרציות זה דווקא יפה
שלשום עברתי במעבר בין הכיכר לרחוב טשרניחובסקי. לא יכולתי שלא לעצור ליד ים החרציות שפרח לו בגינה של הבית הנטוש שניצב לו נכלם בין בית ביאליק היפהפה לבין פליציה הכתומה. ככה באמצע העיר, הטבע מוצא את המקומות הפתוחים, פורץ לו במלוא הדרו ומכריז: אביב.
חרציות. כל כך פשוטות, כל כך צהובות. זכרונות עולים. סבתא שלי הייתה קוטפת חרציות ושמה בכד קטן לקישוט. הצבע החלמוני הזה היה האהוב עלי ביותר בקופסת צבעי הפנדה. תמיד היה הראשון שנגמר.
לקחתי שלוש חרציות וסידרתי בכד קטן לקישוט.
אתמול התעוררתי לקולו של החרמש המכאני. "גזם" חשבתי לעצמי, ויצאתי לחפש את הגוזמים ברינה. חסר לי גזם. מצאתי אותם מחסלים את החרציות. נתתי לזעם להיכנס ולצאת, וניגשתי אליהם עם כל האהבה שבעולם. הם הרי עושים את העבודה שלהם, ופשוט לא רואים את החרציות.
קודם כל ביקשתי שיביאו לי כמה שקי גזם. זה כבר עורר תשומת לב ועניין מהצד שלהם ותחושת קרבה מהצד שלי - אני הרי תלויה ברצונם הטוב. בהמשך, תוך שהם אוספים לי גזם חרציות לתוך שקיות של העירייה, ואני משתתפת בעבודה, או מצלמת, התפתחה שיחה על ניקיון. הם נשלחו לנקות את השטח לקראת האירוע הממלכתי שיתקיים פה בשניים באפריל.
אני מתרגשת
קורס פרמהקלצ'ר עירוני, כאן בעץבעיר. ההרשמה מתחילה עכשיו.
לפני שלוש שנים, התקשרה אלי חברתי שלומית והציעה לי להצטרף אליה ל"סוף שבוע אורגני" בצפון. היה זה אחד המקרים הנדירים שבהם פיניתי סוף שבוע ליציאה מן העיר. זה פשוט הרגיש נכון, לא ידעתי בכלל לאן אני נוסעת.
הסתבר שנסעתי לסופשבוע של היכרות עם שיטת הפרמהקלצ'ר. דברים בראש התחברו ושלחו אותי אחורה למפגש המכונן שהיה לי בחילופי המאה עם בחורה מדהימה בשם קרוליין הוק, איתה נסעתי לברנינגמן. ממנה שמעתי לראשונה את המילה המוזרה "פרמהקלצ'ר" וגם את המילה: ססטיינאביליטי (סילחו לי אבל בחילופי המאה הייתי בארץ אחרת ודיברו שם אנגלית. לא ידעתי אז מה זה ססטיינאביליטי, לא כל שכן מהי קיימות).
בלוטם שבגליל פגשתי את אורנה וצביקה שהעבירו סוףשבוע מאלף, והכל התחבר. הספר "ניחוחות מרפא" היה שם למכירה ואני הלא קראתי אותו באדיקות. פתאום הסתבר שהמתרגמת שלו היא אשת פרמהקלצ'ר. והיה עוד ספר פרי תרגומה. זבלאנושי. קניתי אותו.
בחזרה בבית בתל אביב לא עזבתי את זבלאנושי לרגע, והתחבטתי לגבי הסיכויים שיום אחד אעשה קומפוסט. התקשרתי לטליה שניידר ונרשמתי לקורס הפרמהקלצ'ר המלא. חברתי החדשה מירה גיל, מאופק חדש נרשמה גם היא. וכך מצאתי את עצמי נוסעת עמה כל יום רביעי למשק צוף שבפרדס חנה.
כל שיעור היה יותר מדהים מקודמו. הכל התחבר, כל הדברים שהרגשתי בבטן, שראיתי בחו"ל, שידעתי שעלי לעשות, פתאום הכל התיישב במערכת שיש לה שפה, ותבניות, ושיטות שניתן לאמץ. העולם שלי התארגן מחדש, והדירה שלי התחילה להשתדרג ולהפוך לדירה מקיימת יותר ויותר.
פתאם התחברתי לאדמה. אני, הילדה העירונית שמעולם לא חיבבה שילשולים ולא התעניינה בעכבישים (להיפך!!), התחלתי לצלם מקרוב תופעות שנראו לי כמו הקסם הגדול ביותר ביקום. כלומר, ברור, הרי פתאם ראיתי את היקום: זרע של לימון שנובט, נבטים של חמניה מכוסים בקליפת הגרעין, חיטה שיבשה "מטילה" זרעים, סירפדים בתה, ועוד תגליות מדהימות
מה שהיה הכי מדהים זה לדעת שכל הדברים האלה התרחשו כל הזמן ממש מתחת לאפי, ואני כשלתי מלראותם.
אלה הם הדברים הכי אמיתיים, והם נמצאים ממש כאן, בכל פינה בבית שלנו, גם אם הוא נמצא בעיר. ונכון, יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות כדי להזמין את כל השפע המדהים הזה לדור איתנו. בשביל זה התחלתי את עץבעיר, ובשביל זה אנחנו פותחים עכשיו קורס פרמהקלצ'ר.
אני מתרגשת...
אקולוגיה שכנית
כמעט שנה מאז שעברתי לכאן והנה מיסדתי קשר שכני דומה לזה שהיה לי בדירתי הקודמת, בשדרות נורדאו. שם הייתי מכבסת אצל השכן מלמעלה, מרקו, והוא בתורו "רכב" על הרשת האלחוטית שלי. בין לבין היה גם זורק לי את הארץ של סוף השבוע בדרכו במורד המדרגות. אחרי שסיים לקרוא בו כמובן.
אז בוקר שבת אחד הוזמנתי לארוחת בוקר אצל השכנים ממול. שתיתי תה וצפיתי בהם אוכלים ביצים וגבינות וכל מיני דברים מעניינים אחרים, לקראת סוף הארוחה המכונת כביסה אשר נמצאת במטבחם נכנסה לסחיטה ופתאום שמתי לב אליה וחשבתי שהגיע הזמן להפסיק עם מנהג המכבסה.
כל מה שהייתי צריכה להגיד זה: "יו! איזה כיף לכם שיש לכם מכונת כביסה" וההזמנה לא איחרה לבוא. מאז אני מכבסת אצל השכנים ממול.
ובאמת, אנשי העיר היקרים, למה כל אחד מאיתנו מרגיש שיש לו צורך במכונות גדולות כמו מכונת כביסה או מכונית, שיהיו פרטיות משלו? זה יקר, זה תופס מקום, וכשזה מתקלקל אז צריך לטפל בזה.
התופעה היא תמוהה במיוחד אצל אנשים שמנהלים משק בית של בודד או זוג שותפים - מה הקטע? אנחנו חיים בעיר, כל כך קרובים אחד לשני ויש כל כך הרבה דברים שאנחנו יכולים להשתתף בהם. למשל מקדחה. כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, ביתי מלא בכלי עבודה, חומרי גלם, וגם סולם גבוה גבוה שמגיע עד השמיים (זה גובה התקרה בבניין שלנו), אז ברור שכל השכנים לא צריכים להחזיק כל אחד סולם ענק, או מקדחה או שק מלט. פעם בכמה חודשים, כשמתעורר הצורך, הם יודעים על איזה דלת להתדפק.
ואני בתורי נכנסת אליהם עם הכביסה שלי, ומהשבוע מקבלת גם עיתוני סוף שבוע יד שניה.
ושוב מגלה שאין בהם הרבה מה לקרוא...
בקשר לאוטו, אני מזמינה אותכם לעיין ברעיון ה"אוטובשותף" של אבי לוי (מפעולה ירוקה) ושלי. כשמשתתפים במשאבים, אם וכאשר יש תקלה אז מתחלקים בהשקעת הזמן והכסף הדרוש לטיפול.
תחשבו על כל המכונות הגדולות שבבעלותכם... כמה זמן הן יושבות להן בין שימוש לשימוש. לא חבל? : )
אוויר ערים צלול כיין
בימי הביניים נהגו לומר ש-"city air is freer" , כיוון שהוא שיחרר מעול הפאודליזם. כך לפחות אומר מיקל בלומברג בנאום שנשא במאי האחרון בניו יורק, ומתומלל פה, תחת הכותרת "The tragic lag between what we know and what we do".
אוויר ערים צלול כיין
בימי הביניים נהגו לומר ש-"city air is freer" , כיוון שהוא שיחרר מעול הפאודליזם. כך לפחות אומר מיקל בלומברג בנאום שנשא במאי האחרון בניו יורק, ומתומלל פה, תחת הכותרת "The tragic lag between what we know and what we do".
הסלון האקולוגי, מואר!
אתמול הייתה לנו מסיבת חנוכה מפתיעה. באו המון אנשים, חלקם הגדול מקרוב, חלקם הלא מבוטל אינני מכירה כלל. אדייק ואומר - לא הכרתי, עד אתמול.
תמר הגיעה לכאן בבוקר ועשתה קסמים. בערב היו לנו אורות קריסמס מהבהבים, נרות בצנצנות תלויות מהעצים וענפים ענקיים של איזה שיח טרופי ענק מאחת החצרות בשכונה. לא חתכנו אותם חלילה, מצאנו אותם חתוכים ומושלכים במכולה והם עשו לנו חלק ענק מההבדל. כל מה שהיה מיותר עבר ליום אחד לחדר השינה וכל מה שנשאר שיחק תפקיד של רקע למפגש חברתי-קולינארי כייפי.
אז מה היה לנו? חוץ מהחיוכים של תמר ונרות חנוכה שאלון הדליק בכישרון מוסיקלי רב, היו גם המון אורחים מעניינים, ששתו מהפונץ' (תודה לכל מי שהביא יין - ותרם לנס הפונ'ץ שלא נגמר), יין אורגני של יקב בשן שאסף לקח עליו אחריות, ואחר כך פגש את שחר הכותבת המוכשרת שאנו תקווה כי תתרום מהגיגיה לעץבעיר בקרוב. הם שוחחו על בניה ירוקה (שחר היא מי שכתבה בכישרון על הדירה האקולוגית שלנו). כמובטח, היו לביבות, חלקן מהמטבח שלי, אבל אלה של ניב לקחו את שלי בסיבוב, וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע, הוא גם הביא סופגניות נאות שהיו פשוט מעדן. יפעת הביאה סופגניות קצת יותר מסורתיות - ועדיין אפויות במקום מטוגנות. השמועה אומרת שהן היו מצויינות, לצערי לא הספקתי לטעום - הן נעלמו כל כך מהר. היו גם תפוחי אדמה סגולים ובטטות ברוטב קוקוס חריף, מעשה ידיה של תמר שמשום מה לא התגאתה בתבשיל שלה למרות שכולם התחננו שתיתן מתכון. אני עברתי בין האורחים עם שתיה, נבטוטים לתבשיל, ובסוף גם תה.
בשעה אחת בלילה קרה הקסם הכי גדול. חבורת אנשים שמעולם לא פגשתי לפני כן עזרו לי להעביר את כל תכולת הסלון חזרה למקומה, כך שאוכל להגיע למיטתי בשלום. השיחות המשיכו והמשיכו גם תוך כדי סידור הבית, הרבה אחרי שהתאורה הרגילה חזרה. בסוף, אחרי שכולם הלכו, הלכתי גם אני לישון, עם חיוך גדול - זה היה סלון אקולוגי במיטבו. ואני רוצה עוד.
מה זו צרכנות רגועה?
צרכנות, כפי שעולה משמה, היא צורך. אלה שמוותרים עליה, פעמים רבות גם מתרחקים מהעיר. אבל להיות כאן, באמצע תל אביב ולא לקנות כלום? למה בעצם? אם נברר מה מזיק בצרכנות, נגלה שיש הרבה דרכים לצרוך ולהועיל בה בעת. כיף גדול!
כמו שלומדים בכלכלה, השוק הוא הלב הפועם של הקהילה האנושית. שם נפגשים הקונים עם המוכרים, מחליפים ביניהם סחורה וכסף, וגם רעיונות וערכים. אבל השוק שוקק החיים הזה שבו מבטים נפגשים ויד נוגעת ביד כשהכסף עובר בעלים, השתנה לנגד עינינו המשתאות. כן, יש שוק הכרמל, אבל את שוק האתרוג ביפו כבר הפכו לקניון, וכשאנשים אומרים "שוק" הם ברב המקרים מתייחסים למשהו וירטואלי ששולט איכשהו בחיינו ולא בהכרח עושה לנו טוב. לא אכנס לזה כאן, אני רוצה להתמקד בדרך שלנו להחזיר את הטוב שבשוק. הנה כך -
קורס בניית טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל - בחיפה
מתארגן בקרוב קורס בניית טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל.
הקורס יתקיים בשני סופי שבוע, ובו תבנה טורבינת רוח אופקית על פי התוכניות של Hugh Piggot. הקורס יועבר ע"י אולג אורדינסקי ואולג סופריאגה, לפרטים נוספים נא לפנות לאולג אורדינסקי: ordeor at gmail.com, 052-3416984
הטיט ואני
יום אחד הופיעה שקית צהובה בגינה. כנראה שארית מאיזה תיקון בכיכר או באחת הדירות. לא חסרים בגינה דברים תמוהים אז לא טרחתי להזיזה ממקומה וגם לא בדקתי מה יש בה. היה די ברור שמדובר בחצץ או בחול וחשבתי שיום אחד אגלה מה יש בה, ואולי יהיה לזה שימוש. כל כך הרגלתי אליה שהיא הפכה להיות חלק מהגינה.
ביום אחר ביקרתי בבית ביאליק, שם סגרתי עסקת חבילות שי לראש השנה. בין לבין פגשתי פועלים שעמלו על שיפוצים במקום ומכיון שעסקו בטיוח, התפתחה לה שיחה על טיח. אחרי ששמעו על מעשי בחדר האמבטיה, יעצו לי להשתמש בטיט, שהוא תערובת שיש בה סיד. נזכרתי שיאיר אכן הוסיף סיד בור בחלק מתערובות הטיח שהכין. אבל כל הסיד שהשאיר נוצל לסיוד הקירות אצלי באמבטיה ואחר כך אצל אריאל על הגג... הפועלים בבית ביאליק בכלל המליצו להשתמש בתערובת טיט מוכנה, ואחד מהם שלח אותי לפינה בחצר שם שפך שארית טיט שכזו. אספתי את השארית הביתה וניסיתי. אכן, התערובת שהתקבלה הייתה נוחה לעבודה, דביקה במידה, חלקה ונעימה.
עבר חודש. והנה נגמר החול מחצבה שהבאתי ממודיעין וגם החול האדום שיאיר השאיר, אז התחלנו להשתמש בסתם חול מהגינה. ואז פתאום נזכרתי בשקית הצהובה...
סוף סוף מדפים!
וואו. קשה לי לתאר את השינוי שהביאו איתם המדפים הללו לחיי בדירה. הם היו כל כך חסרים כל כך דרושים כל כך הרבה זמן, והנה הם כאן. יום אחד הוחלט שלא, לא נחכה עד אחרי שהאמבטיה תהייה גמורה - כי האמבטיה תיקח עוד מספר חודשים, והמדפים יכולים להפוך למציאות ביומיים. ופתאום כך היה.
הדלתות של הארון מחדר השינה בשדרות נורדאו הפכו למשטחי מדף בחיתוך מהיר בנגריה בפלורנטין. אחרי זה נזכרתי להתחבר לאורי בן צבי, שיש לו סטודיו עבודה בעץ (ולא רק) גם הוא בפלורנטין. אורי הוא מעצב תעשייתי מוכשר להפליא שגם מלמד במכון הטכנולוגי בחולון וגם מתמיד לעבוד רק עם עצים ממוחזרים. על הרקע הזה היה לנו קל להתחבר.
אורי מייצר קרשי חיתוך נהדרים אותם ניתן לרכוש כאן בעץבעיר. אבל נחזור מדפים. לקחנו עצים יפיפיים שהם בעצם חלק ממשטחי הרמה. מצאנו אותם במחסן חומרי בניין, גם הוא בפלורנטין ולקחנו אותם ברשות, כי כנראה שממש לא היה בהם צורך. ניר יסעור השתמש בהם בבניית המטבח (עליו למרבה הבושה עוד לא סיפרנו באתר), ועכשיו השתמשנו בהם לתמיכת המדפים. בן מדד וחישב, אורי חתך, חנן בא לחבר הכל ויחד עם בן ואנוכי (אמונה בעיקר ע ניקיונות והבעת דעה, אה וגם משיחה בשמן פישתן), תלינו אותם.
והם כל כך יפים, ולגמרי משנים את החיים.
תודה כולם!
עכשיו אפשר לחזור לאמבטיה...
מאמרון בעיתון על גינון אקולוגי
סליחה על הטשטוש.
ניתן לראות את התמונה בגדול יותר אחרי הקלקה עליה
ייעוץ להקמת גינה אקולוגית
עודד מציע: ייעוץ להקמת גינה אקולוגית בחצר הבית של המזמין. עלות: 150 שח לשעה (בתל אביב, במידה שמדובר מחוץ לתל אביב העלות תכלול עלות נסיעה ותוספת עבור זמן הגעה, זאת במידה ומדובר במיקום לא רחוק מידיי) oded.meshulam@gmail.com
היעוץ כולל: חשיבה כללית, יעוץ וטיפים, יעוץ לגבי מערכת השקיה, קומפוסט בגינה,רשימות צמחים, רשימות כלים וחומרים, משיכת ציפורים ופרפרים, יעוץ בוטני, לימוד על גידול ירקות ועוד
עודד משולם
מעצב גינות אקולוגיות , גינון קהילתי עירוני ומדריך קומפוסט תולעים אדומות
מעביר סדנא על הקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות ליחצי על הלינק
הפרכת שני מיתוסים בנושא תולעים אדומות- קומפוסט
סליחה, אבל שלשולי אדמה אדומים לא נהנים כלל ועיקר מכך שמחלקים אותם לחצי ולהוסיף אותם לערמת הקומפוסט הרגיל זה לא עובד. תיכף אסביר ואפריך את שני המיתוסים הללו. תולעי אדמה מהוות גורם משמעותי במעגל והמחזוריות הטבעית של חומרים בטבע. אני מעביר סדנא על הקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות.
עלים שנושרים אינם זמינים לשורשים אלא לאחר שעברו תהליך פירוק בו משתתפים גם השלשולים. מה שנקרא גם תולעים אדומות הן זן של שלשולי אדמה אך לא מקומיות. מדוע אין עלינו להוסיף את התולעים האדומות לערמת הקומפוסט הרגיל שלנו? כמה סיבות. א: זה לא עובד, ב. בשל סוגיית זן פולש. אגב את השלשולים המקומיים (שהם גדולים יותר ולבנים יותר) ניתן להוסיף לתוצרי הקומפוסט שלכם הרבה אחרי שהתקרר והורטב על ידכם אך הן יעשו את העבודה באיטיותם האופינית. ואם הן קיימות בגינה בכל מקרה הן תגענה לערמה ממתחת. תולעי אדמה אדומות רעבות יותר ומתאימות למיכל נפרד מן הקרקע ואינטנסיבי במזון. לכן מתאימות לנו לפירוק מרוכז של שאריות מזון. הרבה אנשים ניסו להוסיף תולעים אדומות לקומפוסטר שלהם ולא הבינו מדוע התולעים נעלמו. לרוב תולעים אדומות לא יכולות לשרוד את התנאים הישראלים של יובש. ואם כבר הצליחו לשרוד הרי שחטאנו בפיזור של זן פולש. אם רוצים להשתמש בתולעים אדומות למיחזור שאריות מזון יש ללמוד כיצד לנהל חוות וורמי-קומפוסט (מלשון worm). מיכל כזה לא מוגבל במיקומו וניתן למחזר שאריות מזון גם בקומה ה 18.
סדנת קומפוסט תולעים אדומות - הקומפוסט העירוני - הפרקטיקה - ירושלים - נובמבר 2012
בואו לראות בעיניים כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8
להרשמות לסדנא שילחו מייל
oded.meshulam@gmail.com
הפרכת שני מיתוסים בנושא תולעים אדומות- קומפוסט
סליחה, אבל שלשולי אדמה אדומים לא נהנים כלל ועיקר מכך שמחלקים אותם לחצי ולהוסיף אותם לערמת הקומפוסט הרגיל זה לא עובד. תיכף אסביר ואפריך את שני המיתוסים הללו. תולעי אדמה מהוות גורם משמעותי במעגל והמחזוריות הטבעית של חומרים בטבע. אני מעביר סדנא על הקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות.
עלים שנושרים אינם זמינים לשורשים אלא לאחר שעברו תהליך פירוק בו משתתפים גם השלשולים. מה שנקרא גם תולעים אדומות הן זן של שלשולי אדמה אך לא מקומיות. מדוע אין עלינו להוסיף את התולעים האדומות לערמת הקומפוסט הרגיל שלנו? כמה סיבות. א: זה לא עובד, ב. בשל סוגיית זן פולש. אגב את השלשולים המקומיים (שהם גדולים יותר ולבנים יותר) ניתן להוסיף לתוצרי הקומפוסט שלכם הרבה אחרי שהתקרר והורטב על ידכם אך הן יעשו את העבודה באיטיותם האופינית. ואם הן קיימות בגינה בכל מקרה הן תגענה לערמה ממתחת. תולעי אדמה אדומות רעבות יותר ומתאימות למיכל נפרד מן הקרקע ואינטנסיבי במזון. לכן מתאימות לנו לפירוק מרוכז של שאריות מזון. הרבה אנשים ניסו להוסיף תולעים אדומות לקומפוסטר שלהם ולא הבינו מדוע התולעים נעלמו. לרוב תולעים אדומות לא יכולות לשרוד את התנאים הישראלים של יובש. ואם כבר הצליחו לשרוד הרי שחטאנו בפיזור של זן פולש. אם רוצים להשתמש בתולעים אדומות למיחזור שאריות מזון יש ללמוד כיצד לנהל חוות וורמי-קומפוסט (מלשון worm). מיכל כזה לא מוגבל במיקומו וניתן למחזר שאריות מזון גם בקומה ה 18.
סדנת קומפוסט תולעים אדומות - הקומפוסט העירוני - הפרקטיקה - ירושלים - נובמבר 2012
בואו לראות בעיניים כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8
להרשמות לסדנא שילחו מייל
oded.meshulam@gmail.com
הפרכת שני מיתוסים בנושא תולעים אדומות- קומפוסט
סליחה, אבל שלשולי אדמה אדומים לא נהנים כלל ועיקר מכך שמחלקים אותם לחצי ולהוסיף אותם לערמת הקומפוסט הרגיל זה לא עובד. תיכף אסביר ואפריך את שני המיתוסים הללו. תולעי אדמה מהוות גורם משמעותי במעגל והמחזוריות הטבעית של חומרים בטבע. אני מעביר סדנא על הקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות.
עלים שנושרים אינם זמינים לשורשים אלא לאחר שעברו תהליך פירוק בו משתתפים גם השלשולים. מה שנקרא גם תולעים אדומות הן זן של שלשולי אדמה אך לא מקומיות. מדוע אין עלינו להוסיף את התולעים האדומות לערמת הקומפוסט הרגיל שלנו? כמה סיבות. א: זה לא עובד, ב. בשל סוגיית זן פולש. אגב את השלשולים המקומיים (שהם גדולים יותר ולבנים יותר) ניתן להוסיף לתוצרי הקומפוסט שלכם הרבה אחרי שהתקרר והורטב על ידכם אך הן יעשו את העבודה באיטיותם האופינית. ואם הן קיימות בגינה בכל מקרה הן תגענה לערמה ממתחת. תולעי אדמה אדומות רעבות יותר ומתאימות למיכל נפרד מן הקרקע ואינטנסיבי במזון. לכן מתאימות לנו לפירוק מרוכז של שאריות מזון. הרבה אנשים ניסו להוסיף תולעים אדומות לקומפוסטר שלהם ולא הבינו מדוע התולעים נעלמו. לרוב תולעים אדומות לא יכולות לשרוד את התנאים הישראלים של יובש. ואם כבר הצליחו לשרוד הרי שחטאנו בפיזור של זן פולש. אם רוצים להשתמש בתולעים אדומות למיחזור שאריות מזון יש ללמוד כיצד לנהל חוות וורמי-קומפוסט (מלשון worm). מיכל כזה לא מוגבל במיקומו וניתן למחזר שאריות מזון גם בקומה ה 18.
סדנת קומפוסט תולעים אדומות - הקומפוסט העירוני - הפרקטיקה - ירושלים - נובמבר 2012
בואו לראות בעיניים כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8
להרשמות לסדנא שילחו מייל
oded.meshulam@gmail.com
הנחיות לרוכשי ובעלי תולעים אדומות
סדנאת תולעים אדומות - oded.meshulam@gmail.com
שלשולי הקרקע האדומים אינם זן מקומי. בכדי להקטין עד כמה שניתן התפשטות של תולעים אדומות במרחב הטבעי על חשבונם של השילשולי האדמה המקומיים. תולעים אדומות מיועדות לעשיית קומפוסט "קר" במיכל נפרד ומופרד מהאדמה. אין להוסיף את התולעים האדומות לערמת הקומפוסט הרגיל (כלומר ה"חם") בגינה. אלא אם מדובר בערמה גדולה בגינה מופרדת מאיזורים טבעיים. אין לשחרר את התולעים באיזורים טבעיים, במיוחד לא במקומות רטובים ולחים. רצוי לתת לדשן הקומפוסט המוכן שאותו הפרדנו מהתולעים "לנוח" תקופה של חודש ומעלה בתנאים יבשים יחסית בכדי לדווא שהתולעים שפיספסנו אינן חיות ושביצי התולעים בקעו והתולעים הקטנות מתו. עדיף לפזר את דשן הקומפוסט המוכן יבש או לח במעט או לסנן את הקומפוסט ברשת מעט רחבה יותר מרשת זבובים ורק אז להוסיף לגינה. למיטב ידיעתי התולעים אינן מתאימות לדייג.
אני מעביר סדנא על הקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות
בברכה, עודד
סדנת קומפוסט תולעים אדומות - הקומפוסט העירוני - הפרקטיקה - ירושלים - נובמבר 2012
בואו לראות בעיניים כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8
להרשמות לסדנא שילחו מייל
oded.meshulam@gmail.com
אורך הסדנא שעה וחצי. עלות: 50 שח' לאדם. 90 שח לזוג. קניית תולעים במחיר מוזל למשתתפי הסדנא, 30 שח (במקום 40 שח ללא סדנא שזה הכי זול מכל מוכרי התולעים, תבדקו).
הנחיות לרוכשי ובעלי תולעים אדומות
סדנאת תולעים אדומות - oded.meshulam@gmail.com
שלשולי הקרקע האדומים אינם זן מקומי. בכדי להקטין עד כמה שניתן התפשטות של תולעים אדומות במרחב הטבעי על חשבונם של השילשולי האדמה המקומיים. תולעים אדומות מיועדות לעשיית קומפוסט "קר" במיכל נפרד ומופרד מהאדמה. אין להוסיף את התולעים האדומות לערמת הקומפוסט הרגיל (כלומר ה"חם") בגינה. אלא אם מדובר בערמה גדולה בגינה מופרדת מאיזורים טבעיים. אין לשחרר את התולעים באיזורים טבעיים, במיוחד לא במקומות רטובים ולחים. רצוי לתת לדשן הקומפוסט המוכן שאותו הפרדנו מהתולעים "לנוח" תקופה של חודש ומעלה בתנאים יבשים יחסית בכדי לדווא שהתולעים שפיספסנו אינן חיות ושביצי התולעים בקעו והתולעים הקטנות מתו. עדיף לפזר את דשן הקומפוסט המוכן יבש או לח במעט או לסנן את הקומפוסט ברשת מעט רחבה יותר מרשת זבובים ורק אז להוסיף לגינה. למיטב ידיעתי התולעים אינן מתאימות לדייג.
אני מעביר סדנא על הקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות
בברכה, עודד
סדנת קומפוסט תולעים אדומות - הקומפוסט העירוני - הפרקטיקה - ירושלים - נובמבר 2012
בואו לראות בעיניים כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8
להרשמות לסדנא שילחו מייל
oded.meshulam@gmail.com
אורך הסדנא שעה וחצי. עלות: 50 שח' לאדם. 90 שח לזוג. קניית תולעים במחיר מוזל למשתתפי הסדנא, 30 שח (במקום 40 שח ללא סדנא שזה הכי זול מכל מוכרי התולעים, תבדקו).
הנחיות לרוכשי ובעלי תולעים אדומות
סדנאת תולעים אדומות - oded.meshulam@gmail.com
שלשולי הקרקע האדומים אינם זן מקומי. בכדי להקטין עד כמה שניתן התפשטות של תולעים אדומות במרחב הטבעי על חשבונם של השילשולי האדמה המקומיים. תולעים אדומות מיועדות לעשיית קומפוסט "קר" במיכל נפרד ומופרד מהאדמה. אין להוסיף את התולעים האדומות לערמת הקומפוסט הרגיל (כלומר ה"חם") בגינה. אלא אם מדובר בערמה גדולה בגינה מופרדת מאיזורים טבעיים. אין לשחרר את התולעים באיזורים טבעיים, במיוחד לא במקומות רטובים ולחים. רצוי לתת לדשן הקומפוסט המוכן שאותו הפרדנו מהתולעים "לנוח" תקופה של חודש ומעלה בתנאים יבשים יחסית בכדי לדווא שהתולעים שפיספסנו אינן חיות ושביצי התולעים בקעו והתולעים הקטנות מתו. עדיף לפזר את דשן הקומפוסט המוכן יבש או לח במעט או לסנן את הקומפוסט ברשת מעט רחבה יותר מרשת זבובים ורק אז להוסיף לגינה. למיטב ידיעתי התולעים אינן מתאימות לדייג.
אני מעביר סדנא על הקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות
בברכה, עודד
סדנת קומפוסט תולעים אדומות - הקומפוסט העירוני - הפרקטיקה - ירושלים - נובמבר 2012
בואו לראות בעיניים כיצד לנהל תיבת תולעים לצורך מיחזור שאריות מזון.
יום ראשון, ה25 לנוב, 16:30. בגינה של מרכז זנגביל בירושלים, רח בלפור 8
להרשמות לסדנא שילחו מייל
oded.meshulam@gmail.com
אורך הסדנא שעה וחצי. עלות: 50 שח' לאדם. 90 שח לזוג. קניית תולעים במחיר מוזל למשתתפי הסדנא, 30 שח (במקום 40 שח ללא סדנא שזה הכי זול מכל מוכרי התולעים, תבדקו).
הפיטנה והבולדוזר הצהוב
הפיטנה (או בשמה הלטיני פלומריה מחודדת) היא אותו עץ טרופי מקסים נושא עלים גדולים ופרחים, לרב לבנים עם צהוב עז באמצעם, לפעמים ורודים. פרחים אלה נושרים כבר חודשיים בנדיבות לרצפה וכל מי שאף לו בפרצופו, אם יעבור ליד עץ פיטנה בליל קיץ חם, יאסוף פרח מהמדרכה אל אפו וינשום לרווחה.
היום בשבע אפס אפס שוב רעדו אמות הספים ועיני נפקחו למראה משהו צהוב וגדול שעבר מרחק מטרים ספורים ממני במורד רחוב אידלסון משמיע רעש איום ונורא. מזל ששיח ההרדוף האימתני הפריד בינינו כהרגלו. אני ראיתי אותו אבל הוא לא ראה אותי ממטר. בולדוזר גדול וצהוב. אם זה לא היה החיים האמיתיים שלי הייתי כבר אוחזת במגבת. עם פרחים.
אבל במקום זאת רק ניגבתי את פני אחרי צחצוח השיניים ויצאתי להשקות את הגינה. בזוית עיני ראיתי כמה ענפי פיטנה מושלכים על המדרכה, היכן שלרב יש רק פרחים- בודאי נפלו קורבן לתנועת כף בלתי זהירה. הלכתי לאסוף אותם. במקום פרחים בקערית מים, היום יהיה סידור פרחים של ממש. פילסתי את דרכי במדרכה שהפכה צרה מאוד מאז שהגיעו הבולדוזרים, הרמתי ענף ופסעתי חזרה מתעלמת בנון-שאלאנטיות מהבולדוזר, לא סופרת אותו ממטר, כאילו שבכלל לא התעוררתי בגללו הבוקר.
פתאום קול גברי מחוספס קורא אלי ואני כבר מנחשת שהולכים לנזוף בי על שאני מטיילת כאילו כלום מתחת וליד כפות ענק נעות להן מלאות בחול.
"היי, גברת!!" אני מפנה את ראשי עם אף מכווץ והאיש בתוך הבולדוזר אומר לי: "שימי את זה באדמה, יצמח לך עץ!" האף מתרחב וחוזר למקומו:"באמת?" "באמת!!" אומר הנהג הנחמד בקול ממש לא מחוספס ואפילו מחייך.
מאוחר יותר בועז שחם מהמשתלה העירונית מתקשר במקרה. אני שואלת אותו לשמו של העץ והוא מבאר. וגם נותן הוראות מדויקות. מייבשים את הענף, סתם על האדמה, בשמש. אחרי כמה ימים הפצע (איפה שחתכנו את הענף) מגליד ואז שותלים את הענף והעץ המקסים יצמח!
הפנתי מבט אל הפלומריה שכבר הסתדרה לה בכלי הזכוכית הכחול שדניאל נתן לי ביום שבת הקודם וחייכתי כשבולדוזר צהוב עשה עוד סיבוב בכיכר. ביתיים אסתפק בסידור פרחים ובעץ אצל השכנים. בגינה יגדלו עצי מאכל.
הוצב בגינה מיכל שלשולי אדמה אדומים
גם ללא גינה ניתן למחזר שאריות מזון דיי מהר ולייצר דשן איכותי ומרוכז אני מלמד כיצד לשדרג כל תיבה קופסה או מיכל בכדי שישמש חוות תולעים למיחזור להרשמה oded.meshulam@gmail.com עלות 70 שח, בתל אביב. מידע נוסף בסדנאות אקולוגיות בעיר. ושם בהקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות. לאחרונה ייצרתי שני מיכלים גדולים ליצור קומפוסט בעזרת שלשולי קרקע אדומים. אחד מהם כבר בשימוש אמיתי בגינה. שווה לבוא ולהתעניין. המיכל נחשב גדול יחסית. קיים מיכל נוסף כרגע בתוך המרכז. תמי מנהלת מיכל נוסף גם בחדר באמבטיה מאחורי הדלת. כמעט לא שמים לב
עודד
האמבטיה מתקדמת לכיוון הנכון
איכשהו אחרי כמה וכמה שבועות של עצירה בשיפוצים, שוב התכווננו העיניינים וחזרנו ללכלך את הידיים. חבר של העץ בן, אלוי שלומדת איתו פרמהקלצ'ר, וטלאל שמאז שעשה קצת פסיפס במטבח מחכה לחזור לעניין, וחנן שתמיד נותן יד כשצריך לבנות משהו, ואיתי הנגר החובב ועוד מתנדבים התקבצו בימים שונים בשבועיים האחרונים ופתאום האמבטיה מתחילה לזוז.
"מסה קריטית" and check out bike co-op sopo
הצטרפו ל"מסה קריטית". זוהי רכיבה חד חודשית משותפת של רוכבי אופניים הבאים לקדם את נושא התחבורה הידידותית ביותר שיש.
limor writes
חובה לרכב חבושים בקסדה, תכנס לתוקפה כאשר יתוקנו תקנות לחקיקה של גלעד ארדן. בינתיים עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ, הקוראת להגבלת גיל חובשי הקסדה, וכן עברה בשעה טובה הצעת החוק לעידוד תחבורת אופניים, שיזמה עמותת ישראל בשביל אופניים וגם בה, סעיף הקורא להגבלה של החובה לחבוש קסדה לילדים עד גיל 16, ברכיבה בכבישים בין עירוניים וברכיבה ספורטיבית.
לעדכונים כנסו לאתר ישראל בשביל אופניים bike.org.il ואולי אפילו תצטרפו לצוות שנותן לחקיקה רוח גבית.
check out bike co-op sopo
http://www.sopobikes.org
a place in Atlanta where you can come and learn how to fix your own bike, assemble your own bike and get to know the biking people in your city
great
Oded
(i am just abroad so that why the English)
be back soon
שירלי באה לצלם
שירלי אוהבת לצלם. תחביב, אבל עם הרבה השקעה. תהליכים של בנייה ויצירה עושים לה את זה - חלוציות היא קוראת לזה, בלי בושה, וזה מה שהיא מצאה בשפע בדירה המשתפצת של עץ בעיר בכיכר ביאליק. אז אנחנו ואתם נהנים מתמונותיה, המקשטות ענף זה, וחשים בהן את ההתלהבות.
היא ביקרה כאן מספר פעמים ותמונותיה כבר קישטו את האתר והן מככבות בשומר-המסך שלנו שמתפקד כמצגת שיקופיות. עכשיו הגיע הזמן לגלריה - המיטב שבמיטב.
טורבינות רוח לת"א!
כתבתי כבר כמה דברים על טורבינות רוח עירוניות, והם מופיעים פה למשל. לאחרונה, הודות ליוזמה מבורכת של שר התשתיות שלנו, עובדים במשרדי רגולטור החשמל על תעריפים מיוחדים לטורבינות רוח קטנות. טורבינות רוח, שאדם בודד יוכל להתקין על גג ביתו, ולספק חלק מתצרוכת החשמל.
אז זהו, שאני רוצה לומר כאן כמה מילים על המילים שהודגשו במשפט האחרון. על גג ביתו. לא, אין זה מומלץ להתקין טורבינת רוח על גג הבית, מכמה סיבות. בפוסט הזה אני רוצה לומר כמה מילים על טורבינת רוח ביתית, וטורבינת רוח עירונית בפרט. המון ממה שאני אומר נכתב ברוח ניסיונם של אחרים כגון Paul Gipe.
טורבינות רוח לת"א!
מאמר מאת חנן לוי, גנן עץבעיר לענייני אנרגיות מתחדשות
כתבתי כבר כמה דברים על טורבינות רוח עירוניות, והם מופיעים פה למשל. לאחרונה, הודות ליוזמה מבורכת של שר התשתיות שלנו, עובדים במשרדי רגולטור החשמל על תעריפים מיוחדים לטורבינות רוח קטנות. טורבינות רוח, שאדם בודד יוכל להתקין על גג ביתו, ולספק חלק מתצרוכת החשמל.
אז זהו, שאני רוצה לומר כאן כמה מילים על המילים שהודגשו במשפט האחרון. על גג ביתו. לא, אין זה מומלץ להתקין טורבינת רוח על גג הבית, מכמה סיבות. בפוסט הזה אני רוצה לומר כמה מילים על טורבינת רוח ביתית, וטורבינת רוח עירונית בפרט. המון ממה שאני אומר נכתב ברוח ניסיונם של אחרים כגון Paul Gipe.
כמה צורך מכשיר חשמל?
הדף מתורגם מאתרו של Michael Blue-Jay.
הדרך הכי פשוטה למצוא כמה צורך מכשיר חשמל ביתי, היא להסתכל על התווית שלו! על כל מכשיר ישנה תווית שמצינת כמה וואט צורך המכשיר, או כמה זרם. לעיתים התווית מוטבעת ישירות על הפלסטיק או מעטפת המתכת של המכשיר. התווית לעיתים מתחבאת, מאחורי המכשיר או בצידו. אם יש ממיר AC-DC אז עליו תהיה התווית (כמו במטען פלאפון או מחשב נייד למשל). אם כתוב שהמכשיר צורך 1 אמפר, אז מכפילים את זה במתח - 220 וולט - כדי לקבל 220 וואט. במקרה שמצוין הזרם על השנאי והכוונה למתח DC, אז צריך להכפיל במתח DC המתאים. למשל אם כתוב 0.5 אמפר על 9 וולט, אז מדובר ב-4.5 וואט.
בטח שמתם לב שלעיתים כתוב 220-230 וולט, ולא רק 220. המתח משתנה, ומכשירים מתוכננים לתחום מתחים. היום לא נדיר למצוא מכשירים שרשום עליהם 100-240 וולט, שזה בערך כל התחום האפשרי בעולם (ארה"ב 110, עד בריטניה 240 וולט). בישראל, תכפילו את הזרם ב-220 וולט, כי זה המתח הממוצע של הרשת.
נקודות חשובות :
כמה צורך מכשיר חשמל?
הדף מתורגם מאתרו של Michael Blue-Jay.
הדרך הכי פשוטה למצוא כמה צורך מכשיר חשמל ביתי, היא להסתכל על התווית שלו! על כל מכשיר ישנה תווית שמצינת כמה וואט צורך המכשיר, או כמה זרם. לעיתים התווית מוטבעת ישירות על הפלסטיק או מעטפת המתכת של המכשיר. התווית לעיתים מתחבאת, מאחורי המכשיר או בצידו. אם יש ממיר AC-DC אז עליו תהיה התווית (כמו במטען פלאפון או מחשב נייד למשל). אם כתוב שהמכשיר צורך 1 אמפר, אז מכפילים את זה במתח - 220 וולט - כדי לקבל 220 וואט. במקרה שמצוין הזרם על השנאי והכוונה למתח DC, אז צריך להכפיל במתח DC המתאים. למשל אם כתוב 0.5 אמפר על 9 וולט, אז מדובר ב-4.5 וואט.
בטח שמתם לב שלעיתים כתוב 220-230 וולט, ולא רק 220. המתח משתנה, ומכשירים מתוכננים לתחום מתחים. היום לא נדיר למצוא מכשירים שרשום עליהם 100-240 וולט, שזה בערך כל התחום האפשרי בעולם (ארה"ב 110, עד בריטניה 240 וולט). בישראל, תכפילו את הזרם ב-220 וולט, כי זה המתח הממוצע של הרשת.
נקודות חשובות :
כמה עולה חשמל?
למרות הרצון העז לענות על השאלה הזאת במונחים סביבתיים וחברתיים, אני אנסה לענות על השאלה הכספית קודם כל.
התעריף הקבוע לצרכן ביתי מורכב משני חלקים, כך זה מופיע באתר חברת חשמל:
תשלום קבוע חודשי בש"ח - 14.89 כולל מע"מ
תשלום אחיד לקוט"ש באגורות - 54.84 כולל מע"מ
זה מחיר זול. כן, מחיר החשמל בישראל זול.
כמה עולה חשמל?
למרות הרצון העז לענות על השאלה הזאת במונחים סביבתיים וחברתיים, אני אנסה לענות על השאלה הכספית קודם כל.
התעריף הקבוע לצרכן ביתי מורכב משני חלקים, כך זה מופיע באתר חברת חשמל:
תשלום קבוע חודשי בש"ח - 14.89 כולל מע"מ
תשלום אחיד לקוט"ש באגורות - 54.84 כולל מע"מ
זה מחיר זול. כן, מחיר החשמל בישראל זול.
לשבת בגינה
היום אפרת באה ותפשה טרמפ על הזנב של הזמן של ניר כאן, חצי שעה לפני החשכה. ניר סיים בדיוק את בניית המנבטה והיה מוכן לעוד פרןיקט אחד קטן. זה נימצא מיד בדמות אוסף הכסאות השבורים שלנו בגינה. דבק פלאסטי, שאריות של עצים, והמסור החשמלי של ניר נכנסו לפעולה, ותוך זמן קצר הפכו שברי רהיטים וקצוות של קרשים לאוסף אקלקטי של רהיטי גן שימושיים להפליא.
איזה כיף לשבת בגינה! בדיוק בזמן בשביל בתים מבפנים.
וכבר דברים צומחים - ומקלות תופים ואריה
הונבטו ונשתלו, עגבניות, שמיר, מנגולד, מלפפונים, ריחנים (בזיל). נזרעו באדמה דלעות . נשתלו אזוב, טגטס, לואיזה, מליסה, לענה שיחנית (שיבא) וכמה בשרניים.
בזמן פעילות בגינה מצאה תמר מקלות תיפוף. הזויי ללא ספק !!. התברר שהם מהאיכותיים. לפני כמה שבועות נמצא אריה. כלומר פסל של אריה. אל דאג לא מסתובבים טורפי על בתל אביב בגלל הפעילות האקולוגית של עץ בעיר.
הערוגה שטופת השמש הפונה דרומה מתחילה ממש להראות מרשימה. ומתחילה להוות כרטיס כניסה נחמד לבאי הגינה.
עודד
בכל-זאת מטבח
כבר כמעט התרגלנו: הספלים בארגז, הכיריים (החשמליים) בפרוזדור, גרעינים, אגוזים ועשבים לחליטה על שולחן על-יד המחשב, ובקבוקי שמן על שולחן האוכל. כל זאת בהמתנה לנגר שיבוא וימשיך את הבנייה של המטבח, שיאיר התחיל.
והוא בא, ושמו ניר, ולוחות העץ, שאספנו, והמתינו בסבלנות, ומשטחי ההרמה, שנוספו אליהם, הוכנסו לתשבץ של תכנון המטבח, כשהם מוצבים במקום זה או אחר, בזווית זו או אחרת ומאפשרים לדמיין את התוצאה. חלקי העץ, שצפויים להירטב דרך קבע, צופו בשמן פשתן אמתי ושרף על בסיס עץ אורן מחנות "פיגמנטים".
עוד רבה העבודה, אך בינתיים נותר משטח עבודה, שהוא בעצם רק דגם, אך מאפשר שימוש לעבודה ולאחסון.
ועם השיפור בתנאים חוזרים ההרגלים הישנים והטובים: מכונת המיצים שבה לפנק אותנו, והקומקום שב לשרוק על הכיריים של גז.
עדיין אנו מחכים בכליון עיניים לארון ההנבטה, שיספק תנאי חושך ואור לשלבים השונים של ההנבטה, יהיה מאוורר ויאפשר שטיפתם בקלות, כולל טפטוף של מים מכלים העומדים לייבוש מעל משטח מחורר.
אלון.
סרטון כתבה מערוץ 10
בסרטון הזה מופיעה תמי צרי מעץ בעיר. בסרטון גם מופיעה הגינה הקהילתית במעוז אביב, אותם לויותי לאורך הזמן מהקמתה שנה שעברה כאיש הקשר של העירייה בנושא. ויעצתי להם בנושאי גינון ותכנון. מרגש לראות את הדברים מגיעים לתודעה של הרבה אנשים ללא נימת התנצלות. גם אם עדיין הכתבים מעדיפים לשים את הנושא האקולוגי כנושא מעט מיוחד ו"עשיר" - אך ניתן כבר לראות שגם זה מתחיל תהליך התתפוררות. , אגב, לגור בעיר ולהיות אקולוגי זה יותר אקולוגי מלבנות בית בכפר ולקחת עוד פיסת אדמה
תהנו
סרטון כתבה מערוץ 10
בסרטון הזה מופיעה תמי צרי מעץ בעיר. בסרטון גם מופיעה הגינה הקהילתית במעוז אביב, אותם לויותי לאורך הזמן מהקמתה שנה שעברה כאיש הקשר של העירייה בנושא. ויעצתי להם בנושאי גינון ותכנון. מרגש לראות את הדברים מגיעים לתודעה של הרבה אנשים ללא נימת התנצלות. גם אם עדיין הכתבים מעדיפים לשים את הנושא האקולוגי כנושא מעט מיוחד ו"עשיר" - אך ניתן כבר לראות שגם זה מתחיל תהליך התתפוררות. , אגב, לגור בעיר ולהיות אקולוגי זה יותר אקולוגי מלבנות בית בכפר ולקחת עוד פיסת אדמה
תהנו
סרטון כתבה מערוץ 10
בסרטון הזה מופיעה תמי צרי מעץ בעיר. בסרטון גם מופיעה הגינה הקהילתית במעוז אביב, אותם לויותי לאורך הזמן מהקמתה שנה שעברה כאיש הקשר של העירייה בנושא. ויעצתי להם בנושאי גינון ותכנון. מרגש לראות את הדברים מגיעים לתודעה של הרבה אנשים ללא נימת התנצלות. גם אם עדיין הכתבים מעדיפים לשים את הנושא האקולוגי כנושא מעט מיוחד ו"עשיר" - אך ניתן כבר לראות שגם זה מתחיל תהליך התתפוררות. , אגב, לגור בעיר ולהיות אקולוגי זה יותר אקולוגי מלבנות בית בכפר ולקחת עוד פיסת אדמה
תהנו
חדשות מרעישות בתחום הקולינרי (והאגו הפגוע)
לא עברו חמש דקות מרגע שכף רגלי דרכה לראשונה בביאליק 23, וכבר נוכסתי לטובת הכנת ארוחת צהריים. כלומר, לטובת ניקוי המטבח משראיות קיר מקולפות, מציאת משטח עבודה לא מתנדנד ובישול ירקות בסירים שהצבע בושל בהם קודם לכן.
אחרי שהתמקמתי לי בנוחות הרגשתי שוב כבעלת-בית - המטבח הוא ממלכה שבה אני ללא ספק יודעת מה לעשות - אלא שאז הופיעה לה תמי עם צרור סרפדים וחוביזות והעזה ברוב חוצפתה (הרי אני כאן בעלת הבית, לא?) להתערב לי בין הסירים.
בלב כבד מחששות החלטתי לנסות את הצעותיה הנלוזות - לאדות את הבצל במים ולא לטגן אותו (הטיגון יוצר יופי של טעם אבל גם הופך את השמן לשומן רווי), להשתמש במלח גס במקום מלח רץ, לקצוץ סרפדים (!) לסלט ולזרוק לתבשיל את כל שאריות הירקות שבמקרר. הסכמתי, אבל הייתי משוכנעת שהניסוי ייכשל והצטערתי שהתנדבתי למטבח ולא לטיח או עניין אחר.
בזמן שהסירים בעבעו להם התפניתי להרהר על האגו שלי ועל ההזדהות שלי עם ארוחת הצהריים שהובילה אותי למחשבות שחורות כ"כ.
אבל לא הספקתי לשקוע בזה, כי למרבה הפלא יצא לנו יופי של אוכל, למרות האנרגייה השלילית שהשפעתי עליו.
עם הזמן הוספתי לגלות שכשאני מבשלת את הירקות המופלאים שבבית של תמי (אורגניים, אלא מה) לא צריך להוסיף תבלינים, פשוט יש להם טעם עצמאי!
בתור חסידת האסכולה ההודית בתיבלון (כל המרבה - הרי זה משובח) נאלצתי להתקפל בפני המתיקות הטבעית ולבשל בלי.
בשלב הזה, לפחות, כבר לא לקחתי את הברוקולי באופן אישי כל כך.
עינת
כמה כדורי ארץ אני צריך ??
כאן תוכלו לחשב כמה כדורי ארץ היו צריכים להיות אילו כולם היו חיים בדיוק באופן בו אתם חיים (כלומר אורח החיים והאופן בו אנו משתמשים באופן אישי במשאבים) (כפי שכבר אני עשיתי- שני כדורי ארץ !! ואני עוד נוסע רק באופניים)
בשאלון כאן יש אנימציה נחמדה והשאלון מופנה לאוסטרלים. לא חייבים למלא כתובת אימייל וקיים מסלול קצר או ארוך לבחירתכם
https://auscalc.footprintnetwork.org/ecological_footprint.html
את השאלון הזה תוכלו למלא כישראלים.
http://earthday-dev.shs.net/footprint/info.asp
www.myfootprint.org
עודד
בינתיים הטיח אינו מתקלף
התקווה שתלינו בפריימר מתוצרת עצמית אינה נכזבת. התקרה מחזיקה מעמד, ולכן הכנו ממנו עוד ומרחנו שכבה על הקיר.
על הלבנים החשופות מרחנו תערובת של שמן פשתן וטרפנטין מעץ אורן, האמורה ליצור שכבה אטומה למים ורחיצה.
איך מודדים חשמל?
אני פותח בסדרת עלים, שיעסקו בבסיס של אנרגיה ביתית - חשמל.
אחד הפערים הקיימים בחברה שלנו, בין הצרכן והסביבה, קשורים בהבנה של מושגים בסיסיים באנרגיה, ואנרגיה חשמלית. הבנה זו מאפשרת להבחין בין התפל לעיקר, מה חשוב לשנות בהרגלי הצריכה ומה פחות רלוונטי.
הסדרה מתורגמת בעיקרה מאתרו של מיכאל צפור-כחולה, כל הזכויות שמורות - לו.
פרק ראשון - איך מודדים חשמל? או - מה זה בעצם הקוט"ש הזה שמופיע לי בחשבון החשמל... המשך המאמר
חקלאות עירונית גם בבת ים
גן עדן קטן זה שמו של הפרויקט בו אני מעורב לאחרונה. מדובר בפרויקט חקלאות עירונית קהילתית שיזמו צבי הלברכט ובנו כרם, אדריכל במקצועו, כאחד הפרויקטים בתוך הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני. העירייה הסכימה להקצות שטח עבור גינון של תושבים והוא הוכשר לכך (אישית הייתי מאוד שמח אם העירייה לא הייתה מגלחת את כל השטח ומסירה את כל הערכים הטיבעיים ממנו עד תום אך כשהתגלה הדבר היה זה מאוחר מידיי)
תושבים קיבלו במתנה שתילים וחלקה אישית למשפחה. אני העברתי הדרכות ויעוץ בנושא גדול החלקות, סוגי צמחים ואופני שתילה. היה כיף ואנשי השכונה הרבים שהגיעו נהנו מאוד ושמחו.
מיקום: רחוב קצנלסון 53 בת ים בסמוך לגן ילדים
פרטים נוספים על הפרויקט:
http://www.biennale-batyam.org/category_page.asp?id=47
חקלאות עירונית גם בבת ים
גן עדן קטן זה שמו של הפרויקט בו אני מעורב לאחרונה. מדובר בפרויקט חקלאות עירונית קהילתית שיזמו צבי הלברכט ובנו כרם, אדריכל במקצועו, כאחד הפרויקטים בתוך הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני. העירייה הסכימה להקצות שטח עבור גינון של תושבים והוא הוכשר לכך (אישית הייתי מאוד שמח אם העירייה לא הייתה מגלחת את כל השטח ומסירה את כל הערכים הטיבעיים ממנו עד תום אך כשהתגלה הדבר היה זה מאוחר מידיי)
תושבים קיבלו במתנה שתילים וחלקה אישית למשפחה. אני העברתי הדרכות ויעוץ בנושא גדול החלקות, סוגי צמחים ואופני שתילה. היה כיף ואנשי השכונה הרבים שהגיעו נהנו מאוד ושמחו.
מיקום: רחוב קצנלסון 53 בת ים בסמוך לגן ילדים
פרטים נוספים על הפרויקט:
http://www.biennale-batyam.org/category_page.asp?id=47
מנסים לאלף את המטבח המתקלף
לאחר האכזבה מהטיח המתקלף הבטחנו לא לומר נואש, וקיימנו. טוב, קל לומר בדיעבד, אבל איך זה היה נגמר, אלמלא הופיעו "הסמדרים", שהִגיעו מנאות סמדר ושיוו לִביאליק 23 מראה של חווה אקולוגית. בסבלנות מתמסרת וּמדידטיווית ממש גרדו ושייפו פעם אחר פעם, עד שהיה המטבח מוכן סוף-סוף לִצביעה. תודה!
במקום לקנות עוד מהפריימר היקר לצורך ניסויים הכנו בעצמנו פריימר מחלב, אדמה וקמח. בחלב יש קזאין, שהוא בעל תכונות של הדבקה.
מרחנו מחצית מתקרת המטבח בחומר זה ואת מחציתה האחרת באותו חומר בתוספת דבק מיוחד, המיועד לשימוש עם סיד. התחושה בעת ההברשה של התקרה בחומר, גם זה, שאינו מכיל דבק, דביקה מעט.
זה הזמן לאור איתן
אור שבאמת מאיר, במקום לחמם. אז הולכים ליוזמת האנרגיה הטובה, וקונים המון נורות פלורוסנט חסכוניות ובאים הביתה ומחליפים את כל נורות הליבון המרושעות (שמייצרות יותר חום מאור, נגמרות נורא מהר ובכלל הן אאוט). עכשיו מה עושים עם כל הנורות?
ובן, עץבעיר מוכן לקחת מכם את כל הנורות הללו! אנו ניצור מהם אהילים יפהפיים ונמכור אותם באירועי ההתרמה שלנו. כך תחסכו אשפה וגם תתמכו בעץבעיר! מה אתם אומרים?
דישון בשיחרור איטי. קמות הערוגות הראשונות המוגבהות לירקות
היום עיצבתי ערוגות מוגבהות בחזית הדרומית של הבית. הערוגות ישמשו לגידול ירקות וייהנו משעות שמש רבות בשל המיקום לדרום. זורחת במזרח ושוקעת במערב, נטיית השמש הינה תמיד לדרום. היא אינה עוברת ממש מעל ראשנו. בחורף נטייתה גדולה יותר ולכן רמת החימום נמוכה יותר. זהו חלק מהסיפור שעומד מאחורי עונות השנה.
שני דברים
שני דברים כיסיתי שם. לקחתי אדמת חול שנערמה לאורך השנים במבני השבילים בגינה הפנימית (וגיליתי אותם עוד) וכיסיתי ענפים ועלים במיקום הערוגה העתידית. כך הגבהתי את הערוגות לנוחות המגדלים החרוצים. אך הדבר השני שכיסיתי היה כוסות נייר מלאות אדמה שאותן הנחתי מסודרות על האדמה. זה מן ניסוי שאני עושה ומוצא דרך יצירתית לשימוש חוזר בכוסות הממולאות. במקור שימשו את קמפיין ח"ח של עץ בעיר מלפני כמה חודשים בו נאספו כוסות מבתי קפה וברים של קפה. בן הונבטו חמניות ופתק עם כתובת האתר צורף. מאז סוף הקמפיין חיכו הכוסות בגינה לגאולה.
לפני שכיסיתי באדמת החול פיזרתי קומפוסט מוכן ושחור. שורשי הירקות שישתלו יגיעו לחומר האורגני מתחת לשכבה העליונה ויהנו מפירות הפירוק.
ניתן גם להצניע גזעים בערוגות גדולות. העץ יתפרק מתחת לאדמה אט אט ויספק מזון לאורך זמן. דישון בשיחרור איטי
נסו
עודד
נורות פלורסנט קומפקטיות (נפ"ק)
מי כבר לא שמע על נורות פלורסנט קומפקטיות... אך עדיין, לא כולנו משתמשים בהם, ורובנו עדיין עובדים עם נורות הליבון, אותו גוף חימום שמפיק קצת אור כתופעת לוואי. הנה כמה סיבות להחליף את נורות הליבון הבזבזניות בנורות קומפקט פלורסנט חסכוניות עם אור חם:
אור בעץ
עוד מדרגה בעיצוב הפנים ובתחושת הביתיות: מנורת "איקאה", שהתגלגלה לידינו, נתלתה בפינת חדר העבודה והוארה באור חדש, פלורסנטי וחסכוני. מתגי חשמל בסגנון הישן והטוב, שהובאו מהדירה הקודמת, הותקנו במקום החדישים והמשמימים וקיבלו מסגרת של טיח הבוץ.
גם במטבח ובחדר השינה הותקנו נורות פלורסנט קומפקטיות וחסכוניות.
אלון
אור בעץ
עוד מדרגה בעיצוב הפנים ובתחושת הביתיות: מנורת "איקאה", שהתגלגלה לידינו, נתלתה בפינת חדר העבודה והוארה באור חדש, פלורסנטי וחסכוני. מתגי חשמל בסגנון הישן והטוב, שהובאו מהדירה הקודמת, הותקנו במקום החדישים והמשמימים וקיבלו מסגרת של טיח הבוץ.
גם במטבח ובחדר השינה הותקנו נורות פלורסנט קומפקטיות וחסכוניות.
אלון
המטבח מתקלף
הפתעות הן חלק מהתהליך. גירדנו בעדינות יחסית את הקירות והתקרה במטבח, כדי שכל פיסות הטיח הרופפות ייפלו. מרחנו את התקרה בשכבה של פריימר מיוחד, שאמור להתחבר מצד אחד אל הטיח ומהצד השני אל הצבע האקולוגי. הפריימר נקנה באקו-ארט. על-גבי הפריימר צבענו בשתי שכבות שלצבע על-בסיס קמח. ואז, בבוקר, גילינו, שהתקרה התפוררה, לאחר שהפריימר עם שתי שכבות הצבע נצמדו אליה חזק וכל המשקל הזה משך אתו שכבות נוספות, שהגירוד העדין שלנו לא הפיל.
לא נותרה בידינו ברירה, אלא לקלף ביסודיות את התקרה ובהזדמנות זו גם את הקירות. כעת אנו סותמים את הסדקים בשפכטל ואת העמוקים שבהם במלט בתוספת חול. בהמשך נמרח שוב שכבה של פריימר, ומעליו נתעקש להישאר אקולוגיים ונצבע בשכבות חדשות של צבע הקמח שלנו. הפעם זה לא יתפורר!
אלון
אנרגיה בעיר
אהלן. שמי חנן, ואני מצמיח היום ענף חדש בעץ בעיר. ענף אנרגיה.
אנו צורכים אנרגיה להמון שימושים ביום יום שלנו, ומספיק לחשוב על העובדה שה-2500 קלוריות, שהם דיאטה ממוצעת יומית, הם בערך 0.1 אחוז מהאנרגיה שאנו דורשים לנסיעה (שריפת בנזין) ממקום למקום, מיזוג (שריפת פחם בתחנת הכח) אוויר , תאורה וכו' (!). כלומר רוב האנרגיה שלנו משמשת לשאר הפעילויות היום יומיות שלנו, ולשינוע והגידול של המזון. אפשר להתייחס בכל פעולה שאנו עושים לעלות האנרגטית שלה, ולמעשה, אחד הדברים המגניבים בנושא האנרגיה הירוקה, הוא שבדרך כלל, אם אנו חושבים על דרך לבצע איזושהיא עבודה (תאורה, מיזוג , תחבורה...) בצורה יותר חסכונית - אנו נרוויח מזה לא רק מוסרית אלא גם כלכלית בטווח הארוך. דוגמא פשוטה - נורות קומפקט פלורסנט שעולות יותר כסף מנורות ליבון, מחזירות את ההשקעה תוך פחות משנה, כתוצאה מחיסכון החשמל, ומחזיקות שנתיים.
בענף אזכיר נושאים הקשורים בבידוד, הצללה ובניה ירוקה, תחבורה נקייה - אופניים ואופניים חשמליים, ואנרגיה נקייה - דוד שמש, פאנלים סולריים ואולי מילה על טורבינות רוח עירוניות. בעצם, הניסיון העיקרי שלי הוא עם טורבינות רוח קטנות, מערכות סולאריות פוטוולטאיות ואופניים חשמליות. אבל הדבר הכי חשוב בנושא אנרגיה-סביבה הוא שימוש מושכל באנרגיה - וזה קודם כל בידוד הבית, הצללה נכונה על החלונות השונים, ושאר עקרונות השימוש בחכם באנרגייה, חשמלית ואחרת, לחימום וקרור הבית.
המטרה העיקרית שלי היא לתת קישורים וכלים למי שרוצה לחסוך באנרגיה בעיר, ובעיקר חיבור לארגונים שכבר מנסים לעשות את זה.
עוד נושא שאני מקווה לגייס לו חברים דרך הענף, הוא קואפרטיב אנרגיית רוח. מילים על כך בהמשך.
האתר של מיכאל בלו ג'י הוא מקום נהדר ומקיף להתחיל (באנגלית) ואולי אתרגם קטעים לעברית עם הזמן. וכמובן אנרגיה חיובית
עץ במטבח
היום חזר אלינו יאיר, הנגר האומן האקולוגי, כדי לקחת סוף-סוף את הארון וחלקי העץ שאספנו ולהתחיל לעשות מהם מטבח. בשלב ראשון נתלה ארון המטבח בעל הפורמייקה התכלכלה, שהבאנו מהדירה הקודמת, וכמעט והתרגל כבר לעמוד על הרצפה במאונך.
ואז החלה האומנות האמתית: קרשים הוקצעו ונחתכו לפי מידה. מעל לארון נבנתה תמיכה ועליה נפרש מדף אוורירי עם מרווחים בין הקרשים. מדף זה יאפשר לנצל את הגובה הרב של התקרה לאחסון דברים, שאינם בשימוש יום-יומי. אח"כ הוצמדו אל הקירות קורות, שישמשו בסיס לתליית המדפים.
בשבוע הבא יחזור אלינו יאיר וימשיך במלאכה, ואנו מודים לו על כל יום, שהוא מפנה למעננו מזמנו היקר.
אלון
עץ במטבח
היום חזר אלינו יאיר, הנגר האומן האקולוגי, כדי לקחת סוף-סוף את הארון וחלקי העץ שאספנו ולהתחיל לעשות מהם מטבח. בשלב ראשון נתלה ארון המטבח בעל הפורמייקה התכלכלה, שהבאנו מהדירה הקודמת, וכמעט והתרגל כבר לעמוד על הרצפה במאונך.
ואז החלה האומנות האמתית: קרשים הוקצעו ונחתכו לפי מידה. מעל לארון נבנתה תמיכה ועליה נפרש מדף אוורירי עם מרווחים בין הקרשים. מדף זה יאפשר לנצל את הגובה הרב של התקרה לאחסון דברים, שאינם בשימוש יום-יומי. אח"כ הוצמדו אל הקירות קורות, שישמשו בסיס לתליית המדפים.
בשבוע הבא יחזור אלינו יאיר וימשיך במלאכה, ואנו מודים לו על כל יום, שהוא מפנה למעננו מזמנו היקר.
אלון
איזור פראי ואיזור "מתורבת" בגינה שלי
כשעברתי לגור היכן שאני מתגורר כרגע הבטתי בגינה והתחלתי לחלום. פרחים ירקות מטפסים עצים שבילים. עד לפני כמה שנים בחלום הזה לא ממש היו כלולים העשבים, הענפים היבשים, היובש הקיצי, והעלים שיושבים עוד משנה שעברה על פני הקרקע ללא הפרעה. כך אני חולם היום, את שני הדברים, הן את הגינון האקטיבי והן את הגינון הסבלני וסובלני, מתבונן, האיטי הרבה יותר. אני משאיר חלקים בגינה שלי ללא הפרעה. זה מתאים כמובן לאותם גינות שכבר קיים בהם איזור "טבעי" שכן בהרבה גינות רוב השטח הוא ב"הפרעה" והאתגר להפוך אותו לבר איננו דבר של מה בכך. אך אפשרי. גינון בר אקטיבי, כלומר יצירת גינת צמחי בר הינה דבר שדורש ידע ממש כגינון רגיל. זהו תחום מרתק שמעטים יודעים לעשותו בהצלחה רבה. יש לזכור, חל איסור לאסוף זרעים של צמחי בר מוגנים. אישור לאיסוף כזה יכול להינתן מרשות הטבע והגנים אחרי בחינת הבקשה. גינות בר קיימות וניתן ללמוד מהם. יש בכפר יהושוע (אילן טל), נתיב הל"ה (עתי) ונהלל (אצל ניצה ואלי) גינות שעדיין רק שמעתי עלייהם ועוד לא ביקרתי.
בסבך העשבים ש"נחת" והתכופף על פני הקרקע עוברות בהצלחה לטאות, חיפושיות. בענפים היבשים והלא גזומים מתמקמים עכבישים מענינים בשיח לא גזום יכולות הפרפרות להטיל ביצים וציפורים קטנות לחמוק ולנוח. אם רציתי שיבואו ציפורים לגינתי האיזור הפראי עובד מעולה. זרעים על צמחים וחרקים קטנים מהוים מקור מזון לפשושים ולבולבולים. אצלי הפשושים מלקטים כנימות מחלקת הירקות.
עודד
oded.meshulam@gmail.com
הגבת ורוצה שאשיב מייל? הוספ\י כתובת להשבה
האמבטיה מתחדשת
כמעט כל פריט בחדר האמבטיה דרש התייחסות וטיפול. הכיור המכוער והנמוך מדי הוחלף בכיור, שהובא מהדירה הקודמת (בינתיים הספיק ליפול עליו איזמל ולפעור בו חור, אך הסבונייה שהונחה על החור, מסתירה זאת באלגנטיות). הקירות, כמו בשאר הדירה קולפו מטיח מתפורר וייצבעו מחדש. הצנרת הבלתי-אפשרית הוחלפה בחדשה, שפויה יותר, אם כי לא מרהיבה ביופיה, ולכן היא תחופה בפסיפס של שברי אריחים. ברז בסגנון הימים ההם הותקן באמבטיה. ניאגרה מהדירה הקודמת הותקנה במקום המקומית השבורה. הציפוי ההזוי של הרצפה קולף והרצפה המקורית נחשפה.
אלון.
מלת היום: שפכטל
מתכוננים לצביעת הקירות באמבטיה ובמטבח בצבעים אקולוגיים. בשלב הראשון גרדנו את הקירות כדי להפיל כל מה שמתפורר. לנוכח החורים והשקעים בקירות, היינו קצת מאכזבים, פחות יצירתיים ופחות אקולוגיים, והשתמשנו בתערובת של מלט, חול ומים.
הצצה לסדנת הטיוח הקרבה
הצצה לכמה מהעבודות, שנעשה במסגרת סדנת השיפוצים האקולוגיים בסוף השבוע הקרוב:
התמונות מראות כמה מהשלבים של הכנת הטיח הכהה, המבוסס על עיסת נייר, חרסית וקש, והשימוש בו לטיוח המדרגה בחדר השינה.
דוגמאות לטיוח של הקיר אפשר לראות כאן. זהו טיח בהיר יותר, שיש בו יותר חול ופחות חרסית.
משחק ילדים
היה תענוג גדול לראות את הצעירים שפקדו את עץבעיר ברח' ביאליק בתקופה האחרונה. דור חדש ומשובח. בעצם לקחנו את משחקי הילדים והראינו שאפשר להסב אותם למלאכות מועילות. כששאל אותי היום ילד, כשקיבענו את ארון הכלים בגינה במעוז אביב, למה צריך היה לקנות מלט, הבנתי מחדש, שאנחנו במשחק הנכון.
תמונות בהקשה על הכותרת.
אלון
שוקעים בבוץ בהתנדבות
זה שהנסים הפכו לשגרה, לא גורם לנו להפסיק להתרגש. החל מיום שלישי הציפו את הדירה מתנדבים, רובם מסמינר הקיבוצים וסחו"ג, חדורי רצון לעזור וללמוד תוך-כדי-כך ובעלי רמות שונות של ידע וניסיון בפרמקלצ'ר. תודתנו העמוקה לכולם.
הייתה זו סדנה, שעיקרה ציפוי השפריץ הבלתי-נסבל שבחדר השינה ע"י טיוח בטיח, העשוי מעיסת נייר מההיסטוריה, חרסית וחול, שני אלה באדיבות "חווה ואדם". תענוג אמתי לעבוד עם החומר הזה, לאחר זמן קצר של אימון. להכנת עיסת הנייר, הושרה הנייר במים, נחתך לחתיכות קטנות, נטחן במערבל ולבסוף נסחטו המים. לאורך שניים מהקירות נבנתה מדרגה ממכלי פלסטיק משומשים, שהבורגו לקירות, מולאו בפסולת בניין ושאר אשפה וכוסו בלוחות הגבס שאספנו, ומעליהם נפרשה רשת כדי לאפשר טיוח. שברי האריחים הודבקו לאורך תחתית המדרגה ליצירת פנל.
הקדשנו זמן גם לניקוי הגינה ולגיזום קל והקמנו את ערימת הקומפוסט. הניקוי חשף את השבילים המקוריים ושרידים של שולחן אוכל ושולחן שחמט. ואז הוליך אותי אפי בעקבות ריח משכר של פריחת הדרים היישר אל עץ התפוז ואל פרותיו הטעימים, שנמצאו פזורים על האדמה. משלוח של מזון אורגני נחת, והמטבח כבר מתפקד.
נשמע טוב, אבל כעבור יומיים, עם כל הרצון והמאמץ, עוד רבה העבודה, ואז נחת אצלנו אורי, שהראה לנו איך יוצאים מהבוץ בכמות ובאיכות, ואף באומנות. ובכל-זאת, סוף השבוע כבר כאן, ביום ראשון תמי ולבלב, החתולה, נכנסות לגור כאן, וזה לא נראה כמו חדר שינה... מה יהיה? נסתדר!
תמונות בהקשה על הכותרת וגם כאן וכאן.
אלון
רבותיי, ההיסטוריה ממוחזרת!
שבת בצהריים במשכן המתפנה בנורדאו, וההיסטוריה המפוארת של תמי יוצאת מהארון ומתפזרת בחדר, תוך העלאת זיכרונות מרגשת, משעשעת ומעוררת הרהור. למעט כמה ניירות בעלי ערך, תמי נחושה בדעתה להפוך את מרבית הניירות לחומר גלם לציפוי קירות ורהיטים וכיוצא בזה, והניירות ממוינים בהתאם בעזרתנו. במקביל אוסף עודד בגינה שאריות ענפים, כוסות ריקות מפרויקט החמניה, בקבוקי זכוכית ריקים ושאר מציאות ומעמיס אותם על המכונית להעברה לביאליק. מציאה מעניינת במיוחד: אופניים חלודים בתוככי שיח מעוררים בדמיונו הקודח של עודד רעיון, שנשמור אותו בינתיים כהפתעה. מעמיסים, נוסעים ופורקים בביאליק. היכן למקם את פחי האשפה, העומדים על המדרכה? והמנבטה? היא זקוקה לאור שמש, אך אינה ייצוגית דיה לעמוד בחזית, ותיאלץ להתמקם בגינה האחורית.
עכשיו הזמן לישיבה בעניין הסדנה המתוככנת השבוע, שעיקרה ציפוי השפריץ שעל קירות חדר השינה, ואירוע ההתרמה ב-15/2.
לסיום נזרקים הניירות לדליים ומוצפים במים לשם הפיכתם לחומר גלם. בלי חרטות! איזו הקלה!
נקווה לעזרה ולשיתוף הפעולה הדרושים לארגון האירוע. אנחנו אופטימיים.
וגם הפעם תביא הקשה על הכותרת להצגת תמונות.
בשבילם זה זבל , בשבילנו זה אוצר, או: "שוד השבר".
תודה לאבא, שהכניס בעזרתי מריצה למכוניתו, לפני שהפקיד בידיי את המפתחות ואת ההגה היום. זה בדיוק מה שהיה נחוץ כדי לממש את זממה של תמי ולהתנפל על מכולה של פסולת בניין מלאה באוצרות: אריחים מצוירים ושבריהם, לוחות גבס וחלקי משקוף, שישמשו לציפוי מדרגה שתיבנה ולעוד שימושים כיד הדמיון הטובה. תודה לתום, שעזר בכך וגם בניקיון הסלון. תודה לשכנים המתעניינים על התה והסימפטיה.
לחצו על הכותרת ותראו עוד תמונות.
מי שרוצה להיכלל ברשימת תפוצה של גינות קהילה
אני מרכז את רשימת התפוצה של הגינות הקהילתיות ת"א. במידה והנך מעונייין / מעונינת להצטרף לרשימה יש לשלוח מייל אלי ולבקש זאת. לא לשכוח לכתוב בתיבת הנושא כותרת ובה הצירוף גינות קהילה. ניתן להעתיק את הכותרת הזו כאן: גינות קהילה,רשימת תפוצה +
המכתבים שאשלח יהיו ידוע על אירועים באחת הגינות, חדשות מענינות בנושא גינות קהילה תל אביב ומידע כללי קשור.
בברכה
עודד משולם
oded_free@yahoo.com
עץ מתגלגל בעיר
איזה בוקר פעלתני!
קצת אחרי 9, מצלמת הווידאו בהיכון, ומי נכנס, אם לא יאיר, הנגר האקולוגי?! ואתו עמית, נושא כליו הנלהב, איש פרמקלצ'ר בפני עצמו.
ואין ארון ולא שיש שיעמדו בפני כליהם וידיהם האמונות.
דפיקה פה, משיכה שם, וארונות המטבח על פורמייקתם התכלכלה והשיש נעמדו בזוויות לא מוכרות. ולא נחסך מאמץ לחלץ בשלמותה את סבוניית החרסינה. ומסביב, "עסקים כרגיל": קומפוסט, עשבים לחליטה ומים אפורים, בתוספת הרבה אבק...
11:30 ותמי ואני מתגלגלים אחר כבוד ואחר הכבודה הנ"ל שבטנדר שלפנינו מעץ לעץ לאורך רחובות תל אביב אל היעד המוכרז שברח' ביאליק 23. כך זכה העץ שבארונות להיזכר איך זה להיות עץ באוויר החוצות.
הגענו, ומתחילות ההתייעצויות וההתלבטויות - איך לעצב את המטבח והאמבטיה ואיך להתמודד עם הקירות המתפוררים, ויאיר שופע הומור, רעיונות ורצון טוב, אינו נרתע ממכשולים, ויעשה כמעט הכול כדי לעמוד בחזון "השתמש במה שיש", והארונות, גם אם לא בדיוק בצורתם הקודמת, יתגלגלו, כנראה, למשהו חדש-ישן - ואתנו שירלי שמצלמת - כל התמונות, שאתם רואים, הן פרי מצלמתה - וחנן החשמלאי המחשמל, ואיך לא - פותחים שולחן של מזון פרא משובח, שחולץ ברגע האחרון מן המקרר שברח' נורדאו.
וזוהי רק ההתחלה, ומחר יום חדש...
אלון
עץ מתגלגל בעיר
איזה בוקר פעלתני!
קצת אחרי 9, מצלמת הווידאו בהיכון, ומי נכנס, אם לא יאיר, הנגר האקולוגי?! ואתו עמית, נושא כליו הנלהב, איש פרמקלצ'ר בפני עצמו.
ואין ארון ולא שיש שיעמדו בפני כליהם וידיהם האמונות.
דפיקה פה, משיכה שם, וארונות המטבח על פורמייקתם התכלכלה והשיש נעמדו בזוויות לא מוכרות. ולא נחסך מאמץ לחלץ בשלמותה את סבוניית החרסינה. ומסביב, "עסקים כרגיל": קומפוסט, עשבים לחליטה ומים אפורים, בתוספת הרבה אבק...
11:30 ותמי ואני מתגלגלים אחר כבוד ואחר הכבודה הנ"ל שבטנדר שלפנינו מעץ לעץ לאורך רחובות תל אביב אל היעד המוכרז שברח' ביאליק 23. כך זכה העץ שבארונות להיזכר איך זה להיות עץ באוויר החוצות.
הגענו, ומתחילות ההתייעצויות וההתלבטויות - איך לעצב את המטבח והאמבטיה ואיך להתמודד עם הקירות המתפוררים, ויאיר שופע הומור, רעיונות ורצון טוב, אינו נרתע ממכשולים, ויעשה כמעט הכול כדי לעמוד בחזון "השתמש במה שיש", והארונות, גם אם לא בדיוק בצורתם הקודמת, יתגלגלו, כנראה, למשהו חדש-ישן - ואתנו שירלי שמצלמת - כל התמונות, שאתם רואים, הן פרי מצלמתה - וחנן החשמלאי המחשמל, ואיך לא - פותחים שולחן של מזון פרא משובח, שחולץ ברגע האחרון מן המקרר שברח' נורדאו.
וזוהי רק ההתחלה, ומחר יום חדש...
אלון
מסיבת החלפות
כשהייתי ילדה לא היו בראש פינה חנויות בגדים. אם היית ממש רוצה לקנות מכנס חדש היה עליך לרדת את ההר כשלושה קילומטרים ברגל אל הכביש הראשי ושם להמתין לאוטובוס אשר יקח אותך עד לצפת או טבריה ולעיתים אף עד חיפה או תל אביב רק בכדי לקנות בגדים ונעליים. לכן תושבי השכונה בה גרתי הקימו את
25 שח להחליף פנימית ! אופניים כדרך חיים
אני כבר עשרים שנה על אופניים, יש לי קיט תיקוני פנצר, להחליף פנימית בחנות, כלומר שהם יעשו לך, עולה 25 שח..לא משלם ביטוח רכב, ומצליח להגיע על בטוח תוך מספר דקות ידוע.
יש הרבה אנשים שאין להם אוטו. לדעתי זה מעולה, הם יותר בריאים בשל העובדה שהם משתמשים ברגליים שלהם על אחת כמה וכמה אם הם רוכבים. זה נכון שהם יכולים לעבור פחות מרחקים ארוכים בספונטניות מאשר בעלי מכוניות. אלו שעל האופניים יכולים עוקף את התקועים בפקקים. רכיבה על אופניים קריטית לאיכות הסביבה והאויר שאנו נושמים. היה איזה "הידעת" של בזוקה שבו היה כתוב שהאופניים הם הכלי תחבורה היעיל ביותר מבחינה ניצול אנרגיה. הכי פחות קילו-קלוריות עבור מרחק(קילו-קלוריות=מדד אנרגתי בפיזיקה, בלי קשר להורדת משקל ולכמות שומן בקוטג, קשר כמובן אבל יותר עקיף). יש לי חלום שיהיה מיזם שיאפשר לאנשים מגילאים שונים לרכב על אופניים בעיר. מן אופניים תלת אופן שמתאימות לכו...לם. לא צריך שיווי משקל, לא צריך טסט, ולא צריך מלא כסף. ובימקום תחנות דלק יש מן גרג'ים לאופניים עם מתקני אופניים מסוממים כאלו, לא מאדי דלק אלא מעונג. אני רואה שמתפתחת תרבות של רכיבה . אופניים מתקפלות וסוגים שונים של קורקינטים. זה מלבב וחמוד.
הצטרפו ל"מסה קריטית". זוהי רכיבה חד חודשית משותפת של רוכבי אופניים הבאים לקדם את נושא התחבורה הידידותית ביותר שיש. גם בנושא הבטיחות אפשר לנפץ כמה מיתוסים.
אופניים זה כלי התחבורה שלי.
תנור שמש גם מיחזור של נייר אלומיניום
כל פעם שאני משליך נייר אלומיניום אני חש מוזר. לא יכול להיות שזוהי תחנתו האחרונה. בגלל שאני כל הזמן עובר דירות (תמיד הגעתי למקומות שאהבתי ובסוף השנה הייתי מחוייב לעזוב) אני לא מצליח ליישם שימוש תנורי השמש בחיי היום יום. לפעמים השתמשתי בנייר כרפלקטור באהיל. בכדי להגביר את עוצמת האור לכיוון מסויים, לאחר מכן התברר לי שהתיקרה הכי עוזרת בהפצת האור אז השתמשתי רק בתאורה מיועדת, כמו לשולחן. עם תנור שמש אפשר לבשל דברים שיחסית לא מצריכים אנרגיה רבה וממושכת. למשל אורז, עדשים אדומות. אפשר לטגן אם עושים תנור שמש יעיל ואיכותי. אני מניח שקל לבשל דברים מונבטים אך אני חייב להודות עוד לא ניסיתי. חומרים להכנת תנור שמש מקרטון (ניתן לבנות מעץ): שתי קופסאות קרטון האחת גדולה השניה מעט קטנה ממנה (ושהרווח בינייהן יספיק לעיתונים מקובצ'אצ'ים). הגדולה כוללת את כנפי המכסה שלה. עיתונים, סכין יפני, פלטה של ברזל צבועה שחור, נייר אלומיניום, זכוכית, דבק. יוצרים מצב בו שתי הקופסאות נמצאות אחת בתוך השניה ובינייהן מפרידה שיכבת עיתונים מקומטת. כלומר הרבה אויר (שכן אויר הוא המבודד הטוב ביותר). פלטה ברזל בתחתית הקופסה הקטנה ומעלייה הזכוכית (ליצירת אפקט חממה). אלומיניום מדפן את הקופסה הפנימית לצורך הגברת החזרי האור בתוך הקופסא הקטנה. נוצרת צלחת אור מבודדת שבמרכזה פלטת ברזל שחור.
עודד
oded.meshulam@gmail.com
הגבת ורוצה שאשיב מייל? הוסף כתובת להשבה
רעיון לעציץ
רעיון לעציץ שפגשתי בבית הספר נטעים ברמת גן. בית ספר ששם לעצמו את נושא הסביבה כאחד הנושאים המרכזיים.
חותכים בשלושת רבעי גובה, ממלאים מעט חצץ או אבני אקווריום , . הופכים החלק העליון. ממלאים מעט אדמת תערובת קלילה (אדמה חולית תרד מבעד לאבנים) הלחות נשמרת.
עודד
oded.meshulam@gmail.com
הגבת ורוצה שאשיב מייל? הוסף כתובת להשבה
ליווי אישי והדרכה צמודה בגינון אקולוגי והקמת גינה ותפעולה
עקרונות הגינון האקולוגי שלי
- הקצאת שטח למיחזור חומר אורגני
- תיכנון תוך חיסכון במשאבים
- השבת הצלת ומשיכת טבע בר
- גינון תועלת
עודד מציע: ליוי בגינון והדרכה צמודה
מומלצים שלושה מפגשים של שעתיים, כל מפגש כולל העברת ידע בנוסף על ההתקדמות הפיזית בגינה. ניתן כמובן פחות מפגשים או יותר, מסגרת המפגשים גמישה. יצירת רשימת חומרים ורשימת עצות לפעולה, שיעור על עשיית קומפוסט, הדרכה ויעוץ להקמת מערכת השקייה. פגישה בגינה להתרשמות ותאום ציפיות. תכנון הגינה והפקת שרטוט, רשימת חומרים, עבודות הכנה ותשתית, המשך עבודה ומפגשים לפי הצורך והרצון.
עלות מפגש: 250 שח.
עודד
קודם הקנקן ולא מה שבתוכו
הקיץ מעולה עבור רענון המרפסת – הגג – הגינה עם עציצים חדשים. כשאני אומרת חדשים אני מתכוונת לישנים מחודשים. אישית התחלתי עם פרוייקט החידוש כיוון שיש לי ילדים אשר נמצאים בחופשת הקיץ שלהם וחיפשתי דרכים להעברת הזמן באופן יצירתי ומועיל אשר כמובן ידגים עבורם את חשיבות המיחזור עם דגש על הפיכת הסביבה הקרובה שלנו לנעימה יותר עם החתימה האישית שלהם...איך?
לחזק את הסביבה ללא מאמץ. חברות באירגון ירוק
אנו רואים סרטים בנושאי איכות סביבה, שומעים כמה זה חשוב, חשים בפנים כמה זה נחוץ והכרחי לעשות משהו בנושא אבל לעזאזל, מה אפשר לעשות תכלס כאזרח קטן. ובכן כמובן הרבה.
אחת הדרכים החשובות שלא הרבה אנשים מבינים עד כמה היא משפיעה ועד כמה היא מעשה של החברה הדמוקרטית הוא הצטרפות לאירגון שאינו למטרות רווח ופועל לקידום נושא מסויים. החברות אינה מצריכה פעילות של אותו חבר. אם אתה או את נרשמים כחברים בעמותה, אירגון או תנועה מלבד תשלום חד שנתי אין כל מחוייבות והכרח להשקיע זמן. אפשר להיות חברים בכמה עמותות שרוצים. נקח למשל את עמותת אדם טבע ודין. זהו אירגון חשוב מאין כמותו שפועל בדרכים משפטיות בכדי להגן על הסביבה. ככל שמספר החברים באירגון הזה גדולה יותר כך המשקל הסגולי של פעולותייה עולה. כאשר שופט רואה נציג או נציגה של אדם טבע ודין ויודע שמאחוריהם כמות אנשים גדולה ייחסו אליו או אלייה משתנה והחלטותיו משתנות.
האירגונים הללו כבר עושים את העבודה. בוא נתמוך בהם. לא חייבים להקים דברים חדשים , לא חייבים לצעוק ברחובות, אנו לא לבד. יש כבר פעילות קיימת בוא נחזק אותה
עודד oded@citytree.net
הגבת ורוצה שאשיב מייל? הוסף כתובת להשבה
חתול מת ועמית חדש
אתמול נמצא חתול מת בגינה. המחשבה הראשונה אחרי: "אוי, למה זה קורה לי" הייתה לשים את הפגר בערימת הקומפוסט, אבל מיד התעשתתי. הלא אני בעיר. בעיר מתקשרים למוקד העירוני ומתלוננים. אני הלקוח כאן, ואני לא מרוצה. אני משלמת מיסים ובכל זאת התפגר לי חתול בחצר. העירייה צריכה לתקן. כיסינו את הפגר בעלים וחייגנו 106.
אחרי מספר שעות הייתי צריכה לצאת מהבית אז התקשרתי שוב והסברתי איך המפגע שלי נראה: "ערימת עלים". הבטיחו לי שלא צריכים אותי בבית. כשחזרתי המפגע היה עדיין שם. התקשרתי ונאמר לי ש"הקבלן" ראה מספר ערימות עלים וממש לא היה בעניין של לחפש פגרים בתוכן. שכחתי שגם ערימות הקומפוסט שלי נראות בעצם כמו ערימות עלים לכל דבר. חידשתי את התלונה וחיכיתי.
במקרה הייתי במטבח כשבחור ממש נחמד למראה חלף על פני, מהצד השני של החלון. תהיתי מה הוא מחפש בחצר שלנו. לא עברה יותר משנייה וחצי ואני רואה אותו יוצא עם שקית ובפנים משהו. מה הוא כבר אסף בחצר? מהמשרד ראיתי אותו צועד בבטחה לפח הזבל שמעבר לכיכר ומשליך את השקית. הוא עשה הכל כל כך מהר שכמעט ולא היה לי מספיק זמן להבין שהוא לקח לי את הפגר ופשוט זרק לפח. הוא כל כך לא נראה כמו "הקבלן" שדמיינתי, ולזרוק את הפגר שלי כך סתם לפח? הרי את זה גם אני יכולתי לעשות, ואני הייתי משתמשת בשקית משומשת ולא חדשה כזו של העירייה.
טסתי החוצה ותפשתי אותו שנייה לפני שהתניע את הטוסטוס. רציתי להבין איך המערכת עובדת. בהתחלה החשד המובן - מה פתאום היא שואלת שאלות, אבל אחרי שאני אומרת שאני בעניין של אקולוגיה עירונית, הקסדה יורדת מהראש וההסבר ניתן:
עמית הוא מפנה הפגרים היחיד בכל העיר. זו באמת העבודה שלו, לטוס ממקום למקום ולשרת כל תושב שריח קל של פגר עלה באפו. העירייה משחקת את המשחק המקובל היום של שירות לקוחות אמין ומיקצועי (הם אפילו התקשרו עשר דקות אחרי שעמית טס מכאן לפגר הבא כדי לשאול אם הכל בסדר!). אחד התפקידים היפים של כל שירות לקוחות הוא להפריד בין הלקוח לבין השירות. הלקוח מביע דרישה בפני גורם שלישי ואין שום צורך שיידע מיהו נותן השירות, ידבר איתו או יבין איך השירות מתנהל. ככל שהשירות קורה יותר מהר, הלקוח יכול להמשיך בנימנום: הדברים מתנהלים. העירייה עושה את העבודה שלה.
לעמית יש קבלן על הראש שבכלל לא נמצא בעיר, ואת תוספות השכר על העבודה המהירה שלו מקבלים עובדי המוקד העירוני. עמית הוא "רק" עובד קבלן. הוא אוסף פגרים ומביא אותם אחר כבוד ל"מכולות מיוחדות" שאין שום הבדל בינן לבין כל פח זבל אחר בעיר - הכל מגיע לחירייה ומשם לנגב! מפעם לפעם הוא מפעיל שיקול דעת וזורק את המציאות שלו בפח רגיל. אני לגמרי מסכימה איתו. את הפח שלנו יפנו כבר מחר בבוקר, ואת המכולה הגדולה יותר מפנים אחת לכמה ימים, ויש אנשים שגרים ליד המכולה. כנראה לא באחת מהשכונות היפות של העיר - סתם ניחוש פרוע.
לא יודעת למה כל הסיפור הזה כל כך תמוה בעיני, מה כבר חשבתי? שפגרי חיות זוכים לקבורה? לאיזשהו טיפול מיוחד? האמת שלא חשבתי. פניתי לרשות במין ציפייה ילדותית ומתפנקת שמישהו יבוא לפנות לי את המוות מהחיים. אולי זה פשוט המפגש עם המציאות שכל כך מהמם אותי, החשיפה של איך הדברים עובדים באמת.
לא חבל על הדלק והתיזוזים של עמית? לא חבל להסיע פגרים עד הנגב? הייתי יכולה לזרוק את החתול לפח בעצמי, או לארגן לו קבורה יפה בחצר. נראה לי שזה מה שאעשה בפעם הבאה.
מים בשימוש חוזר
כבר הרבה זמן שאני ממחזרת מים משטיפת הירקות - אני שוטפת הרבה ירקות, ובזכות היותם אורגאניים, אני לא משתמשת בסבון. את המים שנאספים בקערה אני מעבירה למשפך והם משמשים אותי להשקיית העציצים בבית. אם יש עודף, הוא מתלווה אלי לגינה.
כל החורף לא מילאתי את המשפך ישירות מהברז ולו פעם אחת. עם התחממות מזג האויר, פתאום חשתי מחסור במים. יש יותר עציצים והם צמאים לעיתים יותר קרובות. מי שטיפת הירקות כבר לא מספיקים.
אי לכך, היום התקנתי לי מקור חדש למים. פירקתי את הסיפון של כיור האמבטיה שלי ובמקומו מיקמתי בקבוק מי עדן שכבר נאסף מזמן וחיכה ליומו בגינה. הנחתי בו משפך כדי ששום טיפת מים לא תצא לטיול עצמאי, פתחתי את הברז והסתכלתי בפלא.
יש איזו תחושת התרוממות רוח כשמשאב נוסף נשאר בתוך המערכת ומשמש אותי במקום להיזרק לביוב. עכשיו המים שזורמים כשאני שוטפת ידיים או מצחצחת שיניים נשארים אצלי. אני עדיין צריכה לברר למה הם כשרים ומה בדיוק מכיל הסבון שאני משתמשת בו. "משחת" השיניים שלי כבר מזמן מיוצרת בבית ואני יודעת בדיוק מה היא מכילה. על כך בפעם אחרת.
תודה לחגי שנתן לי דחיפה, אצלו השירותים נמצאים ליד הכיור ולכן, כמה נוח, המים הנאספים משמשים במקום הניאגרה. ותודה לאיילה מגרעין דב"ש על הטיפ בדבר השימוש האולטימטיבי בבקבוק מי העדן הזה. סוף סוף הוא משמש בתפקיד הראוי לשמו.
חיפויי קרקע בגינון רגיל וגינון אקולוגי
בגינון רגיל עושים שתי פעולות מוזרות. האחד היא להסיר העלים מן הקרקע והשניה הינה לקלטר בנמרצות את האדמה החשופה. הן כנראה נובעות מכמה סיבות. עלים בשגגה בלתי נתפסת נחשבים ומוגדרים פסולת, כ"חונקים" את האדמה. אין כסיל גדול יותר לזרוק עלים לפח בכדי שיגיעו למזבלה העירונית. עלים הם הבסיס החשוב ליצירת קומפוסט שהוא בבסיסה של מערכת אדמה בריאה. נוצר אם כן מפגע כפול בהשלכתם לפח הרגיל. החנק אומנם קורה (לתופעה ביולוגית זו קוראים אללופאטיה) ועלים רבים של עץ מסויים אכן מדכאים גדילה במקום הצטברותם. הדבר אינו קורה אם החיפויי מורכב מסוגים שונים של עלים וענפונים. האדמה מצטיירת כפוריה יותר כאשר היא חפורה והפוכה... גישה זו כנראה השתרשה בהשפעת החקלאות הרגילה. האדמה אכן יכולה להניב מעט יותר בטווח הקצר במיוחד אם מדובר בקילטור מיד אחרי שנת שמיטה אך לאורך זמן היא מתדלדלת בשיטה זו. אם כן לא..לא טוב מכמה סיבות.
כדאי לשמור עלים באשר הם, להפוך אותם לקומפוסט בצד , להעשיר את האדמה איתם ולא להפוך את האדמה באופן שיטתי.
אוצרות בעיר
בכל פעם מחדש אני משתוממת מהלך החשיבה והפעולה הבזבזני של אנשים ועסקים. כיום מאוד נהוג ומקובל להקים פינות צמחייה בצמוד לכניסת עסק פעיל כחנויות ומסעדות. לצערי נוכחתי מספר רב של פעמים שכשעסק סוגר שעריו, לרוב האדמה ולעיתים גם הצמחים נזרקים לפח. לאחר זמן לא רב עסק חדש קם על חורבות הישן ופינת צמחייה חדשה מוקמת.
הארה במדבר
הייתי במדבר ארבעה ימים ולמדתי כמה דברים חשובים על החיים שלי בעיר. כשחזרתי הביתה התחלתי ליישם מיד - בגלל שנגמרו לי מגבות הנייר. להלן הפרטים.
הדרך הטובה ביותר לשמור על ירקות טריים במקרר כידוע היא באמצעות עטיפתם בנייר סופג ("נייר? האמנם?") ואז בשקית ניילון. הנייר סופג את הלחות שהירקות מזיעים וכך נמנע הריקבון המזורז שלהם בשקיות הניילון המרושעות (אך בכל זאת מועילות לפעמים). המערכת עובדת אצלי כבר שנים. הירקות הטריים מגיעים, נעטפים במגבות נייר - מהסוג האייכותי ביותר כמובן, ובשקיות - משומשות כמובן. החלק של המגבות התחיל להציק יותר ויותר. אמנם השתמשתי בהם עד דוק לפני שהושלכו, ובזמן האחרון הן אף מושלכות לקומפוסט כתחנה אחרונה, אבל בכל זאת - מישהו הרג עצים בשביל לייצר אותן, מילא אותם בכימיקלים, עטף אותן בפלסטיק מיותר והטיס אותן אלפי קילומטרים כדי שיעטפו את המלפפונים שלי - משהו פה לא הסתדר לי.
אז במדבר, חגי שאל: "למה שלא תעטפי בבד?" זה לא שהרעיון לא עלה בעבר בדעתי, אבל איכשהו להרגל הזה של המגבות נייר היה ממש קשה ללכת.
חזרתי מהמדבר למטבח מלא בירקות - הם הגיעו אתמול והשכן מלמעלה הכניס לי אותם הבייתה. ניגשתי למלאכת האיכסון, אך "אבוי", ניגמרו מגבות הנייר. בעודי קורעת את גליל הקרטון הפנימי לחתיכות ומטילה אותן לדלי עם קצת מים (שנשארו משטיפת הכוסברה) (הנייר הרטוב ייכנס ככיסוי לקומפוסט התולעים שלי כמובן), תהיתי ביני לביני איך אארוז עכשיו את הירוקים הרגישים.
לפתע פתאום לא היה שום דבר יותר נכון מללכת ולתפור ריבועי בד לבן מאחת השאריות הרבות שיש לי בבית.
זה לקח חמש דקות, זה יקח כמה ימים לאשר שזה עובד אותו הדבר טוב כמו מגבות הנייר הבזבזניות (והיקרות!), ובעזרת השמש הגיע קיצו של עוד הרגל מגונה!
השלד שחיכיתי לו
בדרך חזרה הבייתה מהיוגה מצאתי מתנה שכבר הרבה זמן אני מחכה שתיקרה בדרכי. זאת הדרך של העיר הזאת להגיד לי מתי הזמן להוציא אל הפועל פרוייקט שחי לו בראש שלי - היא שולחת לי את החלקים הדרושים. אז חיכיתי לסימן והנה הוא הגיע.
מדובר הפעם במה שהיה ארון מגירות פלאסטיק ועכשיו הוא רק שלד עם מגירה אחת שנותרה בו - בדיוק מה שהיה נחוץ לי בשביל מערכת ההנבטה שלי. אספתי את השלד הכעור באהבה והבאתי אותו איתי הבייתה מרחק בלוק אחד קטן. בבית שטפתי אותו טוב טוב, ומיקמתי במרפסת של המטבח איפה שהייתה פינת באלאגן קטנה. זאת הייתה הזדמנות לנקות ולהפוך את הבאלאגן לסדר חגיגי:
בקרוב ינבטו פה נבטים בקומות סדורות. מדפי רשת כבר יש, מצאתי אותם אחד אחד והם היו חלק מהבאלאגן של הפינה - הם פשוט חיכו לשלד שלהם! השלב הבא יהיה להתקין מערכת השקייה קטנה ורוני כבר אמר שיעזור.
מה אוכלים?
מצחיק שסוף סוף גמרתי לבנות את שולחן האוכל שלי בדיוק כשפצחתי בצומיצים ממושך. התחלתי לבנות אותו לפני שנתיים כשבני הביא לי רגליים של שולחן שהוא מצא ברחוב. הוא הביא גם שני שלדים יפייפיים של כיסאות, אבל עליהם גמרתי לעבוד כבר מזמן.
השולחן עמד לו מכוסה בפיסת שעוונית זמנית שהגנה על החצי-עבודה שלי -- פשוט הייתי נורא רעבה והכיסאות כבר היו מוכנים. מארוחה לארוחה השעוונית התרגלה והפיתרון הכעור הפך לחלק מחווית האוכל שלי. עד שנמאס, וגם רוחות הסתיו התחילו לנשב.
דימויי הצלחות נלקחו מלוח שנה ישן של ויויאן ווסטווד הגאונית, הם הודבקו על שכבות של קרטונים שארזו במקור את חפצי כשעברתי לכאן ממקום אחר (שיודעים לעשות בו קרטונים עבים במיוחד, וגם לבזבז אותם כאילו אין מחר). בתיווכו של דבק פלאסטי מזהם הקרטונים הפכו ללוח קשיח ביותר. ציור מהיר, המון שכבות של לכה וסוף סוף יש שולחן שנעים לאכול איתו.
אבל אין אוכל...
שידרוג מיכל התולעים
כבר התרגלתי לרעיון שיש לי תולעים במטבח ואף תולעת לא יצאה לה לטיול עד עכשיו, או לפחות לא גיליתי אותה שזה היינו הך. אני פותחת את המיכל כמעט כל יום לבדוק מה שלומן - לוקחת נשימה עמוקה וחופרת במצע בעזרת כף עץ ארוכה. זה לוקח הרבה זמן עד שאני מוצאת סימני חיים. אלכס (שממנו למדתי את רזי המקצוע) אומר שהתולעים אוכלות חצי מגודל גופן כל יום, אז אני נותנת להן ממש מעט מזון. מזל שיש לי את הקומפוסט בגינה! בכל מקרה הבנתי שצריך לאטום את המיכל. הוא היה יותר מדי מאוורר, המצע התייבש במהירות מיום ליום. התולעים אוהבות חשוך ולח... אז יצאתי לבוגרשוב וחזרתי עם טפט ירוק משובץ. ציפיתי את המיכל מבחוץ אבל השארתי שני פסי איוורור למעלה ולמטה וכמובן את חורי הניקוז. אני גם רוצה להצמיד למיכל גלגלים, כי כל פעם שאני רוצה לבדוק עם התולעים שלי ולתת להן אוכל אני צריכה לגרור את המיכל החוצה מהמקום שלו ובלי גלגלים זה לא כל כך נוח.
איסוף אשפה
"אשפה". איזה מילה מצחיקה. בחיפוש מהיר על המילה הזאת יימצא הרבה חומר מעניין. למשל: "הרכב האשפה באחוזים מראה כי החומר האורגני הרקבובי מהווה 37.81% מכלל האשפה הביתית והוא דומיננטי במשקל האשפה בישראל... זהו אחוז גבוה של חומר אורגני יחסית למדינות מערביות ועל ידי הפרדה פשוטה של האשפה ניתן לנצל אותו לקומפוסט". (כדאי גם לקרוא על הקומפוסט...) וגם: "במדינת ישראל... כל תושב מייצר בממוצע כשני ק"ג אשפה בכל יום". בחזרה למשק הבית שלי שמייצר 2 ק"ג אשפה ב*שבועיים* מאז שהתחלתי לקמפסט (זה היה קילו ליום לפני!), איסוף האשפה נזקק לאירגון מחדש. בינתיים אני אוספת את האשפה האורגאנית שלי בסלסלת קש שעומדת על הקומפוסט תולעים במיקום מושלם להשלכת פסולת ממשטח העבודה, אם בזמן חיתוךהירקות או בניגוב של סוף היום. מדי כמה זמן היא מתמלאת בעובש וזה הזמן שלה להיזרק לקומפוסט בעצמה! כשאני יורדת לגינה אני לוקחת את הסלסלה בתוק שקית ניילון והסידור הזה קצת לא נוח... יש מקום לשיפור.
שלום תולעים
הנה ניכנסו התולעים לחיים שלי. נסענו שלומית ואני למאשה וקיבלנו כל אחת בערך 20 תולעים בקופסאות שהבאנו איתנו, מוכנות עם קרעי נייר. בבית, התולעים, שכבר עברו מסע מפרך מפרדס חנה כולל עצירות בדרך, נאלצו לחכות עוד תוך שאני מכינה את המצע בשבילן. עדיף להכין מראש אבל לא הספיקותי.
לקחתי את כל הנייר שנצבר אצלי בפחים ה"משרדיים" שלי (שקיות נייר עליהן ארחיב את הדיבור בפעם אחרת), וקרעתי לגזרים יפים. השרתי במיים, סחטתי והנחתי בקופסה שהייתה פעם מיכל כביסה של מישהו אחר.
פתחתי את קופסת הקרטון ביד רועדת... מה לי ולתולעים לעזזל? איך הגעתי לרגע הזה שבו אני מכניסה הבייתה תולעים מרצוני החופשי? איפה עובר קו השבר (או התפר?) בין תמי שניגעלת בערך מכל דבר שזז לתמי שנותנת לתולעים לזחול לה על היד? לשלב הזה עוד לא היגעתי (ידיים רועדות כבר ציינתי?) אבל משהו בבטן לחש לי שקרוב היום שבו לא אפחד יותר.
התולעים בדרך
לפני הנסיעה מצאתי ברחוב, ממש קרוב הבייתה, מיכל כביסה ישן שמתאים בול לחלל שבו תכננתי למקם את קומפוסט התולעים שלי. הפורפורציות בכלל לא אידיאליות, אבל זה מה שמצאתי וזה החלל שיש לי, אז מזה אני מתחילה היום.
לקחתי את שארית הרשת יתושים מפרוייקט שולחן הייבוש והדבקתי בחלק הפנימי כדי לכסות את החורים הגדולים שנועדו לאיוורור הכביסה אבל אני מפחדת מתולעים שייצאו להתאוורר (למרות שאני יודעת שהן לא בעניין של טיולים אני בכל זאת מפחדת). לקחתי רשת צל שחורה שנמצאה ברחוב והתאמתי ממנה מעין שק פנימי, במחשבה ליצור חשיכה ועוד שכבת הפרדה שתבהיר לתולעים את מקומן.
האם כבר ציינתי שהמיכל היה שבור בדיוק במקום הנכון? חור שנשבר בתחתיתו ישמש לניקוז. הנחתי את המיכל המשופצר על שתי לבנים בין שולחן העבודה במטבח לבין הקיר, שם שכן קודם פח הזבל שלי, אבל העברתי אותו מקום, קצת יותר רחוק ממשטח העבודה. אחרי הכל זבל אורגאני כבר לא יבוא בו יותר!
כיסיתי את המיכל בחתיכת עץ מתאימה בגודלה וטילפנתי למאשה לשאול מתי אפשר לבוא לקחת תולעים.